בימים אלה מציינת התאחדות העיתונאים הזרים בישראל (FPA) שנה לעתירה הדחופה שהגישה נגד האיסור שהחילה ישראל על כניסת עיתונאים לרצועת עזה, מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023.
על אף שבחלוף הזמן השתנו הנסיבות ברצועה מן היסוד, על אף שבינתיים נהרגו עשרות רבות של עיתונאים עזתים מירי צה"ל ועל אף פניות חוזרות ונשנות לקיום דיון דחוף בעתירה, בית המשפט העליון העניק למדינה לאורך השנה האחרונה דחייה אחר דחייה במתן תגובה, והדיון עצמו נדחה פעמיים. נכון להיום הוא אמור להתקיים רק בחודש הבא.
שבועות אחדים לאחר מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7.10.2023 ופלישת כוחות צה"ל לעזה עתרה ההתאחדות, שמייצגת את העיתונאים הזרים הפועלים בישראל, לבית המשפט העליון בדרישה לאפשר גישה חופשית ועצמאית של כתבים מרחבי העולם אל רצועת עזה.
המדינה התנגדה, משיקולי ביטחון, והעתירה נדחתה. השופטים דפנה ברק-ארז, חאלד כבוב ורות רונן קיבלו את טענות המדינה, לפיהן כניסת עיתונאים זרים תסכן אותם כמו גם את חיילי צה"ל, ודחו את העתירה על הסף.
עם זאת, השופטים השאירו פתח לשינוי ההחלטה בהתאם לשינוי הנסיבות. "בשים לב לנסיבות הביטחוניות הקיצוניות המתקיימות בעת הזו, ולסיכונים הממשיים הכרוכים במתן היתרי כניסה עצמאיים לעיתונאים במצב הנוכחי", כתבו בהחלטתם, "אנו סבורים כי מדובר במדיניות מאוזנת וסבירה".
השבוע לפני שנה, ב-10.9.2024, הגישה ה-FPA עתירה נוספת בטענה כי הנסיבות אכן השתנו. צה"ל השיג שליטה על חלק גדול מהרצועה, הסבירו עורכי הדין גלעד שר ורן גרינוולד, כך שהסיכון לעיתונאים ולכוחות עצמם פחת במידה ניכרת, לפחות בחלק מהאזורים.
המשך חסימת הכניסה של עיתונאים זרים לעזה, הוסיפו, מעלה חשש כי "החלטות ומדיניות המשיבים נגועות בשיקולים זרים ובלתי ענייניים, כגון רצון להסתיר מעין התקשורת העולמית את הנעשה ברצועת עזה".
רה"מ בנימין נתניהו (משמאל) עם מזכירו הצבאי האלוף אייל זמיר, כיום הרמטכ"ל, 8.9.2015 (צילום: חיים צח, לע"מ)
על אף הדחיפות בעתירה, המדינה ביקשה וקיבלה לא פחות משבע ארכות להגשת תגובתה, ולבסוף הגישה אותה רק ב-20 ביוני. השהות הארוכה שנטלה המדינה לעצמה לא שינתה כהוא זה את תשובתה.
"גם לעת הזו, המתאפיינת במצב לחימה במרחבים שונים ברצועת עזה, אין לאפשר כניסת עיתונאים (בכלל, זרים ולא-זרים) ללא ליווי לרצועת עזה, וזאת מטעמים ביטחוניים מובהקים, ובפרט בשל הסיכונים והמשמעויות הכרוכים בכך ללחימה ולכוחות הפועלים ברצועת עזה (כמו גם לעיתונאים עצמם)", נכתב בתגובה שהוגשה באמצעות עורכי-הדין יונתן נד"ב ומיכל דניאלי-צ'רני.
לאחר שניתנה סוף סוף תגובה המדינה, דיון שנועד להתקיים בחודש אפריל האחרון נדחה בשל הצורך לקיים דיונים אחרים, כולל דיון על מינויו של איתמר בן-גביר, עבריין מורשע בתמיכה בטרור, לשר לביטחון לאומי.
דיון נוסף נקבע לחודש יוני, אך בוטל גם הוא על רקע החלטתו של רה"מ בנימין נתניהו, נאשם בפלילים ומבוקש לחקירה בגין פשעי מלחמה בהאג, לתקוף באיראן. תחתיו נקבע מועד חדש - אוקטובר 2025.
ב-FPA פנו לבית המשפט בבקשה דחופה להקדים את הדיון, בשל "שינויים מהותיים בנסיבות ובמציאות בשטח רצועה עזה, כאלה המחייבים לקיים דיון בהול בעתירה בהיבטים הקונקרטיים והמעשיים שלה, על מנת שזו לא תהפוך לחסרת תוחלת במועד שייקבע בבית המשפט הנכבד".
באותם הימים התפרץ משבר הרעב ברצועת עזה, והעיתונאים הזרים טענו כי על רקע זאת "מתעוררת חשיבות ודחיפות לקיום דיון בעתירה מוקדם ככל הניתן לשם הסדרת הסדר שיהיה בו סעד, ולו זמני ומתוחם, לעותרת ולחבריה".
עד היום הבקשה הדחופה הזו להקדמת הדיון לא זיכתה את העותרים אפילו בהחלטה הדוחה את בקשתם. הדיון הקבוע ל-23.10 נותר על כנו.
במלאות שנה להגשת העתירה הדחופה פרסמה ה-FPA הצהרה. "למרבה הצער, עדיין אין פתרון. על אף הדחיפות, בית המשפט נענה שוב ושוב לבקשות הממשלה, ודחה דיון אחר דיון", נכתב.
ב-FPA הוסיפו כי "בינתיים, חיי עמיתינו בעזה, בהם חברי אגודה זו, נהרסו. עיתונאים פלסטינים היו מטרה ישירה להתקפות. מקומות שבהם נהגו להתכנס הופצצו. לפחות 200 מהם נהרגו מאש ישראלית – יותר מאשר בכל עימות אחר בהיסטוריה המודרנית. למרות כל הסכנות הללו, הם ממשיכים ליידע את העולם, תוך שהם מתמודדים לא רק עם אלימות, אלא גם עם רעב ועקירה חוזרת ונשנית.
"מנהיגי ישראל והצבא אף נקטו צעדים קיצוניים כדי לערער את אמינות עבודתם של עמיתינו הפלסטינים, ובמידה רבה גם של העיתונות הזרה בכללותה. מסע הדה-לגיטימציה הזה יצר והחריף תנאי עבודה מסוכנים לעיתונאים, והוביל לנורמליזציה של הסתה, הטרדה ותקיפות נגד עיתונות זרה, הן מצד אזרחים ישראלים והן מצד אנשי כוחות הביטחון של ישראל.
"עיתונאות איננה פשע. ישראל חייבת להפסיק להרוג עיתונאים בעזה, ולאפשר לעיתונות הזרה גישה חופשית ועצמאית לשטח. ההשתהות המתמשכת והממוסדת בהליך זה היא אות קלון לישראל ולבעלות בריתה, שבחרו פעמים רבות שלא להתייצב להגנה על חירויות עיתונות בסיסיות".
הרכב הדיון שאמור להתקיים ב-23.10 כולל את השופטים עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.
27177-09-24