השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר נסוג מתביעת המיליונים שהגיש נגד "הארץ" והכתב ג'וש בריינר. מחיקת התביעה, לבקשת השר, חילצה אותו מהחלטת בית המשפט להשיב בתצהיר רשמי על יחסיו עם בנצי גופשטיין ולגבי מהות הייעוץ שהעניק לו מקורבו.

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כי אם השר יבקש להגיש מחדש את התביעה, לא יוכל לעשות זאת בלי מענה מלא על השאלות שמהן נחלץ. בנוסף חויבו השר ומפלגתו בתשלום הוצאות משפט של הנתבעים בסך כ-23 אלף שקלים.

בן-גביר הוא איש ימין קיצוני ותיק, שהורשע בעבר בתמיכה בטרור. גופשטיין, כהניסט ומייסד ארגון להב"ה "למניעת התבוללות", הוא ממקורביו הוותיקים של בן-גביר ומי שמועמדותו לכנסת מטעם עוצמה-יהודית, המפלגה שבן-גביר עומד כעת בראשה, נפסלה בבית המשפט העליון.

בחודש יוני 2023 הגישו בן-גביר ומפלגת עוצמה יהודית תביעה נגד "הארץ" ובריינר בדרישה לפיצוי בסך 3 מיליון שקלים, וזאת בשל כתבה שהתפרסמה תחת הכותרת "בנצי גופשטיין, שנאשם בהסתה לגזענות ולטרור, מייעץ לבן גביר בענייני משטרה וביטחון" וכן בגין ציוץ של בריינר שהפנה לכתבה, לפיו בנצי גופשטיין "מייעץ בקביעות" לשר בן גביר - "כולל בנושאי משטרה וביטחון".

בגוף הכתבה נחשף בין היתר כי גופשטיין "מעורב בהחלטות הנוגעות לצמרת המשטרה ולפעילות השוטפת של הארגון, בהן מינויי ניצבים" וכי "נכח בכמה ישיבות סגורות שהתקיימו בלשכת בן גביר במשרד לביטחון לאומי".

בן-גביר טען, באמצעות עו"ד ישי גיספן, כי גופשטיין מעולם לא ייעץ לו בענייני המשטרה ו"ודאי לא ייעץ בעניין ניצבים ומינויים כאלו ואחרים במשטרה". בן-גביר טען גם כי גופשטיין "לא השתתף בישיבות ביטחוניות סגורות הנוגעות למשטרה או לביטחון הלאומי".

פעילי הימין בנצי גופשטיין ואיתמר בן-גביר. חברון, פורים, 16.3.14 (צילום: מנדי הכטמן)

בריינר טען להגנתו, באמצעות עורכי-הדין תמיר גליק וירון חנין, כי "גופשטיין הוא גורם בכיר ודומיננטי במפלגה שמטעמה התובע משמש כשר בכיר בממשלה. גופשטיין מרבה לפקוד את התובע בכנסת, משתתף בישיבות סגורות בלשכת השר בכנסת ופעיל בקבוצות וואטסאפ ייעודיות שבהן פעיל גם התובע ושבהן נדונים, בין השאר, נושאים הקשורים בתחומי משרדו של התובע".

בנוסף טען בריינר כי השר מנסה להשתיקו. "תביעה זו הוגשה בידיים לא נקיות תוך שימוש פסול בהליך משפטי", טען. "[...] ניסיון ההשתקה המעושה נלמד משורה של אינדיקציות: מכוחו ומעמדו של התובע כשר לביטחון לאומי האחראי על כוחות המשטרה; ומסכום התביעה החורג באופן קיצוני מהסכומים הנהוגים בפסיקת בתי המשפט; ומהיעדר ההלימה בין העובדות הדלות המתוארות בכתב התביעה לבין סכום התביעה שנועד למטרות הפחדה; ומהיעדר פירוט כלשהו של נזק נטען; ומכך שטרם הפרסום התובע קיבל הזדמנות הוגנת להגיב למידע ולהזימו אך הוא בחר שלא להגיב באופן ענייני; ומכך שלכתב התביעה לא קדם כל מכתב התראה. כל אלה מצביעים בבירור על כך שבתביעת השתקה עסקינן".

בחודש נובמבר האחרון חשף בריינר ב"הארץ" התכתבויות המלמדות כי גופשטיין אכן יעץ לשר בן גביר, כולל בנושאי משטרה וביטחון. כך, למשל, התלונן השר בן גביר בקבוצה עם יועציו כי "החברים תפסו גובה", והוסיף: "נראה לי שאני צריך להתחיל לזמן אותם אחד אחד ולהתחיל לנזוף... בואו נתחיל לזמן את כולם אליי לשיחת בירור. קובי [שבתאי], אמיר [כהן], נזיפה. וכל הדוברות... נזיפה בתיקים האישיים". בתשובה יעץ לו גופשטיין: "תמצא שעיר לעזאזל ותעיף".

כתב המשטרה של "הארץ" יהושע (ג'וש) בריינר (צילום: שבי גטניו)

כחצי שנה לאחר פרסום הכתבה, בחודש מאי האחרון, נפגשו הצדדים בפני השופט דוד זילר מבית משפט המחוזי בירושלים.

כבר בפתח הישיבה התקיים דיון מחוץ לפרוטוקול שלאחריו הכריז השר בן גביר "לאור הערות בית המשפט שנאמרו מחוץ לפרוטוקול, אנו קשובים לאפשרות של הפחתת סכום התביעה".

עם זאת, בהמשך התעקש השר על טענותיו. "גופשטיין לא ממנה אנשים במשטרת ישראל", הצהיר. "[...] כשאני ממנה שוטרים יש תהליך סדור, יש דיונים בספק וחומרים. לא היו הרבה שרים שקוראים לראיונות. אני שומע את האנשים. אני בודק את ההישגים שלהם, אני בודק את התפוקות שלהם. אפשר לאהוב אותי ואפשר שלא. אני רוצה שיהיה ריבונות ושיהיו מקצועיים וככה אני בוחר את האנשים. כן, גופשטיין חבר והוא אומר דברים פוליטיים וזה בסדר גמור [...] להגיד עליי שגופשטיין מעורב במינויים, זה כמו להגיד לבית המשפט שחברו כותב איתו את פסק הדין. זה עלבון".

בשלב זה עבר הדיון לסוגיית גילוי החומרים. "הארץ" ובריינר דרשו בין היתר כי השר בן גביר יחשוף תיעוד של שיחות שקיים עם גופשטיין, כולל מיילים, הודעות ווטסאפ פרטיות והודעות בקבוצות משותפות.

"אין לי", הצהיר השר בן גביר תחת אזהרה. "מאז החלפנו הרבה טלפונים ולכן מסרנו את כל מה שיש".

לאור התשובה הזו הצטרף בריינר עצמו לדיון. "כל מטרתו של בן גביר והמטרה של התביעה הזו זה להשתיק אותי", אמר. "אני אומר את זה פה. גם בדיון הזה ההתנהלות של השר בן גביר היא לא מכבדת את השר, לא מכבדת אף אחד. כל המטרה היא לדאוג שאני אשב בשקט ואני לא אעשה את עבודתי כעיתונאי, שחלקה היא ביקורת על עבודת השר".

השופט זילר הבהיר כי התשובה של השר ניתנה תחת אזהרה אך בנוסף הורה בסיום הדיון לבן גביר להגיש תצהיר תשובות משלים לשאלון ששיגרו אליו "הארץ" ובריינר, כולל "תשובות ברורות ומלאות" לחלק מהשאלות שאליהן השיב באופן חסר, ובהן שאלות על הייעוץ שקיבל מגופשטיין בענייני המשטרה.

כמה ימים לאחר הדיון, ועוד לפני שפקע המועד להגיש את את תצהיר התשובות המשלים, ביקש בן גביר למחוק את התביעה.

"במהלך קדם המשפט שנערך בתיק זה נשמעו הערות בית המשפט הנכבד ביחס לסכום התביעה ולכך שאף אם ימצאו דברי לשון הרע כי אז אין מדובר ברף החמור המצדיק לכאורה את המשך ניהול התביעה", כתב בא-כוחו של בן-גביר, עו"ד מזר, כשהסביר את המניעים למחיקת התביעה. לצד זאת ביקש בא-כוח השר שלא לשלם הוצאות לנתבעים שכן "אין ספק כי הנתבעים הוציאו את דיבתו".

"הארץ" ובריינר דרשו הוצאות גבוהות, בטענה כי היתה זו תביעת השתקה, וציינו כי עד לאותו רגע השקיעו באי כוח הנתבעים 447 שעות עבודה בתיק.

בן גביר, בתגובה, טען כי אין כל קושי בתביעה שהגיש ולא משום כך החליט לסגת, אלא רק מפני שהוא מכבד את בית המשפט כבוד רב. לאור הערותיו של השופט לאורך הדיון, הוסיף, כי ביהמ"ש המחוזי אינו המקום הנכון לניהול התביעה ובוודאי שלא בסכום שבו הוגשה, ביקש למחוק את התביעה. "הטלת הוצאות אפילו של אלף ש"ח יהיה בה מסר לתובעים ונתבעים שאין ראוי להתייחס להמלצות בית המשפט הנכבד", טען.

ב"הארץ" עמדו על קבלת הוצאות. "התובע אכן קיבל את המלצת בית המשפט, אלא שטענה זו נטענת בשיטת חצאי האמיתות [...] שהרי התובע עשה כן רק לאחר שהוצאו נגדו צווים שחייבו אותו להשיב בתצהיר בלתי מתחמק לשאלות עובדתיות פשוטות ביותר שנשאל על הייעוץ שקיבל ממר גופשטיין בענייני משטרה וביטחון .נזכיר כי קודם להוצאת הצו התובע התחמק בבוטות מלהשיב לשאלות הללו".

בבואו לקבוע את היקף ההוצאות ציין השופט כי "הארץ" ובריינר אמנם טענו שהתביעה נגדם נועדה להשתיקה, אך לא הגישו בקשה להכרעה מקדמית בנושא זה.

"מנגד", ציין השופט זילר, "בעיקר הסכום הגבוה של התביעה מהווה בנסיבות העניין סממן היכול ללמד כי עניינו בתביעה מסוג זה. כך עוד יותר, מעת שסכום התביעה בא לרקע טענה לקיום לשון הרע שגם אם יוכח קיומה, הרי שאין היא נחזית להיות ברף הגבוה של הגדי לשון הרע; ובמיוחד מקום בו אין טענה מצד התובעים כי קיים פסול בקבלת ייעוץ על ידי גופשטיין, וגם קיימת הודאה כי גופשטיין מחווה דעתו בפני התובע בעניינים שונים – והדגש כפי הנראה מושם על ידי התובעים בכך שאין הוא נוטל חלק בהחלטות הנוגעות למינויים במשטרה וכי אמירה אחרת היא העולה כדי לשון הרע".

לפי השופט זילר, כיוון שהשר בן גביר הודיע על הסכמתו למחיקת התביעה, אין להטיל עליו הוצאות בשיעור שנקבע בהלכת וקנין, שם קבע העליון אמות מידה לטיפול בתביעות השתקה.

לאור כל זאת מצא השופט לחייב את בן-גביר ומפלגתו לשלם הוצאות בסך 23,600 שקלים.

לצד זאת קבע השופט זילר תנאים להגשת התביעה מחדש, ככל שהשר בן גביר יחפץ בכך: התביעה תהיה חייבת להיות זהה לתביעה הנוכחית, כלומר תוגש למחוזי ירושלים. ככל שהשר ירצה להפחית בסכום התביעה או להעבירה לערכאה אחרת יהיה עליו להגיש בקשה נפרדת. בכך ביקש השופט למנוע מהשר להשתמש במחיקת התביעה לצורך בחירת מקום שיפוט חדש.

בנוסף חייב השופט זילר את השר בן גביר כי ככל שיגיש מחדש את התביעה יהיה עליו ללוות אותו בתצהיר מטעמו ובו השאלות שעליהן חויב להשיב "תשובות ברורות ומלאות" לגבי הייעוץ שקיבל מגופשטיין בענייני המשטרה.

37969-06-23

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 449KB)