לראשונה מאז נחקק מחדש, בגרסה קיצונית עוד יותר, חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הורה השבוע שר התקשורת שלמה קרעי על חסימת שני ערוצים: ערוץ אל-ג'זירה, המשודר מקטאר וממומן על ידה, המזוהה בין היתר עם ארגון הטרור חמאס; וערוץ אל-מיאדין, המשדר מלבנון, מזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה וממומן ככל הנראה בידי איראן.
כפי שאירע בפעמים הקודמות בהם הופעל החוק, במתכונת החירום שלו, השר קרעי הורה השבוע לספקי האינטרנט להגביל את הגישה לאתרים של שני הערוצים ולפלטפורמות הכבלים והלוויין להפסיק את שידורי הערוץ, כמו גם על על סגירת משרדי הערוץ והחרמת ציוד שידור.
החסימות הללו הן סמליות בעיקרן, מאחר שאת שידורי הלווין של הערוצים ניתן לקלוט באמצעות צלחות פרטיות, ושידורי האינטרנט שלהם זמינים באמצעות VPN, שינוי קל בהגדרות הגלישה או ברשתות החברתיות כדוגמת פייסבוק ויוטיוב.
החוק הנוכחי מנוסח, כאמור, באופן קיצוני יותר, ומעניק לשר התקשורת סמכות לדרוש את חסימת האתרים גם ברשתות החברתיות, ואכן השר קרעי הורה הפעם גם ליוטיוב להגביל את הגישה לשידורים החיים של הערוצים. לפי הוראת השר, גולשים מישראל שינסו לצפות בשידור החי של אל-ג'זירה או אל-מיאדין ביוטיוב אמורים לקבל את ההודעה הבאה:
"הגישה לשידורי הערוץ אליו ביקשת לגלוש הוגבלה בהוראת שר התקשורת מיום 25 בינואר 2026 מכוח סעיף 2 (א)(1)(ד) לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו-2025".
אלא שלמרות הצהרות החוק של המחוקקים, לשר בממשלת ישראל אין סמכות להורות לחברת גוגל, מפעילת יוטיוב, להגביל שידורים בפלטפורמה בינלאומית שפועלת מחוץ לגבולות המדינה, ואכן נכון לשעת כתיבת שורות אלה, עדיין ניתן לצפות ביוטיוב בשידורי אל-ג'זירה ואל-מיאדין. לערוץ היוטיוב של אל-ג'זירה יש יותר מ-17 מיליון מנויים.
אולם, אפשר שהחסימה ביוטיוב תתבצע אם וכאשר בית המשפט יאשר את ההוראות בדיון שצפוי להתקיים מחר.
מכתבו של השר קרעי ליוטיוב, כפי שצורף לבקשה שהוגשה לבית המשפט
בדיונים שנערכו בוועדה לביטחון לאומי לקראת אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית העיר עו"ד יוני חדד, מיחידת הסייבר בפרקליטות שנמצאת בקשר שוטף עם פלטפורמות התוכן הבינלאומיות, כי לגבי חברת גוגל, מפעילת יוטיוב, הרי שככל שההוראה של שר התקשורת לחסימת שידור חי של ערוץ בישראל תלווה בצו שיפוטי, "זה משהו שהם יכבדו".
באותו הדיון, יש לציין, התברר כי השר קרעי ויו"ר הוועדה צביקה פוגל נסוגו מעמדתם כי יש להסיר את חובת אישור ההוראות בידי שופט מחוזי או סגנו. מחר צפוי השופט גלעד נויטל לדון בבקשות פרקליטות המדינה לאשר את הוראות השר. עד היום, קיבל בית המשפט את כל הבקשות לאשר את הוראות השר קרעי, תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על תוכן השידורים של שני הערוצים.
בבקשה הנוגעת לערוץ אל-ג'זירה מפרטת המדינה כי הן השב"כ, הן המוסד והן הצנזורה הצבאית הגישו חוות דעת שקבעו כי התכנים המשודרים בערוץ "פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה ללא כל הסתייגות".
עוד עולה מהבקשה כי באל-ג'זירה הצהירו כי בכוונתם לעתור נגד החוק בנוסחו החדש, זאת בזמן שהדיון בעתירה נגד נוסח החוק הקודם מעולם לא הגיע לכלל החלטה.
בנספח לבקשה הנוגעת לערוץ אל-מיאדין מובהר כי בחוות הדעת של השב"כ והצנזור נכללת אמירה לפיה "שידורי הערוץ כוללים תכנים המהווים סכנה ממשית לביטחון המדינה".
לפי חוות הדעת המסווגת של שב"כ, "ערוץ אלמיאדין מקדם נרטיבים שיש בהם כדי לעודד ציבורים במרחב הישראלי לנקוט אלימות וטרור". לפי חוות הדעת של הצנזור, "מתפרסמים בערוץ תכנים שיכולים לסייע לאויב ולפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה"
המוסד, לעומת זאת, הבהיר כי אין ברשותו "מידע אודות ערוץ זה". משטרת ישראל, שנוספה בנוסח החוק החדש כגורם ביטחוני נוסף שיכול למסור חוות דעת על שידורי ערוץ זר, לא הגיבה לפניית שר התקשורת עד למועד מתן ההוראות.
חברי הקואליציה בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, היכן שנוסח החוק, הצהירו עוד בדיונים על נוסח החוק הקודם, כשנחקק כהוראת שעה בתקופת המלחמה, כי הם רואים בו מקפצה בלבד. "זו התחלה. שמנו רגל בדלת", הגדיר זאת בזמנו חבר הכנסת מעוצמה-יהודית צביקה פוגל, העומד בראש הוועדה.
למרות שמדובר לכאורה בחוק ביטחוני שנועד להתמודד עם הסתה זרה לטרור, פוגל וחבריו לקואליציה בוועדה אמרו כי הם מעוניינים להגיע לנוסח חוק שיסמיך את שר התקשורת קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר לסגור כלי תקשורת ישראלים ולא רק כלי תקשורת זרים, ולעשות זאת לא רק מסיבות ביטחוניות אלא מכל סיבה שיחליטו עליה וללא צורך בחוות דעת ביטחונית או בפיקוח משפטי.
76652-01-26
76710-01-26