בית המשפט המחוזי אישר את הוראות שר התקשורת שלמה קרעי לפגוע באפשרות קליטת שידורי הערוצים אל-ג'זירה ואל-מיאדין עד סוף חודש אפריל תוך שהוא קובע כי שידורי שני הערוצים אכן פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה. בא כוח אל-ג'זירה מסר ל"העין השביעית" כי הם שוקלים לערער.

ערוץ אל-ג'זירה, המשודר מקטאר וממומן על ידה, מזוהה בין היתר עם ארגון הטרור חמאס. ערוץ אל-מיאדין, המשדר מלבנון, מזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה וממומן ככל הנראה בידי איראן.​

זו הפעם העשירית שבית המשפט מאשר את הוראות השר כלפי ערוצים אלה והפעם הראשונה שהשר קרעי פעל מתוקף החוק החדש, שנוסח באופן קיצוני מקודמו. בהתאם לנוסח החדש של החוק אין עוד צורך בהכרזה על מצב חירום בעורף כדי להוציא הוראות לחסימת שידורים, ההוראות יעמדו בתוקף 90 יום ולא 45 או 60 יום כבעבר, והן יחולו גם על האפשרות לקלוט את הערוצים בשידור ישיר ביוטיוב.

ואמנם, עוד לפני שהתקבלה החלטת בית המשפט, גולשים שניסו לצפות בשידור החי של אל-ג'זירה או אל-מיאדין ביוטיוב נתקלו בהודעה לפיה "התוכן אינו זמין במדינתך עקב תלונה משפטית של הממשלה" ("This content is not available on this country domain due to a legal complaint from the government").

השופט גלעד נויטל, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו, קיבל את הבקשות תוך שהוא מבקר בחריפות את השידורים מתוך הערוצים, כפי שהוצגו לו בבית המשפט. אין לדעת מה בדיוק נכלל בחומר שהוצג לשופט, שכן זה הוצג לו בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד. הציבור נאלץ להסתפק ברמזים.

בדיון שעסק באל-מיאדין, כך לפי הפרוטוקול, הציג רון קרניאלי, סגן הצנזור הראשי לעניינים אסטרטגיים, סרטון שהוגדר "סרטון הלל ליחיא סינוואר" ואמר כי בסרטון "מדברים, בין היתר, על יחיא סינוואר כגיבור לאומי". סרטון נוסף, כך עולה מהפרוטוקול, הוא גם כן "סרטון הלל" וסרטון אחר כולל "נאום".

נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו, גלעד נויטל (צילום: משרד המשפטים)

גם מההחלטה של השופט נויטל עולה כי לפחות חלק מהחומרים שנקבע שהם פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה אינם מידעים בדבר מיקום כוחות צה"ל או נקודות תורפה של כלים צבאיים, אלא דברי הסתה ותמיכה בטרור.

"על-פי המסמכים שהוצגו בפניי, על-פי הסרטונים שצפיתי בהם (אינני דובר ערבית אלא רק מהתרשמות ויזואלית), ולאחר ששמעתי את נציגי מערכת הביטחון שהיו באולם, הרי שיש בפניי תשתית רלוונטית מוצקה לאישור ההחלטה שבפניי", הכתיב השופט נויטל לפרוטוקול.

"הסכנה הנשקפת ממרבית החומרים שהוצגו בפניי מבחינת פגיעה ממשית בביטחון המדינה, מדברת בעד עצמה. יש בחלק מהמסמכים, מצגים ויזואליים ואמירות, אשר הינם בעליל סכנה כזו. אין מדובר בהבעת 'דעה' גרידא, אלא ממש הסתה, אמירת דברים חמורים עד כדי פגיעה ממשית בביטחון המדינה, ואין מדובר בעניין גבולי כלל ועיקר.

"עלי להביא בחשבון גם את פוטנציאל הנזק, בבחינת עידוד פעולות דומות, ובכך עלולה להיות תוספת של פגיעה על פגיעה שכבר נעשתה. אין מדובר במשהו מידתי שניתן להביאו בחשבון עד כדי אי אישור הבקשה.

"הנתונים שהוצגו בפניי עומדים ברף של הפגיעה הממשית, היינו היסוד שנאמר בחוק, ולכן כאשר זהו מצב הדברים, הרי שיש לאשר את הבקשה וכך אני מחליט".

העובדה ששידורים מסוג זה נחשבים כ"פגיעה ממשית בביטחון המדינה" על-ידי הרשויות, היא ברף העליון של הפרשנות המחמירה למושג. לגישה כזו עלולה להיות השלכה גם על ערוצי תקשורת ישראלים המעניקים בימה, פתחון פה, תמיכה או עידוד לגורמי וארגוני טרור יהודי או כאלה הקשורים אליהם.

"אין עיתונאי שאין לו קשרים עם גורמים"

נציגי חברת גוגל העולמית לא נכחו בדיון. וכמו בכל ההליכים הקודמים נגד אל מיאדין, בערוץ לא טרחו לשלוח נציג מטעמו לדיון בבית המשפט. באי כוחה של אל-ג'זירה, לעומת זאת, נכחו כדי להביע התנגדות לבקשה.

כל מה שהסכימה המדינה לחשוף באופן גלוי הוא פרפזה כללית על חוות הדעת של גורמי הביטחון בדבר פגיעת שידורי הערוץ בביטחון המדינה.

"א. מידע שבידי גורמי הביטחון מבסס את קיומו של קשר הדוק בין ארגוני הטרור ובראשם חמא"ס לבין רשת אל-ג'זירה. התמונה המתקבלת היא שיש לאל-ג'זירה מספר כתבים בתחומי רצועת עזה שחצו את הקו הברור המבחין בין קשר לגיטימי של יחסי מקור-עיתונאי לבין קשר מסוג אחר, והפכו עצמם למסייעים ושותפים בפועל של ארגוני הטרור.

"ב. מידע נוסף מבסס את המסקנה כי אל- ג'זירה נתפסת על ידי ארגון הטרור חמא"ס, הלכה למעשה, כמנגנון הסברתי ומודיעיני.

"ג. יתרה מכך, להערכת גורמי הביטחון, התכנים המופצים באמצעות אל ג'זירה מקדמים תפיסת מציאות שעשויה, בנסיבות מסוימות, לדחוק במפגעים בודדים לבצע מעשה טרור ואף לייצר "רוח גבית" שעלולה, במקרי קיצון, לדחוק גורמים מסוימים להשתתף באירועי אלימות על רקע לאומני".

בא-כוח אל-ג'זירה עו"ד חוסיין אבו חוסיין טען כי יש לקחת בחשבון שמצב החירום המיוחד בעורף תם, ועל כן נקודת האיזון בין ביטחון המדינה לחופש הביטוי השתנתה. עו"ד אבו חוסיין הדגיש עוד כי מעולם לא זומן כתב של אל-ג'זירה לחקירה בשל שידור שפגע בביטחון המדינה, וכי לעובדים אל-ג'זירה בישראל אין שליטה על שידורי הערוץ שאינם דיווחים שלהם.

אשר לטענות גורמי הביטחון, טען עו"ד אבו חוסיין כי "אין מפלצת כזאת שנקראת עיתונאי שאין לו קשרים עם גורמים, אין".

בא כוח אל-ג'זירה השווה בין כתב ישראלי שמדווח בשמו של "גורם בכיר" לבין כתב אל-ג'זירה הנמצא בקשרים עם בכירים בחמאס. "כשבאים ואומרים שקיים קשר בין ארגון הטרור לבין הערוץ, אני מניח שהערוץ אכן מקיים קשר עם גורמי תקשורת באותו ארגון כדי לקבל מהם מידע. מה חושב נניח חמאס על החלפת השבויים, מה הוא חושב על מציאת גופה של חטוף מסוים, כדי לקבל מידע. עצם הקשר בפני עצמו אני חושב לא מגיע כדי פגיעה בביטחון המדינה".

וואליד אל-עומרי, מנהל אל-ג'זירה בישראל ובשטחים, משוחח עם עורכי דינו. מימין: סלים וקים וחוסיין אבו-חוסיין, בדיון על צווים להגבלת שידורי אל-ג'זירה, בית-המשפט העליון, 14.7.2024 (צילום: אורן פרסיקו)

אשר לטענה כי בחמאס רואים באל-ג'זירה ערוץ הסברה השיב עו"ד אבו חוסיין "כשאני צופה בערוץ 14 אני רואה שהתכנים שלו שונים לחלוטין מהתכנים של 'כאן'". ואשר לטענה כי שידורי הערוץ מקדמים תפיסת מציאות שמעודדת טרור, תהה עו"ד אבו חוסיין האם ישנן ראיות המצביעות כי הצפייה בתוכניות הערוץ היא שהובילה מפגעים לבצע את זממם.

מנגד טען עו"ד יוני חדד ממחלקת הסייבר בפרקליטות כי אף שמצב החירום הסתיים ושוררת הפסקת אש ברצועת עזה, השידורים לא חדלו לפגוע בביטחון המדינה.

"הפסקת האש עם חמאס לא הובילה להתמתנות בשידורי הערוץ, כפי שאולי היינו מצפים לראות, התוכן ממשיך להיות פוגע בביטחון המדינה. בנוסף, פעולות טרור נמשכות בגזרות רבות, ועם כל הכבוד להפסקת האש, ארגוני טרור עדיין מתפקדים ופעילים בכל החזיתות", אמר עו"ד חדד.

במענה לטענת בא כוח אל-ג'זירה כי מעולם לא הועמד לדין כתב הערוץ בישראל על פגיעה בביטחון המדינה השיב עו"ד חדד כי "יש מגוון כלים בידי הרשויות לנקוט בסיטואציות". לדבריו, "גם אם קיימים פתרונות זה לא מוציא את הצורך בלהשתמש בפתרון הזה של חסימת השידור".

"הגעתי למסקנה חד-משמעית"

השופט נויטל, לאחר דיון שהתקיים במעמד צד אחד, קיבל את הבקשה תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על שידורי הערוץ, וקובע, הלכה למעשה, כי עצם הקשר בין כתבי הערוץ לגורמים בארגון הטרור חמאס פוגע בביטחון המדינה.

"הגעתי למסקנה חד-משמעית שהתכנים שהוצגו לי בדיון פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה", כתב השופט נויטל. "[...] כל מי שמעיין בחומרים וצופה בסרטונים לא יכול להגיע אלא למסקנה הזאת".

לפי השופט נויטל, מהחומרים החסויים שהוצגו לו נראה כי ערוץ אל-ג'זירה הוא "הזרוע הארוכה" של חמאס, ונראה "כאילו ארגון טרור מדבר". על מסמך אחד שהוצג לו כתב ש"הערוץ למעשה מהווה רכיב בכוח הצבאי של חמאס. כאשר התכנים שבמסמך הזה יכולים לשרת לכלימה ופגיעה בכוחות צה"ל ללא צורך בהסבר".

שידורי אל-ג'זירה בערוץ 14, 19.1.25 (צילום מסך)

השופט נויטל דחה את הטענה של באי כוח אל-ג'זירה לפיה יש לראות את מקטעי השידור שהוצגו לבית המשפט בהקשר הרחב.

"החומרים שהוצגו בפניי אינם מנותקי הקשר", קבע, "בתוכן שלהם מופיע בדיוק ההקשר. היינו הקשר שפוגע באופן ממשי בביטחון המדינה בתוכן, במילים, בסרטון, בתצלומים, בתמונות. אין צורך בהקשר. יש פשוט דברים שעולים מהקריאה ומהצפייה. ההקשר של הדברים הוא חד-משמעי". השופט נויטל אף רמז כי בדוגמאות שהוצגו לו משידורי אל-ג'זירה הופיע מידע על מיקום כוחות צה"ל.

בנוסף, דחה השופט נויטל את טענת באי-כוח אל-ג'זירה בדבר הכרחיות הקשר בין נציגי כלי תקשורת לגורמים בארגון הטרור חמאס.

"מובן שקשר לעיתונאים הוא לא רק דבר נפוץ, לגיטימי, אלא הוא אף רצוי מבחינת מקורות מידע", כתב, "ואולם, לא צריך להקיש ממצב עובדתי משפטי 'כשר', ורצוי לעבודה עיתונאית, לבין חלילה, עשיית תכנים שמשודרים בערוץ, שפוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. אין להקיש בין קשר לגיטימי של עיתונאי עם אחרים, בין שהם מקורותיו ובין לא, לבין מקור שהוא ארגון טרור, או אנשים שעוסקים בפיגועים או רצון לפיגועים במדינת ישראל באזורים שונים, לכך אין לתת כל לגיטימציה".

קביעה זו של השופט נויטל אינה עולה בקנה אחד עם מושכלות יסוד של עבודה עיתונאית, הנהוגות ומקובלות בישראל ובמדינות דמוקרטיות אחרות בעולם, לפיהן עיתונאים עומדים בקשר עם כלל הגורמים המסוקרים על-ידם, מעבריינים מורשעים ועד לארגוני טרור, על מנת להשיג את מירב המידע האפשרי ולספק לציבור את תמונת המציאות המלאה ביותר.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל (במרכז) עם שר התקשורת שלמה קרעי, בתום הדיונים בוועדה על "חוק אל-ג'זירה". מימין: היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור, 27.3.24 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

השופט נויטל סיים את החלטתו בקביעה חד משמעית: "החומר שהוצג לי איננו גבולי. החומר שהוצג לי אינו בבחינת פגיעה בביטחון המדינה אלא הוא מעבר לכך – החומר הזה, התוכן שמשודר בערוץ, פוגע באופן ממשי בביטחון המדינה".

השופט דחה גם את הטענה כי שידורי אל-ג'זירה באנגלית מופקים במערכת נפרדת מזו של שידורי הערוץ בערבית ולכן אין לחסום אותם.

ההוראות הנוגעות לאל-ג'זירה הופנו בין היתר גם כלפי האזרח אוסייד מסאד, שלפי הבקשה "מחזיק בציוד של אל-ג'זירה" מתוקף אחריותו על אולפן שידור בנצרת.

במאי 2024 פשטו פקחי משרד התקשורת על האולפן של מסאד והחרימו את ציודו, אולם בהמשך הציוד הוחזר לו אחרי שהפקיד ערבות והתחייב שלא לספק עוד שירותים לערוץ הקטארי.

רגל בדלת

חברי הקואליציה בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בה נערכו הדיונים על נוסח החוק, הצהירו עוד בדיונים על נוסח החוק הקודם, כשנחקק כהוראת שעה בתקופת המלחמה, כי הם רואים בו מקפצה בלבד. "זו התחלה. שמנו רגל בדלת", הגדיר זאת בזמנו חבר הכנסת מעוצמה-יהודית צביקה פוגל, העומד בראש הוועדה.

למרות שמדובר לכאורה בחוק ביטחוני שנועד להתמודד עם הסתה זרה לטרור, פוגל וחבריו לקואליציה בוועדה אמרו כי הם מעוניינים להגיע לנוסח חוק שיסמיך את שר התקשורת קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר לסגור כלי תקשורת ישראלים ולא רק כלי תקשורת זרים, ולעשות זאת לא רק מסיבות ביטחוניות אלא מכל סיבה שיחליטו עליה וללא צורך בחוות דעת ביטחונית או בפיקוח משפטי.

76652-01-26
76710-01-26