הקואליציה ממשיכה לקדם את החוק להגבלת שידורים. חברי הכנסת מהקואליציה החברים בוועדה לביטחון לאומי, הצהירו בעבר כי הם מתכוונים להשתמש בחוק כפלטפורמה לחקיקה שתאפשר לשר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) ולשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר (עוצמה-יהודית) לסגור כלי תקשורת ישראלים בכל עילה שיחפצו, אך כעת מכוון החוק להגבלת שידורי ערוצים זרים מסיבות ביטחוניות.
בדיון שנערך השבוע (9.12) בוועדה אמר יו"ר הוועדה צביקה פוגל (עוצמה יהודית) כי הוא מוכן לצמצם במעט את היקף ועומק הפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות שייגרמו כתוצאה מהחוק להגבלת התקשורת, ובעיקר לוותר על ההתנגדות לפיקוח משפטי על אכיפת החוק. ח"כ עמית הלוי (הליכוד) ניצל זאת על מנת להשתלח בייעוץ המשפטי לממשלה והאשים אותו ב"פגיעה בחיילי צה"ל".
גם בנוסח שמקדמת כעת הממשלה והקואליציה, החוק דרקוני יותר בכמה היבטים לעומת הוראת השעה שפקעה זה מכבר, ולעמדת הייעוץ המשפטי של הממשלה - ספק אם הוא ישים, נדרש ועומד ברף החוקתי. הוא מאפשר בין היתר לשר התקשורת להורות על סגירת חשבונות ברשתות חברתיות וחסימת שידורי לוויין. ח"כ הלוי חשף את העלות הבסיסית המשוערת של חסימה כזו: מאה מיליון שקל.
מה שיש פה זה חור
חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שמכונה בטעות "חוק אל-ג'זירה" אף שמסמכותו ניתן לשבש שידורי כל ערוץ זר שנקבע כי פוגע בביטחון המדינה, נחקק בתקופת מלחמת עזה כהוראת שעה שתוקפה מוגבל. לפני שבועות אחדים, עם פקיעתו של מצב החירום המיוחד בעורף, פקע גם תוקף החוק, ומאז פועל שר התקשורת קרעי לחוקק חוק חדש תחתיו.
שר התקשורת אינו מסתפק בביטול ההתנייה בהכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף, ומגבה שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת מהליכוד אריאל קלנר ועמית הלוי. הצעות אלה היו מרחיקות לכת, ודרשו בין היתר להסמיך את שר התקשורת לשבש תעבורת אינטרנט ולחסום שידורי לוויין, וכל זאת בלא הפיקוח המשפטי הצמוד שהיה חלק מובנה בנוסח המקורי של החוק.
בישיבה קודמת של הוועדה לביטחון לאומי, במסגרת הכנת הצעות החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, התברר כי קיימים קשיים טכניים וחוקתיים בנוסח הצעות החוק הפרטיות של קלנר והלוי, ועל כן בפתח הישיבה השבוע הודיע יו"ר הוועדה ח"כ פוגל כי זו תדון בנוסח חדש שנכתב בהמלצתו ובתמיכת שר התקשורת קרעי.
"האויב מבחינתי על הגדרות", אמר היו"ר ח"כ פוגל כשהוא מכוון לערוצים כמו הערוץ הקטארי אל-ג'זירה והערוץ הלבנוני אל-מיאדין, ששידוריהם בישראל הוגבלו מכוח החוק שתוקפו פקע. משום כך, הסביר, הוא נכון לקדם את ההצעה המתונה יותר. האפשרות האחרת לדבריו, היא שאזרחי מדינת ישראל "נשארים בלא הצעת חוק בכלל".
למרות שעיקרי ההגבלות נותרו גם בנוסח החוק הזה, חברי הכנסת קלנר והלוי מחו. "מה שיש פה זה חור, זה לא חוק, זה חור", הצהיר ח"כ הלוי. כשח"כ קלנר הביע התנגדות לאחד השינויים שערך היו"ר בהצעתו, השיב לו ח"כ פוגל: "אני פה בשביל להעביר את החוק, לא בשביל לעצור אותו".
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, בעת הדיון בהצעת החוק להגבלת כלי תקשורת, 9.12.25 (צילום מסך)
בניגוד להצעות החוק של חברי הכנסת קלנר והלוי, הצעת החוק העדכנית כוללת פיקוח שיפוטי כפי שהיה בעבר, כך ששופט מחוזי ידון בכל הוראה של שר התקשורת שיוצאת מתוקף החוק בתוך שלושה ימים. כמו כן, הצעת החוק הנוכחית מוגדרת אף היא הוראת שעה ולא הוראת קבע, אך תוקפה אינו עומד על חצי שנה כפי שנקבע בעבר, אלא על שנתיים.
עם זאת, בהצעה הנוכחית עדיין ישנם סעיפים שמבקשים להעניק לשר התקשורת סמכות לפעול מול פלטפורמות מקוונות בינלאומיות כגון יוטיוב וטוויטר, וכן לפעול לשיבוש האפשרות לקליטת שידורים באמצעות צלחת לוויין פרטית.
לפי הנוסח העדכני, חסימת שידורי ערוץ זר בפלטפורמה בינלאומית תתאפשר מתוקף סעיף בחוק שבו השר יכול "להורות על הגבלת הגישה לשידור הערוץ הזר" ב"גוף שפעילותו העיקרית הפצת תכני משתמשים באמצעות האינטרנט".
היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, הודה כי בכל הקשור לחסימת שידורי ערוץ זר בפלטפורמה כמו יוטיוב, "ייתכנו קשיים יישומיים".
עו"ד יוני חדד, מיחידת הסייבר בפרקליטות שנמצאת בקשר שוטף עם פלטפורמות התוכן הבינלאומיות, טען כי לגבי חברת גוגל, מפעילת יוטיוב, הרי שככל שההוראה של שר התקשורת לחסימת שידור חי של ערוץ בישראל תלווה בצו שיפוטי, "זה משהו שהם יכבדו". עם זאת, עו"ד חדד לא פירט לגבי טוויטר, פייסבוק ופלטפורמות אחרות.
חסימת קליטת שידורי לוויין, כך לפי הנוסח העדכני, תתאפשר מכוח סעיף בחוק שלפיו שר התקשורת יוכל "לפנות לשר הביטחון בבקשה שיורה על ביצוע פעולות טכנולוגיות שבסמכותו לפי כל דין למניעת קליטה ישירה של שידורי הערוץ הזר באמצעות לוויין בכל שטח ישראל ויהודה והשומרון ובלבד שלא ימנע שידורים של ערוץ אחר".
בדיוני עבר נטען כי כדי לחסום את קליטת שידורי הערוץ הזר, תציב המדינה מעגל של משבשי אותות לוויין מסביב ליישובים שבהם הערוץ הזר נקלט, ואלה ישגרו אותו שיבוש לעבר הרקיע, במטרה לטרפד את האות הלווייני שיורד מהחלל לצלחות שעל גגות האזרחים.
עו"ד ערן יוסף, סגן בכיר ליועמ"ש משרד הביטחון, טען כי בדיונים החסויים שנערכו בעניין התברר כי "אין פה יותר מדי מה לעשות אפילו ברמה הפרקטית". ח"כ הלוי חלק על עמדה זו וטען כי נציג צה"ל אמר בדיון החסוי ש"בעתיד הקרוב תהיה טכנולוגיה חדשה יותר [...] יותר זולה".
עוד חשף ח"כ הלוי כי נציג צה"ל הסביר כי "מה שיש עכשיו עולה 10 מיליון שקל ליחידה כזו". בהמשך הדיון העריך ח"כ הלוי כי נכון להיום ניתן יהיה לשבש קליטת ערוץ בעלות של כ-100 מיליון שקלים, כלומר כעשר יחידות משבשות. עם זאת, ח"כ הלוי לא פירט אם מדובר בשיבוש ביישוב אחד בלבד או בתחום נרחב יותר.
בדיון הקודם התנגד גם משרד האוצר לסעיף זה, בשל העלות התקציבית של הצבת משבשי קליטת שידורי לוויין. ואולם, בדיון השבוע עדכנה רעיה אנגל מאגף התקציבים במשרד האוצר כי כיוון שהנוסח של הצעת החוק מחייב בכל מקרה את אישור הממשלה להוראות, הרי שבעת האישור תצטרך הממשלה "להצביע על מקור תקציבי" ולכן אין בסעיף עצמו כדי ליצור "עלות תקציבית" ומשרד האוצר מסיר את התנגדותו.
ההתנגדויות העקרוניות, לעומת זאת, נותרו על כנן.
עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט חוקתי משרד המשפטים, טען כי הסעיפים המקנים סמכות לשר התקשורת לפעול נגד שידורי הערוץ בפלטפורמות בינלאומיות ולשיבוש קליטת שידורי לוויין הם שינויים משמעותיים שדורשים בירור נוסף טרם אישור.
לגבי הסמכות להורות לפלטפורמה בינלאומית לחסום שידורים של ערוץ ספציפי בישראל, אמר עו"ד זנדברג כי עדיף "לא להצביע על זה באופן מיידי", שכן העניין "מחייב ליבון ובירור". לדבריו, העובדה שהחוק הנוכחי כבר לא תלוי במצב חירום מצריכה התאמות במנגנוני האיזון של סעיפיו השונים."יש פה עוד עבודה לעשות", טען, ומשזו לא נעשתה הרי שיש לכך השלכה על "הקשיים החוקתיים" של ההצעה.
"הנוסח הזה הוא תקדימי", אמר עו"ד זנדברג לגבי סעיף שיבוש שידורי האינטרנט, והציע "לא לאמץ כל כך מהר" את ההצעה.
אשר לסעיף שמקנה לשר התקשורת סמכות לשבש שידורי לוויין, עו"ד זנדברג הגדיר זאת "קפיצת מדרגה, זה באמת עולם חדש ואחר", וטען כי הקפיצה הזו נעדרת תשתית ראייתית.
"אנחנו לא השתכנענו מבחינת בסיס מקצועי או ביטחוני שהוצג, גם מבחינת הישימות וגם מבחינת המשמעויות של זה, שהדבר הזה נדרש או שהוא מידתי כפי שהוא, גם לעניין הישימות והיכולת לצמצם את הפגיעה, גם לעניין היכולת ליישם את זה על בסיס שוויוני. ככה, כפי שזה, לא ניתן לקדם את הסעיף הזה, זה מעורר קשיים חוקתיים".
נוסף על כך כולל כאמור הסעיף הנוכחי סמכות לפעול "בכל שטח ישראל ויהודה והשומרון".
בחוות דעת שהגישה האגודה לזכויות האזרח נטען בהקשר זה, כי מדובר ב"חריגה כפולה מסמכות". החוק הישראלי לא חל בשטחים, הזכירה עו"ד הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח, "הכנסת אינה מוסמכת לחוקק חוק שיעניק לשר התקשורת סמכויות שלא יכולות להיות בידיו".
בנוסף, טענו באגודה, "הסמכות לסגור משרדי ערוץ זר, או להפעיל סמכויות הנדסיות, טכנולוגיות או טכניות בשטחים, נתונות רק למפקד הצבאי, ולא לשר התקשורת", וככל שהמפקד הצבאי מבקש להפעיל סמכויות אלה, הוא חייב לפעול בהתאם להוראות הדין הבינלאומי.
גם בוועדה לביטחון לאומי נשמעו התנגדויות להכללת השטחים הכבושים בסמכות השר. עו"ד חדד ממחלקת הסייבר בפרקליטות טען כי חסימת שידורים ביהודה ושומרון היא עניין "יותר מורכב". עו"ד יוסף ממשרד הביטחון המליץ להמשיך לפעול באמצעות צווי אלוף, וגם עו"ד זנדברג מהייעוץ המשפטי תמך בכך.
התנגדות נוספת נרשמה לשינוי לפיו הוראות שר התקשורת לחסימה ושיבוש שידורי ערוץ זר יעמדו בתוקף למשך 90 יום (בהוראת השעה המקורית התוקף עמד על 45 יום ובהמשך הוארך ל-60). עו"ד זנדברג ביקש להבין מניין הגיעה הדרישה להארכת התוקף ל-90 יום טוען כי אינו מכיר בקשה כזו מטעם נציג הגורמים הביטחוניים.
שינוי זה, העיר עו"ד זנדברג, מצטרף לשינויים האחרים שעלולים להביא את החוק אל מעבר לסף החוקתי.
ח"כ הלוי מחה נמרצות על הגבלת תוקף הוראות השר ל-90 ימים וטען כי יש להעביר את נטל ההוכחה לערוץ שנחסם, שהוא יפנה לרשויות ויוכיח כי חדל לפגוע בביטחון המדינה.
"הנוסח שמציע הייעוץ המשפטי לוועדה הוא נוסח לא חוקתי. הוא נוסח בלתי מוסרי בעליל, הוא נוסח שפוגע באזרחי ישראל באופן ישיר", טען ח"כ הלוי, "באופן ישיר. לא באופן עקיף, באופן ישיר".
ח"כ הלוי הזהיר כי אם הכנסת "חס וחלילה" תצביע בעד הנוסח הנוכחי, היא "פוגעת בחיילי צה"ל" ו"מסירה מהם את המגנים הכי בסיסיים". לדבריו, נוצרה זילות בשימוש במינוח "לא חוקתי".
עו"ד בן יצחק, היועץ המשפטי לוועדה, נשמע נרעש. "ביקורת עיתית, אחת ל-90 יום, זו הפגיעה בחיילי צה"ל?", תהה. "ועוד דבר, דיברת על 'זילות'. תשמע, אני בכנסת כמעט 22 שנה, מספר החוקים שאמרתי עליהם את צמד המילים 'לא חוקתי' אפשר לספור על כף יד אחד של חייל מהנדסה קרבית. המקרה הזה הוא מקרה מובהק".
ביום ראשון הקרוב צפויה הוועדה להמשיך לדון בהצעת החוק.