שר התקשורת שלמה קרעי פועל להפוך את חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה מהוראת שעה להוראת קבע, זאת בעקבות פקיעת תוקפו של החוק הזמני.
ביום ראשון דווח באתר "העין השביעית" כי בעקבות ביטול המצב המיוחד בעורף, פקע תוקפו של החוק, המכונה בטעות "חוק אל-ג'זירה". יומיים אחר כך פנתה המדינה לבית המשפט העליון, שם נידונות עתירות נגד החוק שהגישו האגודה לזכויות האזרח ואל-ג'זירה, ועדכנה כי אכן החוק פקע יחד עם ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
עוד עדכנה המדינה, באמצעות עו"ד רן רוזנברג, כי השר קרעי פנה לממלא מקום ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי גיל רייך ו"עדכן אותו שבכדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה", בכוונתו לקדם את שינוי הנוסח שקבע את החוק כהוראת שעה.
בעקבות זאת הגישו האגודה לזכויות האזרח ואל-ג'זירה בקשה למחיקת העתירה, תוך שמירת טענותיהם למקרה שאכן יחוקק החוק כהוראת קבע.
עו"ד הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח בירכה על פקיעת תוקפה של הוראת השעה. "החוק שאיפשר לסגור ערוצים זרים היה מיומו הראשון חלק בלתי נפרד מההפיכה המשטרית והתקשורתית ונועד להשתקת קולות המתנגדים לממשלה, מבקרים אותה או מבקשים לחשוף את העוולות הנעשות בשמה", מסרה.
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל מתחבק עם יו"ר מפלגתו, השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר (צילום: יונתן זינדל)
ואכן, חברי הקואליציה בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, שם נידון נוסח החוק, הצהירו בפה מלא כי הם רואים בהצעת החוק, המכוונת נגד ערוצים זרים מטעמי ביטחון, "רגל בדלת" לחקיקה שתגביל גם ערוצים ישראליים, ומכל סיבה שהממשלה תחפוץ בה.
"גם לאחר שערוץ אלג'זירה נחסם, ערוצי התקשורת הישראלים המשיכו להשתמש בשידוריו כמקור", הוסיפה עו"ד שחטר. "הדבר הוכיח כי החוק, שהינו חסר תקדים בפגיעתו בחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, היה גם לא נחוץ ולא יעיל, ומוכיח כי תכליתו השתקה ותו לא. האגודה לזכויות האזרח תמשיך להיאבק למען חופש הביטוי".
החוק ידוע בכינויו "חוק אל ג'זירה" אולם הוא אינו מוגבל לרשת הקטארית ומעניק סמכות להגביל שידורים של כל ערוץ שידורים זר. החוק אושר כהוראת שעה בחודש אפריל 2024, בחודש נובמבר אותה הוארך תוקף החוק ונוסחו הוחמר ובחודש מאי האחרון הוארך פעם נוספת.
רק בשבוע שעבר הצביעה ועדת השרים לענייני חקיקה על תמיכתה בהצעת תיקון לחוק כדי להאריך את תוקפו בשלישית, שכן תוקפו אמור היה לפוג בסוף החודש הנוכחי. ואולם, השרים לא היו מתואמים עם שר הביטחון, שהחליט שלא להאריך את המצב המיוחד בעורף ובכך הביא לפקיעה מוקדמת של הוראת השעה.
פקחים של משרד התקשורת מתעדים עצמם לפני החרמת ציוד צילום של סוכנות הידיעות AP, שדרות, 21.5.24 (צילום מסך)
החוק לא היה אות מתה. מאז נחקק ובעקבות הוראות שר התקשורת קרעי הוגבלו פעם אחר פעם שידורי אל-ג'זירה הקטארית ואל-מיאדין הלבנונית, אחרי דיונים במעמד צד אחד שבהם הוצג חומר מסווג, ותוך שבית המשפט מבקר בחריפות את שידורי הערוצים הללו וקובע כי הם אכן פוגעים פגיעה משמעותית בביטחון המדינה.
קרעי אף ערך מעין "ניסוי כלים" כששלח את פקחי משרד התקשורת לפעול נגד עמדת צילום של סוכנות AP, אולם נאלץ לחזור בו לאחר שהדבר גרם תקרית דיפלומטית בינלאומית (בבית הלבן ישב אז הנשיא ביידן).
במקביל להארכת הוראת השעה פעם אחר פעם, חברי הקואליציה קיימו את הבטחתם והגישו עוד ועוד הצעות חוק שהשתמשו בחוק הקיים כבסיס להרחבה, על מנת להגיע לנוסח החוק הדרקוני אותו התכוונו להעביר מלכתחילה בדיונים בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
חברי הוועדה מהליכוד והציונות-הדתית, בראשות ח"כ צביקה פוגל מעוצמה-יהודית, ביקשו לנסח את החוק כך שיסמיך את שר התקשורת קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר לסגור כלי תקשורת ישראלים ולא רק כלי תקשורת זרים, ולעשות זאת לא רק מסיבות ביטחוניות אלא מכל סיבה שיחליטו עליה וללא צורך בחוות דעת ביטחונית או בפיקוח משפטי.
השר קרעי גם קרא להגיש הצעת חוק ממשלתית חדשה, דרקונית יותר, בנוסח בו רצה מלכתחילה. כעת, כאמור, עם ביטול הוראת השעה, עשויה הממשלה לנסות ולקדם חוק ממשלתי קבוע.
2859/24