עיתונאי "הארץ" יוסי קליין ישלם הוצאות בסך 16 אלף שקלים לשלוש צייצניות שתבע במאות אלפי שקלים, זאת לאחר שהחליט לסגת מתביעתו.

ב-15.2.23 פרסם קליין טור שהוקדש להפגנות נגד ההפיכה המשטרית וקרא ל"מרי אזרחי שמקבל את הלגיטימיות של המשטר אבל לא את פעולותיו". בין היתר נכללו בטור המשפטים: "מפגינים הלכו הביתה בתחושה קשה, אבל גם בסוג של הקלה. דם לא נשפך". יומיים לאחר מכן צייץ עיתונאי "בחדרי חרדים" יאיר לוי ציוץ, שמאז נמחק, שהפך את דבריו של קליין על ראשם.

לוי צייץ כי במאמר ב"הארץ" כתב קליין ש"ביום שני מפגינים חזרו הביתה בתחושה קשה כי דם לא נשפך". מלבד סילוף המשפט המקורי, הוסיף לוי וכתב: "העיתון הזה החרפן לגמרי!!! [כך במקור] באיזו מדינה בעולם זה לגיטימי להעלות כזה מאמר מסית ומסוכן? רדו מהגגות ומהר! אנו לפני תהום!". לציוץ של לוי צורף תצלום של ההפנייה לטור של קליין ב"הארץ".

בעקבות הציוץ של לוי פורסם בחשבונות הטלגרם והטוויטר הרשמיים של הליכוד כי מטעם המפלגה הוגשה תלונה במשטרה נגד קליין בעקבות "דברי הסתה וקריאות למרי אזרחי". לפרסומים הללו נלווה צילום מסך של הציוץ של לוי, עם הציטוט המסולף.

לא רק הליכוד, גם נתניהו עצמו פרסם את אותה ההודעה, עם אותו צילום מסך, בחשבון הטלגרם הפרטי שלו וכן צייץ מחדש את הציוץ של הליכוד בחשבון הטוויטר האישי שלו ובכך חשף את הפרסום של לוי למיליוני עוקביו (בכתב התביעה נטען כאילו לוי הוא ששיתף את הפרסום שלו בערוץ הטלגרם של נתניהו).

בעקבות הציוץ ושרשור הפרסומים שהניב, הגיש קליין תביעה בסך למעלה מ-600 אלף שקלים נגד לוי ונגד שלוש תומכות נתניהו, בטענה שהפיצו "ציטוט מזויף" מטורו ובכך פרסמו עליו לשון הרע. שלושת הנתבעות הן רונית לוי (המכונה "רונית הביביסטית"), סמדר שמואלי ורינת עשור, ששיתפו את הציוץ של הליכוד ובו תצלום הציוץ של לוי, שיתופים שלא הוסרו עד להגשת התביעה.

"מדובר בפרסום אשר מהווה לשון הרע בשני רבדים", נטען בכתב התביעה. "לא בלבד שהפרסום מייחס לתובע מעשים פליליים ועידוד להתנגדות אלימה, על אף שאין זכר לדברים אלה בטור הדעה שפורסם בעיתון 'הארץ', אבל גם הדברים שכן כתב התובע בטור הדעה סולפו באופן מגמתי ומטעה".

קליין, בעברו המייסד והעורך של העיתונים "כל העיר" ו"חדשות" (מבית "הארץ"), וכיום בעל טור ב"הארץ", הגיש את התביעה באמצעות עורכי-הדין חגי קלעי ונתן שוורצמן.

לוי טען להגנתו, באמצעות עו"ד שלומי חיימוב, כי קרא באתר רוטר מבזק, שציטט את אתר ערוץ 7, שם נכתב: "יוסי קליין בעיתון הארץ: 'ביום שני מפגינים חזרו הביתה בתחושה קשה כי דם לא נשפך'". לפי לוי, לאחר שהתפרסם כי הטענה נגד קליין שקרית, חזר ובדק את רוטר וערוץ 7 וגילה כי הפרסומים שהופיעו בהם נמחקו ובמקומם הופיע פרסום אחר, הפעם עם ציטוט מדויק של התובע.

הנתבעת רונית לוי, "רונית הביביסטית", טענה להגנתה באמצעות עו"ד אילן וקנין כי יש לסלק את התביעה נגדה על הסף כיוון שזו תביעת השתקה טורדנית שעושה שימוש לרעה בהליכי משפט. לוי טענה שבסך הכל שיתפה פרסום של מפלגת הליכוד, שסברה שהינו אמת. כמו כן הצטרפה רונית לוי לטענת הנתבע יאיר לוי לפיה השינוי בטקסט של קליין אינו "שינוי משמעותי כלל", זאת למרות שהפכה את משמעותו.

הנתבעות שמואלי ועשור העלו טענות דומות, באמצעות עו"ד אלידע הכהן. "המאמר שבנדון הוא מאמר שטנה המסית לאלימות באופן גלוי ובוטה", נכתב בכתב ההגנה שהוגש מטעמן. "כותרת המאמר כמו גם תוכנו המצמרר, אינם מותירים ספק כי הוא נועד ליצור שסע אלים בחברה הישראלית".

"בניסוח המקורי נפל דופי"

בחודש ינואר האחרון התקיים דיון מקדמי באולמו של השופט אלישי בן יצחק, שם העיר השופט הערות מחוץ לפרוטוקול, שבעקבותיהן הודיע קליין על החלטתו לסגת מתביעתו.

קליין טען כי אין מקום לחייבו בהוצאות משום שנענה להערות בית המשפט. הנתבע יאיר לוי הודיע כי אינו דורש הוצאות. הנתבעת רונית לוי, לעומת זאת, דרשה הוצאות משמעותיות בטענה כי התביעה היתה תביעת השתקה. גם שמואלי ועשור דרשו הוצאות גבוהות.

בפסק דין רצוף ציטוטים מהמקורות התייחס השופט בן יצחק לא רק לסוגיית ההוצאות, אלא גם לשאלת הפרסומים שבגינם הוגשה התביעה.

"התובע כמי שנושא על שכמו את מלאכתו של עיתונאי צריך להיזהר במילותיו יותר, עליו ליתן דעתו שקולו הולך ונשמע למרחקים, והדברים יכולים להתגלגל לידיהם של אנשים שונים שיכולים בהיעדר דיוק מרבי לפרש את הדברים באופן אחר ממה שכיוון לו הכותב", כתב השופט. בהמשך ציין כי "די לנו בכך שהתובע נדרש להבהיר את דבריו פעם נוספת במאמר דעה משלים כדי להעיד שבניסוח המקורי נפל דופי".

אשר לפרסומי הנתבעים, השופט בן יצחק כתב בקצרה כך: "לא מצאתי בדברי הנתבעים כדי לשון הרע שיש בה כדי לשמש קרקע עליה תצמח זכות לפיצוי מכח חוק איסור לשון הרע".

מכאן עבר לשאלת ההוצאות. "הנתבעות בסיכומיהן נמנעו מלפרט כמה היו הוצאותיהן", ציין השופט. "הנתבעות לא צירפו הסכם שכר טרחה ואסמכתאות על תשלום שכר הטרחה בפועל, כמו גם לא צורפה או לא נטענה כל הוצאה אחרת שההליך היסב לנתבעות. בהיעדר מסד ראייתי מתבקש מתקשה בית המשפט לקבוע מהן ההוצאות ששולמו בפועל".

לאור סכום התביעה, משך ההליך והשלב הדיוני שבו הופסק, לצד שיקולים נוספים, קבע בסופו של דבר השופט בן יצחק כי על קליין לשלם לנתבעת רונית לוי 6,000 שקלים ולנתבעות שמואלי ועשור עוד 10,000 שקלים, כך שבסך הכל ישלם 16 אלף שקלים.

16730-04-23

עוד על יוסי קליין נגד יאיר לוי ואח'