הוועדה לביטחון המדינה אישרה אתמול (14.12) לקריאה שנייה ושלישית את הנוסח המעודכן של חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה.
הנוסח הנוכחי דרקוני עוד יותר מהוראת השעה שנחקקה בתקופת מלחמת עזה. לפי הצעת החוק הנוכחית, אין כל צורך בהכרזה על מצב חירום או מצב מלחמה כדי שהחוק יהיה בתוקף. בנוסף, החוק מקנה לשר התקשורת סמכויות לשיבוש צפייה בערוצים בפלטפורמות אינטרנט בינלאומיות ובאמצעות צלחות לוויין פרטיות, אף כי בשני המקרים נראה כי מדובר בסמכויות סרק שלא יוכלו להתממש בפועל.
שני הבדלים עקרוניים נוספים, שכן צפויים להשפיע על יישום החוק, נוגעים להכללת משטרת ישראל כגוף שיכול לקבוע שערוץ שידורים פוגע בביטחון המדינה ולהחלטה להרחיב את סמכות שיבוש השידורים אל מעבר לשטח מדינת ישראל הריבונית, כך שיכללו גם שטחי יהודה ושומרון שבהם הריבון הוא צה"ל.
לאור העובדה כי גם נוסח החוק הקודם, והמאוזן יותר, עורר קושי חוקתי ועלתה שאלת פסילתו בידי בג"ץ, שאף הוציא בעניינו צו על תנאי, סביר כי גורלו של הנוסח הנוכחי יוכרע בסופו של דבר בבית המשפט העליון.
הסכמה כללית: חוק מיותר ולא מיועל
חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שמכונה בטעות "חוק אל-ג'זירה" אף שמסמכותו ניתן לשבש שידורי כל ערוץ זר שנקבע כי הוא פוגע בביטחון המדינה, נחקק בתקופת מלחמת עזה כהוראת שעה שתוקפה מוגבל. לפני שבועות אחדים, עם פקיעתו של מצב החירום המיוחד בעורף, פקע גם תוקף החוק, ומאז פועל שר התקשורת שלמה קרעי לחוקק חוק חדש תחתיו.
שר התקשורת לא הסתפק בביטול ההתנייה בהכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף, וגיבה שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת מהליכוד אריאל קלנר ועמית הלוי. הצעות אלה מרחיקות לכת, ודורשות בין היתר להסמיך את שר התקשורת לשבש תעבורת אינטרנט ולחסום שידורי לוויין, וכל זאת בלא הפיקוח המשפטי הצמוד שהיה חלק מובנה בנוסח המקורי של החוק.
בשבוע שעבר הובהר בוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), כי הקואליציה מוכנה לצמצם במעט את היקף ועומק הפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות שייגרמו כתוצאה מהחוק להגבלת התקשורת. לפי הצעת החוק העדכנית, יידרש פיקוח משפטי על אכיפת החוק והוא יוגדר כהוראת שעה ולא כהוראת קבע, אף כי הוראת השעה תפקע רק בסוף 2027.
בפתח הדיון שנערך אתמול בוועדה לביטחון לאומי הבהירה עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי, את הקשיים החוקתיים שמעלה הנוסח המעודכן של הצעת החוק.
לדבריה, כששר התקשורת ביקש להעביר את הוראת השעה לחוק קבע, בייעוץ המשפטי חשבו שהדרך הנכונה תהיה הארכת הוראת השעה כך שניתן יהיה לעשות עבודה מקצועית שתבדוק את ההשלכות של מעבר להוראת קבע, שאינה תלויה במצב מלחמה.
"זה הסדר שעוצב לתקופת ביטחון, וכשאנחנו באים לעצב הסדר שהוא מחוץ לתקופת המלחמה יש לו אלמנטים אחרים", אמרה. לדברי עו"ד סומפולינסקי, אם מבקשים לשנות את החוק כך שיחול גם בתקופות שגרה, יש לעצב מחדש את ההסדר בהתאם.
במקרה של הצעת החוק שאושרה, יש לציין, לא רק שחל ניתוק בין החוק לבין מצב המלחמה אלא שהנוסח של החוק רק הוחרף מבחינה זו.
עו"ד סומפולינסקי העירה עוד כי לפי עמדת הייעוץ המשפטי, משטרת ישראל אינה גורם רלוונטי למתן חוות דעת בדבר הנזק שגורמים שידורי ערוץ זר לביטחון המדינה, ועל כן לא ניתן יהיה להסתמך עליה כדי להוציא הוראות.
בדיון קודם הודיעו נציגי המשטרה עצמם כי משטרת ישראל אינה מעוניינת להיכלל בחוק כגורם שיכול לספק חוות דעת שכזו אך אתמול הודיעה פקד שיר מדיני, נציגת הייעוץ המשפטי של המשטרה, כי בעקבות "שיח" שהתקיים עם המשרד לביטחון לאומי, בראשותו של השר איתמר בן-גביר, בעצמו עבריין שהורשע בתמיכה בטרור, "הוסכם שאנחנו לא נתנגד להוספה של משטרת ישראל כאחד מגורמי הביטחון שיכולים לגבש חוות דעת".
כיוון שהחוק מנוסח כך שדי בחוות דעת של גורם ביטחוני אחד כדי להצדיק הוראה של שר התקשורת, אם החוק יאושר תוכל הממשלה, בעקבות קביעה של המשטרה שבשליטת השר איתמר בן-גביר, להורות על חסימה ושיבוש שידורי ערוצים זרים.
ח"כ גלעד קריב (העבודה), טען כי הכנסת המשטרה כגורם ביטחוני נוסף למתן חוות דעת, היא "טעות חמורה" ו"עיוות מסוכן" שיובילו לטשטוש הגבולות בין עבודת השיטור לעבודת גופי המודיעין הצבאיים.
לדעת ח"כ קריב, אם המשטרה תספק חוות דעת בדבר מסוכנות השידורים של ערוץ זר, יתר הגורמים הביטחוניים שמוזכרים בחוק (הצנזורה הצבאית, השב"כ והמוסד) יעדיפו שלא להגיש עמדה נגדית ובכך תיסלל הדרך לחסימה.
לעמדתו, הניתוק בין תחולת החוק למצב חירום מחייב דווקא את החמרת התנאים לאישור הוראה לחסימת שידורים. ח"כ קריב הציע, לדוגמה, לחייב בעת שגרה שלוש חוות דעת של גורמים ביטחוניים שונים, הקובעים כי שידורי ערוץ פוגעים פגיעה ממשית בביטחון ישראל.
אחרי שנדחו כל ההסתייגויות של האופוזיציה, הגיע תורם של מגישי הצעת החוק להתנגד לנוסח המעודכן. חברי הכנסת הלוי וקלנר מחו נגד השינויים שביצעו יו"ר הוועדה ושר התקשורת בהצעותיהם, וטענו כי בנוסח הנוכחי החוק עלול לגרום יותר נזק מתועלת.
ח"כ הלוי מחה על הוספת שורה בסעיף המקנה לממשלה את הסמכות להנחות את שר הביטחון לשבש את קליטת שידורי הלוויין. מבחינה טכנולוגית, משמעות ההנחייה צפויה להיות הצבה של כעשרה משדרים סביב אזור שבו נקלטים שידורי הערוץ, ואלה ישגרו אות שיבוש אל עבר האות הלווייני שמגיע מהחלל לצלחות הפרטיות שעל גגות הצופים.
לפי הנוסח המעודכן ניתן יהיה לעשות זאת "ובלבד שלא יימנעו שידורים של ערוץ אחר שלא ניתנה לגביו הוראה כאמור". ח"כ הלוי מחה כיוון שמבחינה טכנולוגית מדובר במבצע בלתי אפשרי. כל שיבוש שכזה צפוי להוביל גם לשיבוש ערוצים אחרים. לעמדת ח"כ הלוי, ראוי היה לאפשר "פגיעה מסוימת" בערוצים אחרים וזאת כדי "להציל חיים", כדבריו.
"מהחוק הזה שאתה מעביר היום", אמר ח"כ הלוי ליו"ר הוועדה ח"כ פוגל, "אין לי שום ספק ששידורי הלוויין יימשכו כרגיל. ולא בגלל שחסרים מאה מיליון שקל למדינת ישראל להעמיד עשרה משדרים במזרח ירושלים או במקום אחר [...] אלא בגלל הניסוח הזה, 'ובלבד שלא יימנע'", אמר הלוי, תוך שהוא חושף פעם נוספת את העלות הגבוהה של שיבוש שידורי לוויין באזור אחד מתוך רבים שיידרשו.
אחרי שגם ההסתייגויות של חברי הכנסת קלנר והלוי נדחו (אליהם הצטרפו גם חברי הכנסת מהקואליציה משה סעדה, אוהד טל, אביחי בוארון, קטי שטרית וגלית דיסטל-אטבריאן), ביקש עו"ד ערן יוסף מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון את רשות הדיבור.
נציג משרד הביטחון העיר כי למרות הערותיו בדיון קודם, בנוסח הנוכחי נותרה הסמכות לשר הביטחון להורות על פעולות בשטחי יהודה ושומרון. "אנחנו ממש מבקשים שזה לא יהיה בחוק, שזה יהיה בצו אלוף", אמר. "כך היה גם בחוק הקודם, וזה לא נכון לפרוץ את האופן שבו אנחנו פועלים מול יהודה ושומרון בחקיקה הזו. זו טעות, ואנחנו מבקשים שזה יירד".
על אף שמשרד הביטחון הוא מי שאמור לפעול לשיבוש שידורי הלוויין, ההערה של נציגו עו"ד יוסף לא הביאה לשינוי הנוסח עליו הצביעה הוועדה. גם לא ההערה הנוספת של נציג המשרד, ולפיה יש לשנות את נוסח החוק כך שלא ניתן יהיה להסתפק אך ורק בחוות דעת של משטרת ישראל, אלא שיהיה צורך בעוד חוות דעת אחת לפחות של גורם ביטחוני מוסמך כדי לאפשר לממשלה לשבש שידורי ערוץ זר.
"הצלחתי להביא פה את הצעת החוק המאוזנת ביותר, המיידית ביותר, שאפשר יהיה להפעיל אותה ממחר בבוקר", אמר יו"ר הוועדה ח"כ פוגל בדברי הסיכום שלו, לפני ההצבעה, "עשינו פה עבודה אדירה".
הנוסח המעודכן עבר ברוב של ארבעה חברי כנסת (כולל ח"כ קלנר אך בהיעדר ח"כ הלוי שעזב בהפגנתיות לפני מועד ההצבעה) מול שני מתנגדים. כעת תשוב ההצעה למליאת הכנסת לאישור בקריאה שנייה ושלישית. לאחריה, כאמור, צפויה עתירה לבג"ץ.