אתרי חדשות צריכים להיזהר מהתלות ההולכת וגוברת בהפניות מדפדפן כרום של גוגל (Google Discover), מזהיר מאמר באתר התקשורת הבריטי "פרס גאזט".
רכיב ה"דיסקבר" בדפדפן מותג ועוצב מחדש ב-2018. מדובר במנוע "המלצות" מוכוון אלגוריתם המופיע כברירת מחדל בכל כרטיסיה חדשה שנפתחת בדפדפן כרום. כרום הוא דפדפן ברירת המחדל ברוב מכשירי הטלפון הנייד הפועלים על מערכת ההפעלה אנדרואיד, שהם רוב מכשירי הטלפון הנייד בעולם.
כתוצאה מכך, יותר משני שליש מהתנועה של גוגל לאתרי החדשות הגדולים ביותר מגיעה כעת מרכיב ה"דיסקבר", מה שיוצר תלות מדאיגה של המו"לים בענקית הטכנולוגיה אלפאבית, שכבר כעת היא אחד התאגידים החזקים והעשירים בעולם.
לפי נתונים של של מערכת Chartbeat שמציג ה"פרס גאזט", 68% מהתנועה של גוגל לכ-2,000 אתרי חדשות ותוכן המשתמשים במערכת ברחבי העולם מגיעה מ"דיסקבר", ורק 32% מהקלקה על תוצאות במנוע החיפוש.
חלקה של גוגל בסך התנועה המגיעה לאתרים, לפי אותם נתונים, מגיעה ל-25% : 17% מ"דיסקבר" ו-8% מחיפוש, אולם באתרים רבים רכיב ה"דיסקבר" הוא המקור הבודד הגדול ביותר של מבקרים.
התלות הגוברת של המו"לים בגוגל בעקבות הדומיננטיות של "דיסקבר" בהפניית תנועה לאתרים, מגיעה בעוד צומת היסטורית ביחסים בין ענקית הטכנולוגיה לבין העיתונות: אחרי שהשתלטה על נתיבי הגישה לגולשים (יחד עם הרשתות החברתיות האחרות) וכתוצאה מכך על שוק הפרסום, מתכוונת כעת גוגל לסגור את הדלת ולהשאיר את הגולשים אצלה באמצעות שינוי האופן בו עובד מנוע החיפוש המונופוליסטי שלה.
הסיבה לכך שהתנועה מתוצאות החיפוש הולכת ויורדת היא שגוגל מרחיבה בהדרגה את הפריסה של תקצירי בינה מלאכותית (AI Overviews) במנוע החיפוש. התקצירים גונבים את התוכן מהאתרים, מופיעים מעל לתוצאות החיפוש ומייתרים למעשה את הכניסה לאתרים עצמם.
העובדה שרכיב ה"דיסקבר" ממשיך לספק תנועה לאתרים ואף הופך למקור משמעותי או אף ראשון במעלה (בין היתר בשל החסמים שמערימות רשתות חברתיות על הפניית תנועה לאתרי חדשות), מחלישה את המו"לים, התלויים בכניסה לאתרים על מנת להציג פרסומות. היא מחזקת את גוגל במאבק שהיא מנהלת על מנת לסכל רגולציה שתמנע ממנה להבטיח מונופול דה-פקטו על המידע בעולם - וההכנסות מהפצתו.
ה"פרס גאזט" מעריך שההכנסות מרכיב ה"דיסקבר" זניחות ומהוות בין עשירית למחצית האחוז מסך ההכנסות של גוגל, והסיבה שגוגל ממשיכה לתחזק ולשדרג אותו היא פוליטית, על מנת להחליש את תאגידי התקשורת והעיתונות.
בצרפת, למשל, כשהממשלה הציגה עדכון בחוק זכויות יוצרים, גוגל לחצה על מו"לים לחתום על חוזים שיפתרו אותה מתשלום על שימוש בתוכן בתוצאות החיפוש כשהיא משתמשת בתנועה שמגיעה לאתרים מרכיב ה"דיסקבר".
באותו האופן היא עושה זאת כיום בנוגע לשימוש שלה בבינה מלאכותית. כלי תקשורת יכולים להסיר תוכן מ-AI Overviews או AI Mode של גוגל באמצעות הפקודה "nosnippet", אבל הדבר ישפיע על הבולטות בתוצאות החיפוש כמו גם ברכיב ה"דיסקבר".
גוגל גם חופשייה לתמרן את הרכיב לפי האינטרסים האסטרטגיים שלה: בניגוד לשינויים באלגוריתם החיפוש, שנתונים לפיקוח מסוים בחלק מהמדינות ומשפיעים באופן ישיר על העסק המרכזי שלה, לפיד המותאם אישית בדפדפן חשיבות מסחרית קטנה (כאמור), וגוגל יכולה לשנות באופן שרירותי את הקריטריונים להצגת התוכן ולהשפיע מיד על התנועה באתרי החדשות.
לדומיננטיות של רכיב ה"דיסקבר" בהפניית גולשים לאתרי החדשות נזק משמעותי נוסף: הוא מעצב את התוכן עצמו, משום שהעורכים מנסים לקלוע לטעם של האלגוריתם המפעיל אותו - זאת בשונה מחיפוש קונבנציונלי. רכיב ה"דיסקבר" מתגמל תוכן קליט-בייט ויזואלי, סנסציוני ושטחי.
לכן גם התנועה מרכיב ה"דיסקבר" היא ארעית, ומתאפיינת בגולשים ש"פותו" להיכנס לאתר אולם לא סביר שיבקרו בעמוד נוסף או יהפכו ללקוחות - אם כמנויים ואם באמצעות הקלקה על פרסומות.. לכן, הרכיב לא מספק את סוג התנועה שיוצר ערך ארוך טווח לאתרי החדשות.
ההתמקדות בחיפוש אחר הסיפור ש"ילכוד" את תשומת הלב של רכיב ה"דיסקבר" ויזכה להופיע בפיד ההמלצות, מסיט תשומת לב ומשאבים מיצירת עיתונות בעלת ערך אמיתי לקהלים מעורבים, התמקדות שרק היא יכולה לספק קיימות וחוסן למדיה.