לתיק הראיות התפוח על טרפוד עסקאות החטופים ע"י ממשלת ישראל, התווסף בשבוע שעבר מסמך נוסף: פרק חדש ומצוין בתוכנית "המקור". על הדרך נחשפה שוב עוד אמת כואבת, כפולה: על משתפת הפעולה שאיפשרה את הטירפוד, ועל המנגנון שמאפשר לה להתכחש לבגידה שלה בציבור.
"תחקיר עסקאות החטופים" של רביב דרוקר ונריה קראוס, ששודר ברשת 13, הציג, שלב אחרי שלב, כיצד מתחילת המלחמה ועד היום, רה"מ בנימין נתניהו טירפד הזדמנויות להחזרת האזרחים הישראלים שנחטפו לרצועת עזה ע"י חמאס, למרות שלל המתווים שנכתבו בהתאם לאינטרס הישראלי, תוך שהוא מתכחש, מסכל או מפר הצעות והסכמים שהוא עצמו ניסח או אישר.
איך הצליח נתניהו לעשות זאת שוב ושוב, כולל פיצוץ עסקת החטופים האחרונה כשהיא בעיצומה, וזאת כשהציבור הישראלי נותר כל העת בעלטה ומשוכנע שחמאס הוא סרבן העסקאות הבלעדי? התשובה שמספק דרוקר ברורה: בזכות התקשורת ששירתה את נתניהו וממשלתו, הסתירה את האמת ברגעי המפתח ודיבררה את הספינים של השלטון בצמתי ההכרעה. "מה שקרה רחוק ממה שדיווחה לנו התקשורת בזמן אמת", הוא מסביר בתחילת התוכנית.
אלא שדרוקר לא מסביר זאת במילים אלו. הוא בוחר בגישת ההתקרבנות. "מדהים לגלות בדיעבד כמה זה רחוק מהמציאות", הוא אומר אחרי הצגה של עוד ספין תקשורתי, ומיד מוסיף כי מדהים גם "כמה הבכיר הישראלי הטעה אותנו".
צילום מסך מתוכנית "המקור"
לאורך כל התוכנית המרתקת, באמצעות מרואיינים בכירים שהיו נוכחים בחדרים בהם התבשלו - וטורפדו - העסקאות, מציג דרוקר מה באמת קרה במציאות, אל מול קטעים ממהדורות החדשות בערוץ שלו, בערוץ המתחרה (12) ובחדשות השידור הציבורי, בהם העיתונאים מספרים סיפור אחר לגמרי לציבור.
רק לפני שבועיים טען דרוקר שאולפני החדשות הם המקום האחרון להפגין מולו, משום שהעיתונאים הם מי שעושים הכי הרבה עבור עסקת חטופים. והנה כעת הוא מאשש מה שאנו טוענים כאן ב"העין השביעית": מהדורות החדשות, אלו שנתניהו ומכונת הרעל שלו ממתגים כ"אל-ג'זירה" ו"ערוצי תבהלה", בעצם משרתות את הספין של אותו נתניהו.
כיצד הסתירה הזו מתיישבת? דרוקר משרטט משוואה ברורה: "את התקשורת בינתיים ממשיכים להטעות, מישהו מתדרך אחרת לגמרי", "הגורם המדיני משקר", "השיחות נכשלו לחלוטין אבל התדרוכים נותנים תחושה אחרת" ו"זה מה שמספרים לנו, לכתבים ולציבור, אבל למעשה הכניסה לרפיח הורגת את המו"מ".
בקיצור: "התקשורת" תודרכה והוטעתה על ידי השלטון וכתוצאה מכך הטעתה את הציבור, הסתירה ממנו את האמת וקידמה נרטיבים וספינים שמטרתם להגן על נתניהו. לפי הנרטיב הזה, "הכתבים והציבור" הם מקשה אחת, ולא קבוצה אחת שאמורה להיות שומר הסף של המידע שהיא מתווכת לקבוצה האחרת.
צילום מסך מתוכנית "המקור"
ההתקרבנות הזו מביכה. דרוקר הרי מדגים כיצד הכתבים והכתבות, המדיניים והצבאיים, לא עשו את עבודתם. במקום להצליב מקורות, לוודא אמינות, לערער על המידע שהוגש להם במתנה מהשלטון, הם קיבלו את התדרוכים ופלטו אותם בשידור כפי שהם. זו לא עיתונות, זו דוברות.
התקשורת היא לא הקורבן בסיפור הזה אלא משתפת הפעולה. הקורבן הוא הציבור הישראלי שבמשך כשנתיים חי בעלטה, מוצף במיסאינפורמציה, דיסאינפורמציה, ספינים ופייק ניוז, באדיבות מהדורות החדשות. לא רק בקשר לטרפוד עסקאות החטופים אלא בכל הקשור למלחמת עזה.
המטרה של השלטון ברורה: לשקר לציבור כדי שזה לא יתמרד ויקבל בהכנעה את העובדה שאזרחים ישראלים שנחטפו ממיטותיהם על-ידי האויב מופקרים לגורלם. כדי שהציבור יניח לממשלה לנהל מלחמה נצחית ולהפוך את רצועת עזה לבלתי ניתנת ליישוב, בשם אינטרסים קואליציוניים או הזיות משיחיות. כדי לתעל כל ביקורת ציבורית לכל כיוון אחר: לחמאס ולעולם ה"אנטישמי", למערכות הביטחון והמשפט והמפגינים נגד הממשלה (בוגדים), וכמובן גם לעיתונאים עצמם, האדיוטים השימושיים ביותר.
צילום מסך מתוכנית "המקור"
השלטון היה יכול להיכשל במזימתו להנדס את תודעתנו לו במהדורות החדשות לא היו משתפים איתו פעולה. דרוקר מספר שעבד על התחקיר במשך חצי שנה. היכן הוא היה במהלך אותם חודשים, בזמן שנתניהו ושותפיו פוצצו עסקאות, חטופים נרצחו ע"י חמאס או נהרגו מאש צה"ל, ובמהדורת החדשות דיקלמו ספינים?
תחקיר "המקור" של דרוקר וקראוס מוסיף עובדות חדשות על הניהול האסוני של המלחמה ושל משבר החטופים, ועל היותו של ראש הממשלה מטרפד סדרתי ועקבי של עסקאות להחזרת החטופים. אבל המסר החשוב יותר שלו הוא שהתקשורת הישראלית נכשלה בתפקידה לדווח לציבור את המציאות כפי שהיא, את האמת, ולא ספינים או נרטיבים מהונדסים.
כעת נותרה השאלה: האם אתם, העורכים, הכתבים והפרשנים במהדורות, תמשיכו כהרגלכם, תעדיפו את הנגישות ללשכות ולבכירים ואת הנוחות שבהליכה בתלם, או שתתחילו לשרת את הציבור ולבצע עבודה עיתונאית אמיתית? מה שבטוח הוא, שאף עיתונאי ישראלי לא יוכל עוד להסתתר מאחורי הטענה ש"הטעו אותו".