התביעה שהגיש ניר חפץ נגד דדי מרקוביץ' היא תביעת השתקה שנועדה למרק את חטאיו של התובע, כך טוען מרקוביץ' בכתב הגנה שהוגש לאחרונה מטעמו. את מרקוביץ' מייצג עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "העין השביעית" ועד לאחרונה יו"ר עמותת "העין השביעית".

חפץ, דובר משפחת נתניהו שהפך לעד מדינה נגדו, היה בעבר, לתקופה של שנה וחצי, עורך העיתון "מעריב" כשהיה בשליטת הטייקון נוחי דנקנר (קודם לכן היה יועצו של דנקנר). מרקוביץ' היה אז עורך המוסף לשבת של העיתון. תקופת דנקנר וחפץ ב"מעריב" הסתיימה בפשיטת רגל של העיתון וגררה ביקורת מחוץ ומפנים, שתועדו בכתבות תחקיר כאן באתר "העין השביעית".

לפני כשנתיים הגיש חפץ תביעת דיבה בסך 200 אלף שקל נגד מרקוביץ' בגין שמונה ציוצים בחשבון הטוויטר של הנתבע. חפץ טען, באמצעות עו"ד ליאור פרי, כי "רבים מפרסומי הנתבע [מרקוביץ'] על התובע [חפץ], לאורך השנים, ממוקדים בניסיונות ברורים מצדו של הנתבע לבזות, להשפיל ולפגוע בתובע, במשלח ידו, במקצועו וביכולתו של התובע להתפרנס ממשלח ידו וממקצועו בישראל".

בציוצים שבמוקד התביעה כינה מרקוביץ' את חפץ, בין היתר, "שקרן ופחדן", "שקרן פתולוגי", "טינופת", ומי ש"החל לפעול כעד מדינה עוד בהיותו חבר בפאנל של ניב רסקין". לפי חפץ, הציוצים הללו הן חלק מ"קמפיין 'חיסול ממוקד'" של מרקוביץ' נגדו.

מרקוביץ' ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להתייצב להליך ולהגיש את עמדתו באשר לאפשרות עיכוב ההליכים בו, לאור הדיונים שנערכים במקביל במשפט המו"לים, שם כאמור משמש חפץ עד מדינה נגד הנאשם מספר 1 בנימין נתניהו. היועמ"ש מנדלבליט אמנם התייצב לפני כשנה וחצי להליך אך הודיע, באמצעות עורכות-הדין עידית מנדלבאום וליפז סרוסי-דותן, כי טרם בשלה העת להכריע אם יש מקום לעכב את ההליך. לאחרונה הודיעה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי לא חל שינוי בעמדה זו, ועל כן החליט השופט איתי רגב כי על מרקוביץ' להגיש כתב הגנה.

"תככנות ורשעות צרופים"

בכתב ההגנה טוען מרקוביץ' כי הפרסומים שעליהם קובל חפץ "מכילים את דעתו הכנה" עליו, וזאת על בסיס "היכרותם האישית", מהתקופה שבה עבד כעורך המוסף תחת העורך הראשי חפץ.

הציוצים שפרסם מרקוביץ' על חפץ מאז דצמבר 2012 "חשפו וביקרו לאורך שנים התנהלות בעייתית, נכלולית, שקרנית ועבריינית", מבהיר מרקוביץ', ומוסיף: "דעתו של הנתבע וביקורתו הושמעו בתום לב, גם אם בחריפות, והדגישו את הנזק וההרסנות הטמונים בתובע".

לגופם של הפרסומים טוען מרקוביץ' כי חפץ הוציא אותם מהקשרם, "בפעולה שכל תכליתה לסמן מטרה סביב חץ שירה התובע, המייחס לנתבע עוולות שלא ביצע והכול תוך שימוש בדפוסי הפעולה המוכרים שלו - סילוף, עיוות, שקר ורמיה, תככנות ורשעות צרופים".

דדי מרקוביץ' (צילום: "העין השביעית")

בין היתר טוען מרקוביץ' כי הביע את דעתו הלגיטימית על חפץ, וכי גם אם ביקר אותו בחריפות הרי שהיה ראוי לפרסם את הביקורת "נוכח פועלו העקבי והמתמשך של התובע בשדה הציבוריות הישראלית ובהשחתת העיתונות בישראל". מרקוביץ' טוען כי עומדות לו הגנות "אמת הפרסום" ותום הלב, הקבועות בחוק איסור לשון הרע. הנתבע אף צירף שלל מסמכים לכתב ההגנה מהם עולה לדבריו "תמונה בעייתית ועקבית הנוגעת לאישיותו, לאמינותו, לאופיו ולנאמנותו לאמת של התובע".

בנוסף, כאמור, טוען מרקוביץ' כי התביעה נגדו היא תביעת השתקה המצדיקה את סילוקה על הסף. בהקשר זה מזכיר הנתבע, בין היתר, כי התביעה נגדו היא חלק מסדרת תביעות שהגיש חפץ נגד יעקב ברדוגו, אמיר אוחנה, יאיר נתניהו ויצחק מגן (חלקן נידונות לבקשת חפץ תחת חיסיון, כדי שלא יופר צו איסור הפרסום על פרטי תרגיל החקירה שנעשה לו ותיפגע פרטיותו).

"התובע אינו מגיש תביעות לשון הרע (להבדיל מתביעות שעילתן פגיעה בפרטיות והפרת צו איסור פרסום) נגד כלי תקשורת או עיתונאים 'חזקים'", טוען מרקוביץ', "אלא נטפל באופן אישי לנתבע ומתמקד בהטלת מוראו כלפי מי שהוא סבור אולי שלא יעמוד בלחציו הכלכליים-משפטיים-בריוניים".

בהמשך מוסיף מרקוביץ': "כעת בא הליך זה ומוכיח שוב את שאינו דרוש הוכחה עוד – התובע הוא בריון משפטי הבוחן כל העת את גבולות כוחו בעילות מעילות שונות, המנצל את משאביו לפעול כנגד אלו שפעולותיהם בעולם אינן מוצאות חן בעיניו ואינן תואמות את רצונותיו ותכתיביו. דפוס פעולה זה תואם גם את פועלו ארוך השנים טרם הסתבכותו הפלילית והפיכתו לעד מדינה, עת בתפקידיו השונים הטיל את אימתו על עובדיו ומסוקריו ועסק בתחבולות ובשקרים בעבור עצמו ואחרים, תוך עשיית שימוש תדיר בשקרים וזאת כעולה מדבריו והודאותיו של התובע עצמו, כמו גם משלל עדויות וראיות חיצוניות ועצמאיות".

23463-08-20