הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת המשיכה לדון בשבוע שעבר בהצעת החוק להגבלת כלי תקשורת שמקדם שר התקשורת מהליכוד שלמה קרעי, בניגוד לעמדת גופי ביטחון וגופים מקצועיים.
במהלך הדיון התברר כי שני השינויים המרכזיים בחוק הישן-חדש, שנועדו להסמיך שרים לחסום שידורי ערוצים זרים באינטרנט ובלוויין - כלל אינם ישימים. בנוסף, לחוק, שיצריך עלות חריגה, אין מקור תקציבי.
ההצעה הנוכחית מקודמת במסלול של חקיקה פרטית (חתום עליה ח"כ אריאל קלנר מהליכוד), בנוהל השגור בממשלת נתניהו השישית שנועד לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה. מטרתה, לחדש בתנאים דרקוניים יותר הוראת שעה חירומית (שנודעה בשם "חוק אל-ג'זירה"), שפקעה לאחרונה עם החתימה על הסכם הפסקת האש בדרום.
בפתח הדיון אושר מיזוג בין ההצעה של ח"כ קלנר להצעה דומה של ח"כ עמית הלוי (הליכוד), שאף היא גרסה דרקונית יותר של ההוראה שפקעה. ההצעות של חברי הכנסת קלנר והלוי הופכות את הוראת השעה הזמנית לחוק קבוע, מבטלות את תלותו במצב חירום, מבטלות את הצורך לחדש את ההוראות מדי 90 יום, מסירות חובה להביא את ההוראות שיוצאות מתוקפו בפני שופט ומסמיכות את הממשלה לפעול לבלימת שידורים גם באינטרנט ובלוויין.
עו"ד עידו בן יצחק, מהייעוץ המשפטי של הוועדה, הבהיר כי השינויים המוצעים הופכים "את ההסדר כולו ללא חוקתי". לפי עמדת הייעוץ המשפטי, ככל שהכנסת תתעקש לחוקק את החוק כהוראה קבועה, "יש ליצור בו שני מנגנונים, אחד לתקופת חירום ואחד לתקופת שגרה".
בתקופת חירום, טען הייעוץ המשפטי, יש לשמור על המנגנון שהתקיים בהוראת השעה - כלומר, הבאת ההוראה של שר התקשורת בפני שופט מחוזי בתוך שלושה ימים וצורך בחידוש ההוראות מדי 90 יום.
אם מתעקשים להפעיל את החוק גם בתקופת שגרה, כך לעמדת הייעוץ המשפטי, יהיה צורך להפעיל מנגנון מגביל עוד יותר - כלומר, הגורם הביטחוני שקבע כי שידורי ערוץ פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה, יידרש לפנות לבית המשפט המחוזי לצורך הוצאת צווים, כפי שמנוסח בחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט.
הערה זו חושפת את המגמתיות שבהצעת החוק, שבאה לטפל בבעייה שהמחוקק הישראלי כבר מצא לה מספר פתרונות. כפי שהצהירו בעבר חברי הקואליציה שקידמו את הצעת החוק המקורית, מטרתה הסופית אינה הגבלת כלי תקשורת זרים מסיבות ביטחוניות, אלא הענקת סמכות לממשלה לסגור כלי תקשורת ישראלים בכל עילה שימציאו.
עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט חוקתי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, הוסיף כי טרם התקבלו עמדות גופי הביטחון באשר לצורך לקבוע הסדר חוקי מגביל שכזה במצבי שגרה. זאת בניגוד להערות חברי הוועדה מהקואליציה בדיונים קודמים.
ח"כ גלעד קריב (העבודה), טען כי בדיון החסוי שנערך בוועדה לא התקבלה "תשתית עובדתית מספקת מצד גורמי הביטחון שבאים ואומרים שההצעה הזו נדרשת למניעת פגיעה ממשית בביטחון המדינה גם במצב שהוא לא מצב מלחמה". לדבריו, היעדר זה "רק מעמיק את אי החוקתיות" של החוק.
מתנגדים נוספים לשינויים שנידונו היו משטרת ישראל והמטה לביטחון לאומי. לפי הצעת החוק של ח"כ הלוי, יש לצרף את המשטרה והמל"ל לגורמי הביטחון שיכולים לספק חוות דעת על מסוכנותם של שידורי ערוץ זר. נציגת הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל הביעה בדיון בוועדה לביטחון לאומי התנגדות לכך. "זה לא נכון שמשטרת ישראל תימנה עם הגופים שאחראים על זה", אמרה.
הסתייגות נוספת של המשטרה נגעה לסעיף בנוסח המתוקן של החוק ולפיו ניתן להפעיל את המשטרה כדי לעצור שידורים של ערוץ זר באמצעות החרמת ציוד השידור. במשטרה סבורים, הסבירה, כי יש להותיר את המלאכה לפקחי משרד התקשורת, כאשר השוטרים מתפקדים רק כגוף מסייע.
עו"ד נחמה פרל, מהלשכה המשפטית של המטה לביטחון לאומי, הביעה התנגדות להצעת ח"כ הלוי לכלול את המל"ל ברשימת הגופים שיכולים לתת חוות דעת על שידורי ערוצים זרים ועדכנה כי בוועדת השרים הוחלט להשמיט את המל"ל מהחוק.
תיקון נוסף של ח"כ הלוי שנפסל כבר בשלב מוקדם של הדיון נגע להצעתו לשנות את המשפט בחוק המתייחס לכך שניתן להפעיל סנקציות אם "התכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה". ח"כ הלוי ביקש להסיר את המילה "ממשי", אך עו"ד ברוריה מנדלסון, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הבהירה כי המשרד יתמוך בהצעה הפרטית רק אם המילה "ממשי" תישאר.
ח"כ הלוי הציע בתגובה להסיר גם את הצנזור הצבאי הראשי מרשימת הגופים הביטחוניים שמוסמכים לספק חוות דעת על שידורי ערוץ זר. "מה בינו לבין ביטחון המדינה", אמר ח"כ הלוי על הגוף המוסמך בישראל לקבוע מתי פרסום פוגע בביטחון המדינה.
"לפעול בכל דרך שהיא תמצא לנכון"
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, קידם בנחישות את הקראת הסעיפים של שתי ההצעות, אך לא הצליח להביא אותן לידי הצבעה בוועדה, לקראת אישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
שתי נקודות תורפה עיקריות בחוק, שגם הנוסח המעודכן לא מספק להן תשובה, נוגעות לאפשרות לחסום את קליטת שידורי הערוץ הזר באינטרנט ובאמצעות צלחת לוויין.
הוראת השעה שפקעה הסמיכה את שר התקשורת להורות על חסימת אתרי האינטרנט של הערוצים הזרים, שנקבע כי פגעו בביטחון המדינה, אולם אזרחי ישראל עדיין יכלו לצפות בשידוריהם המקוונים באמצעות פלטפורמות כגון יוטיוב, טוויטר ופייסבוק.
בנוסף, הוראת השעה שפקעה הסמיכה את שר התקשורת להורות לחברות הכבלים והלוויין להסיר את הערוצים הזרים, שנקבע כי פגעו בביטחון המדינה, אולם אזרחי ישראל עדיין יכלו לצפות בשידוריהם הלווייניים באמצעות צלחת פרטית.
לפי הצעת ח"כ קלנר, החוק החדש יסמיך את שר התקשורת "להורות לגורם המפעיל אתר אינטרנט או לגוף שפעילותו העיקרית היא הפצת תוכני משתמשים באמצעות האינטרנט, המפיצים את שידוריו של הערוץ הזר בזמן אמיתי או באופן נדחה בהתאם לבחירת הצופה, לנקוט פעולות למניעת הפצת תכנים כאמור בשטח ישראל".
עוד מציע ח"כ קלנר, כי החוק יסמיך את שר התקשורת "לפנות לשר הביטחון בבקשה שיורה על ביצוע פעולות שימנעו קליטה ישירה של שידורי הערוץ הזר באמצעות לוויין בשטח ישראל ויהודה והשומרון".
מדיונים קודמים התברר כי המשמעות בפועל היא פריסת רשת של משדרים מסביב ליישובים שבהם ישנם צופים רבים בערוץ, כדי שאלה ישגרו אות לכיוון השמיים שישבש את האות שיורד מהלוויין לאזור הקליטה.
שתי ההצעות, כך לפי מומחה הטכנולוגיה רן בר זיק, אינן ישימות.
בדיון שהתקיים השבוע תהתה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) כיצד בפועל תימנע קליטת השידורים באינטרנט ובלוויין. "אני לא איש טכנולוגיה", השיב ח"כ קלנר. "כנסת ישראל מאפשרת לממשלה לפעול בכל דרך שהיא תמצא לנכון", אמר, אם כי לא הסביר כיצד סמכות זו יכולה לפעול גם נגד חוקי הטבע.
ח"כ בן ארי חזרה על תהייתה ושאלה איך זה צפוי להתבצע "ת'כלס". הפעם ח"כ הלוי הרים את הכפפה והסביר כי הכוונה היא להשתמש ב"אמצעים שונים ואמצעים מתחדשים" לעצירת קליטת השידורים, כפיו שפורט בדיון החסוי.
עו"ד בן יצחק, מהייעוץ המשפטי של הוועדה, העיר כי בכל הנוגע לשיבוש שידורי לוויין, ממה שעלה בדיון החסוי התברר כי לא רק שמדובר באמצעי שיש לו עלות כלכלית חריגה, אלא גם באמצעי שיביא לפגיעה "בשידורים של ערוצים אחרים". לכן, הדגיש, עמדת הייעוץ המשפטי היא שיש צורך להבהיר בחוק שניתן יהיה להשתמש באמצעים כל עוד אינם פוגעים בשידוריהם של ערוצים אחרים.
ח"כ הלוי טען כי לא זה מה שנאמר בדיון החסוי, וכי ממילא העלות היא "קטנה מאוד" ביחס לתקציב הביטחון.
רעיה אנגל, נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, הבהירה כי לעמדת שר האוצר לא ניתן לקדם את החוק, כולל הסעיפים על חסימת שידורי הלוויין, כיוון שאין לו מקור תקציבי. חברי הכנסת קלנר והלוי טענו מנגד כי לחוק אין כל עלות, שכן הוא רק מאפשר לממשלה לפעול למניעת קליטת שידורי לוויין ולא מחייב אותה לעשות כן ובוודאי שלא מכתיב לה כיצד.
עו"ד יוני חדד ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ביקש להתייחס דווקא לסעיף הנוגע לחסימת שידורי האינטרנט, וטען כי "קיימת מורכבות" באכיפה של הוראות מטעם שר בממשלת ישראל על פלטפורמות שפועלות בחו"ל.
עו"ד חדד רמז כי אם החוק יכלול הכרח בצו שיפוטי, אפשר שהפלטפורמות בחו"ל ישתכנעו ויפעלו לחסימת התכנים. ח"כ הלוי לא התרשם מהצורך במעורבות הרשות השופטת ואמר: "בסוף אתה מורה להם [לפלטפורמות בחו"ל]. הם לא גוף שתחת סמכותך, או שהם יעשו או שהם לא יעשו".
"שני הסעיפים הללו מנוסחים בדרך שפשוט לא יכולה להיכלל בחקיקה של מדינה מתוקנת", טען ח"כ קריב לגבי הסעיפים שנועדו למנוע קליטת השידורים באינטרנט ובלוויין. "בחוק אתה לא מסמן מטרה ועכשיו יאללה חרבו דרבו, שהרשות המבצעת תעשה מה שבראש שלה".
הצעה נוספת שעוררה ביקורת נוגעת לענישה על מי שמפר את ההוראות שנתן שר התקשורת, כך שדינו יהיה שישה חודשי מאסר.
"השאלה אם עונש מאסר הוא מה שמתאים כאן", העיר עו"ד בן יצחק מהייעוץ המשפטי של הוועדה. בתשובה התלוצץ יו"ר הוועדה ח"כ פוגל ושאל: "מה, עונש מוות?".
ביום שלישי הקרוב תקיים הוועדה דיון נוסף לצורך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.