עד המדינה ניר חפץ ניסה להסביר לבית המשפט מדוע הקליט גורמים בסביבה הקרובה של בנימין נתניהו, כולל רעייתו שרה ומקורבו ארנון מילצ'ן, זמן קצר אחרי שהחל לעבוד עם ראש הממשלה.

חפץ נשאל על פעולות ההקלטה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר במסגרת תביעת דיבה שהגיש נגד העיתונאי דדי מרקוביץ'. אגב כך התייחס גם להקלטה של שיחה שבה הוצג לו חומר שבהמשך שימש לחקירה פלילית בתיק המעונות, שהסתיים בהרשעת שרה נתניהו בפלילים.

הקלטות חפץ הגיעו לידי חוקרי הפרשות הפליליות של ראש הממשלה וסייעו בבניית התיקים נגדו ונגד שאר נאשמי משפט המו"לים. קטעים מתוך תמלילי ההקלטות נחשפו ב-2018 על ידי כתב חדשות 12 גיא פלג. בהמשך מסר חפץ חלק מההקלטות לרביב דרוקר במסגרת הסכם שנוי במחלוקת שבו שילמה לו מערכת "המקור" מאות אלפי שקלים עבור השתתפותו בתוכנית.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבית משפט השלום בכפר-סבא התעקש חפץ שלא תִכנן מראש לעשות דבר עם ההקלטות. מההסבר שלו השתמע ששמר אותן כמעין תעודת ביטוח, למשל למקרה שבו יסתכסך עם סביבת ראש הממשלה ויהפוך למטרה עבור "מכונת הרעל".

"כשהגעתי בפעם הראשונה למערכת הציבורית והתחלתי לעבוד עם נתניהו, היו שם הרבה מאוד תופעות שהדאיגו אותי מאחורי הקלעים", אמר חפץ. "אז בשנים 2009–2010, כשכיהנתי כראש מערך ההסברה הלאומי, הקלטתי את שרה נתניהו, את ארנון מילצ'ן ואת היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו – ולא את ראש הממשלה".

חפץ עבד עם נתניהו קרוב לשש שנים במצטבר, בהתחלה כראש מערך ההסברה ובהמשך כדובר המשפחתי וכקמפיינר בליכוד. ב-2018, אחרי שנחקר באזהרה, בין השאר בחשד לתיווך לשוחד ושיבוש חקירה ב"תיק 4000", חתם על הסכם עד מדינה בתמורה לאי העמדתו לדין. בהמשך גם העיד נגד נתניהו בבית המשפט. קודם לכן מילא תפקידי עריכה בכירים ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" ונחקק כדמות מפתח בהשחתת שני העיתונים.

בנימין ושרה נתניהו מצביעים בבחירות למרכז הליכוד. ירושלים, נובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג)

ברנע-פרגו כיהנה כיועמ"שית משרד ראש הממשלה למעלה מ-20 שנה. מתוקף תפקידה עסקה בכמה מפרשות השחיתות שהתחוללו בסביבת נתניהו, וב-2024 העידה במשפטו של ראש הממשלה. כעבור שנה פרשה משירות המדינה והצטרפה לפירמת עריכת הדין פרל-כהן.

חפץ סיפר בעדותו שברנע-פרגו חלקה איתו מידע על "פרשת החשמלאי", שבהמשך נחקרה על ידי המשטרה במסגרת תיק המעונות. אבי פחימה, חשמלאי ואיש ליכוד, גבה כסף עבור רצף של תיקונים שבוצעו במעון הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה. הכסף יצא מתקציב המדינה, ובשל התדירות הגבוהה של הביקורים – ותיעוד מפוקפק שכלל ביקור לכאורה ביום כיפור – עלה חשש שנתניהו ואשתו משתמשים בתקציב הציבורי כדי לכסות חובות על שירותי עבר שהזמינו לצורכיהם הפרטיים.

ברנע-פרגו התנגדה להמשך העבודה עם החשמלאי, והעבודה אכן הופסקה – אך כעבור זמן מה התגלה שפחימה ממשיך לבצע עבודות בקיסריה דרך צד שלישי שנשכר כדי להתחמק מהאיסור. כשברנע-פרגו מסרה עדות לחוקרי פרשת המעונות, היא אישרה שמי שגילה לה על כך היה ניר חפץ. בשבוע שעבר סיפר חפץ מדוע מצא לנכון להקליט אותה.

"כשהיועצת המשפטית קוראת לי, כדובר ראש הממשלה, ואני יורד לקומה שלה בבניין, והיא קוראת למתמחה שלה, שמביא קלסר עם הראיות על החשמלאי, שלטענתה עובד במעון המשפחתי בקיסריה ומחייב על המון תיקונים מלפני שנתניהו היה ראש ממשלה – כל פעם שזה קרה הקלטתי את השיחות, כי לא רציתי להיות מעורב בזה, לא רציתי להיות 'שותף סוד'. אמרתי לה: 'תלכי ליהודה וינשטיין', היועץ המשפטי לממשלה".

שלומית ברנע-פרגו בפתח יום עדותה במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2024 (צילום: יונתן זינדל)

עורך הדין שחקר את חפץ על דוכן העדים היה אלעד מן, שמייצג את דדי מרקוביץ' בתביעת הדיבה (עו"ד מן הוא גם היועץ המשפטי של "העין השביעית", ומייצג את האתר בתיקים שונים). כאשר עו"ד מן שאל את חפץ מה עשה עם ההקלטות, הוא קיבל תשובה מבולבלת.

"לא עשיתי ולא תִכננתי לעשות עם זה שום דבר", טען חפץ, אך מיד אחר כך סיפר על התרחיש שאליו התכונן באמצעות איסוף ההקלטות. "הקלטתי כדי שזה יהיה שמור אצלי, וזה שכב בכונן שלי מ-2010 ועד 2018, כשמסרתי את הדיסק לחוקרים", פתח חפץ.

"אם חשבת שקורה משהו פסול", אמר לו עו"ד מן, "אולי לא היית צריך לדגור עליהן במשך שמונה שנים עד שתהיה עד מדינה".

"יכול להיות", השיב חפץ, "אבל כשאתה בא מתוך המערכת הזאת, בטח שנייה אחרי שעברתי מ'ידיעות', אם פתאום תגיש תלונה במשטרה או תכנס מסיבת עיתונאים, אתה תגזור על עצמך כליה. מכל הכיוונים. ואתה יודע היום איך מכונת הרעל עובדת. לכן אמרתי לעצמי – שיהיה לי את השיחות האלה, ואני לא אצטרך אחר כך לספר שאין לי אחות. מעולם לא תִכננתי לעשות עם זה כלום, ועובדה שלא עשיתי עם זה כלום. גם כשישבתי 15 ימים במעצר לא מסרתי להם כלום – עד שהם לקחו לי מהבית בחיפוש".

לטענת חפץ, הוא אמנם מסר חלק מההקלטות לדרוקר ו"המקור", ששילמו לו מאות אלפי שקלים – אך הכסף ניתן לו בעיקר תמורת הזכות הבלעדית ללוות אותו עם מצלמה, ולא עבור החומר.

ההקלטות של היועמ"שית ברנע-פרגו מתעדות שיח דיסקרטי שבו נחשף חפץ למידע נפיץ שבהמשך נחקר במסגרת "תיק המעונות". בהמשך גם נכללה הפרשה בכתב האישום המקורי שהוגש בתיק ב-2018. החשיפה של חפץ למידע בשלב כה ראשוני מעלה שאלת מתבקשת: האם השמיע את ההקלטה לראש הממשלה? השאלה הוצגה לחפץ על ידי "העין השביעית" אחרי שסיים להיחקר בבית המשפט, אך הוא סירב להשיב.

התביעה של חפץ נגד דדי מרקוביץ' הוגשה ב-2020, והיא מתבררת בפני השופט איתי רגב. חפץ דורש לפסוק לטובתו פיצויים בסך 200 אלף שקל בעקבות שמונה ציוצים שבהם תיאר אותו מרקוביץ', בין היתר, כ"שקרן פתולוגי" ו"עד עוין ולא אמין" ש"הקליט שנים על גבי שנים, באופן סדרתי, מחדרי חדרים, ומוציא עכשיו החוצה ציטוטים שהוא עצמו בוחר בפינצטה".

מרקוביץ', שמכהן כיום עורך המגזין והמוספים במהדורה המרכזית של כאן 11, טוען להגנתו שהתיאורים הללו נאמנים למציאות ומייצגים את דעתו הכנה, שמבוססת על היכרותו עם חפץ בתקופה שבה עבד תחתיו ב"מעריב" ומהגילויים שהתפרסמו על המעורבות של עד המדינה בפרשות הפליליות של נתניהו. לדבריו, מדובר בתביעת השתקה.

23463-08-20