הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (18.11) דיון ראשון לקראת קריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק להגבלת כלי תקשורת שמקדם שר התקשורת מהליכוד שלמה קרעי.
ההצעה מקודמת במסלול של חקיקה פרטית (חתום עליה ח"כ אריאל קלנר), בנוהל השגור בממשלת נתניהו השישית שנועד לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה. מטרתה, לחדש בתנאים דרקוניים יותר הוראת שעה חירומית, שפקעה לאחרונה עם החתימה על הסכם הפסקת האש בדרום.
אחרי דיון חסוי בצדדים הביטחוניים של ההצעה, נערך דיון פומבי קצר שממנו עלו כמה בעיות פרוצדורליות, זאת מעבר לבעיות המהותיות שבלב הצעת החוק.
הצעת החוק מבקשת לשנות את חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (המכונה בטעות "חוק אל-ג'זירה"), כך ששר התקשורת יוכל לפעול להגבלת כלי תקשורת ללא פיקוח משפטי או תלות בהוראת חירום, ויקבל סמכות להורות על שיבוש שידורי לוויין ותעבורת אינטרנט.
הצעת החוק היא אחת משורת הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהקואליציה שהוגשו כ"תיקונים" לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, במטרה לשנות את הנוסח שלו, שרוכך בשל התנגדות חברי כנסת מהאופוזיציה והייעוץ המשפטי לפני שנחקק סופית.
חברי הקואליציה הצהירו כי בכוונתם לשנות את נוסח החוק כך שייתן סמכות לשרים קרעי ובן-גביר לסגור כל כלי תקשורת, גם ישראלי, בכל עילה שיחפצו ולא רק בעילה ביטחונית, ללא פיקוח משפטי וללא הגבלת זמן.
צבא של משדרים משבשים
בפתח הדיון הפתוח הצהיר יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה-יהודית) כי בדיון החסוי שנערך הוצגו "עמדות מורכבות" ביחס לצורך בחוק אולם לא היתה תמימות דעים בקרב גורמי הביטחון נגד החקיקה. ח"כ פוגל עצמו הביע תמיכה בהצעה שלדבריו "מרחיבה את מעטפת ההגנה" שניתנת לציבור וטען כי מדובר בהצעה "חשובה".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) טען מנגד כי בדיון החסוי לא הונחה תשתית עובדתית המצדיקה שינוי כל כך קיצוני מהנוסח המאוזן יחסית של הוראת השעה, לבין "הרעיון שהממשלה בלי ביקורת שיפוטית תחליט באיזה ערוץ יכולים לצפות מיליוני אזרחים ישראלים".
בהצעת החוק של ח"כ קלנר נכלל סעיף ולפיו לשר התקשורת תהיה הסמכות "לפנות לשר הביטחון בבקשה שיורה על ביצוע פעולות שימנעו קליטה ישירה של שידורי הערוץ הזר באמצעות לוויין בשטח ישראל ויהודה והשומרון". זאת כדי לתת תרופה חלקית ללקות של החוק, שמעבר לבעיות החוקתיות שעורר היה גם לא אפקטיבי משום שלא טיפל בדרכי הקליטה העיקריות של הערוצים הזרים בישראל.
בדיונים לפני ההצבעה על החוק בקריאה ראשונה התברר כי מגיש ההצעה לא חשב מראש כיצד אפשר להוציא לפועל את כוונתו, וכך גובשה ההצעה מרחיקת הלכת לפיה תצטרך המדינה, בין היתר, לפרוס רשת של משדרים מסביב ליישובים שבהם נקלטים בצלחות לוויין פרטיות שידורי הערוץ הזר, כדי שמשדרים אלו ישגרו אות אל עבר השמיים במטרה לפגוע באות הנגדי שמגיע מהלוויין שבחלל אל כדור הארץ.
מעבר לפגיעה בחופש הביטוי ולעצם הגרוטסקיות של ההצעה, מדובר גם במיזם עם תג מחיר של עשרות מיליוני שקלים לפחות, עלות שמשרד האוצר כבר הבהיר שלא יישא בה: בשבוע שעבר, כשהשר קרעי הביע את תמיכת הממשלה בקריאה הטרומית של הצעת החוק, הוא הבהיר כי השיג את הסכמת שר האוצר בחוק בתנאי שלא יעמיס עלות כלשהי על תקציב המדינה וכי "יתכן" כי בעתיד יגיע להסדר אחר עם האוצר.
בדיון הבוקר התיחס ח"כ עמית הלוי (הליכוד) לעלות הגבוהה של שיבוש שידורי הערוצים הלוויינים, אולם במקום להתייחס לסוגיה באופן ענייני, השתמש בתעלול רטורי הנפוץ בשיח הרשתות החברתיות, וטען כי מדובר בעלות שולית לעומת עשרות מיליארדים שנגבו לצורך מה שמכונה "הגדלות הרמטכ"ל", תוספות פנסיה ששולמו לאנשי קבע פורשים במשך שנים, זאת למרות שאין לכך כל קשר לנושא הנידון.
אורבנזיציה בישראל
ענת סרגוסטי, האחראית על חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות, ביקשה לברר מדוע הצעת החוק מקודמת במסלול הפרטי ולא במסלול הממשלתי, שמחייב בחינה של משרד המשפטים והערות הציבור. היא לא קיבלה תשובה.
בנייר עמדה שהגיש הארגון לוועדה לקראת הדיון נטען כי "הצעת החוק נושאת בחובה פגיעה בזכות החוקתית בדבר חופש הביטוי והזכויות הנגזרות ממנה, והיא אינה משקפת את האיזון החוקתי המקובל בינן לבין ערכי ביטחון המדינה ושלום הציבור, והצעת החוק מפרה איזון זה באופן בוטה".
עינת עובדיה, מנכ"לית ארגון זולת, טענה כי יש לראות את הצעת החוק הזו בהקשרה הרחב, כחלק מאימוץ האסטרטגיה של המנהיג האוטוריטרי ההונגרי ויקטור אורבן להשתלטות על התקשורת החופשית. "סגירה של תקשורת זרה היא סעיף ברור של פגיעה בתקשורת חופשית והיכולת של אזרחי אותה מדינה לקבל מידע מהימן", טענה.
עו"ד הגר שחטר, מהאגודה לזכויות האזרח, הוסיפה כי כבר במתכונתו הקודמת שימש החוק לפגיעה לא רק בערוץ אל-ג'זירה הקטארי אלא גם בסוכנויות הידיעות הבינלאומית AP ורויטרס, אף שאין חולק כי התכנים שהעבירו לא פגעו כלל בביטחון המדינה, וכן לפגיעה בשורה של עיתונאים, כל זאת רק בשל העלאת החשד ע"י פקחי משרד התקשורת כי הם קשורים בדרך כזו או אחרת לערוץ.
בחוות דעת שהגישה האגודה לזכויות האזרח לוועדה נטען כי המדינה עצמה הביעה כבר עמדה לפיה הפיכת החוק מהוראת שעה לחוק קבוע הופכת אותו ללא חוקתי, גם בלי החרפת יתר הסעיפים בו. בנוסף התריעו באגודה כי התוכנית לפרוש רשת משבשי אותות לווייניים תגרום לכך שתחולתו של חוק תחרוג מגבולות המדינה, מהלך שבפני עצמו אינו חוקתי.
בדיון נכח גם שי רוזנגרטן, יו"ר תנועת אם תרצו, שהתפרסמה בקמפיינים שלה להגבלת חופש הביטוי של אנשי אקדמיה ויוצרים. רוזנגרטן טען כי ברשותו עשרות דוגמאות למקרים שבהם ערוץ אל-ג'זירה שידר מידע שמעודד ומאפשר לכוחות עוינים לפגוע בחיילי צה"ל, כולל תרשימים של טנקים ומסוקים עם נקודות התורפה שלהם.
לכך הוסיף רוזנגרטן שהערוץ הקטארי שידר גם "הסתה ושקרים בוטים לגבי האופן שבו מדינת ישראל מבצעת ג'ונסייד ורצח עם ותקיפות של בתי חולים וכל מיני דברים אחרים שנועדו להתסיס את הציבור". רוזנגרטן ביקש לחזק בכך את עמדתו נגד אל-ג'זירה, אך חשף את הכוונה, שחברי הוועדה מהקואליציה כלל לא ניסו להסתיר בדיונים על הצעת החוק המקורית, לנצל את החקיקה על מנת להגביל שידורים שיש בהם ביקורת או שאינם נושאים חן בעיני הממשלה.
בדרך לבג"צ
לקראת סיום הדיון העיר ח"כ קריב כי כשוועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת ח"כ קלנר בקריאה טרומית, היא קבעה כי ההצעה תשוב לוועדה לפני הצבעה בקריאה ראשונה. עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט חוקתי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, אישר כי לא התקיים דיון נוסף בוועדה כמחויב. ח"כ פוגל, יו"ר הוועדה, התנער מאחריות.
עו"ד שונית שחר מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת העלתה קושי נוסף - הוועדה מבקשת כעת לקדם הצעת תיקון לחוק שפג תוקפו. "אנחנו נחוקק את כל ההסדר מהתחלה", הבהירה היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור.
לפני פיזור הישיבה הודיע היו"ר ח"כ פוגל כי בשבוע הבא יכנס דיון נוסף בנושא, ארוך יותר, שבסיומו הוא מקווה שאפשר יהיה להצביע על העברת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
אם וכאשר יאושר החוק, הוא צפוי להיכשל במשוכה הבג"צית, שכן העליון הביע כבר ספק בדבר החוקתיות של נוסח הוראת השעה, המתונה בהרבה לעומת הצעת החוק הנוכחית.