המדינה טוענת כי לשלמה (מומו) פילבר ובת זוגו אילנית לא נגרם נזק של ממש מהפעלת רוגלה על הטלפון של עד המדינה לשעבר, וכי ההאזנה הופעלה כדין, בהתאם לצווים ובעקבות חשדות מבוססים, כך לפי כתב הגנה שהגישה המדינה בתשובה לתביעתם.
פילבר ניהל את קמפיין הבחירות של הליכוד ב-2015 ומונה לאחריהן למנכ"ל משרד התקשורת, תחת רה"מ בנימין נתניהו שנטל לעצמו את ראשות המשרד. במהלך חקירת "תיק בזק", בחשד למעשים פליליים של שאול אלוביץ', הבעלים של החברה, התגלה כי פילבר ניהל קשר חשאי, אותו הסתיר מעובדי משרדו, עם צמרת בזק, חברה שהיתה המפוקחת הראשית של המשרד וניסתה באותה עת לסכל רפורמה צרכנית שהיתה פוגעת ברווחיה.
לאחר מכן התגלה הקשר בין נתניהו לבין אלוביץ' והמעורבות באתר "וואלה" שבבעלות בזק, ונפתחה חקירת "תיק 4000". במהלך חקירתו במשטרה בפרשה זו הפך פילבר לעד מדינה וסיפק גרסה מפלילה נגד נתניהו, אך כשהגיע להעיד בבית המשפט מסר גרסאות שונות וסותרות. בעקבות זאת הודיעה לו המדינה כי היא נסוגה מההסכם שחתמה עמו וכי בכוונתה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע.
לפני כשנה, כחודשיים אחרי שהובהר לו כי המדינה שוקלת לבטל את הסכם עד המדינה עמו, הגיש פילבר באמצעות עו"ד ליאור שביט תביעה נגד המדינה בדרישה לפיצוי בסך חצי מיליון שקלים בגין פגיעה בפרטיות בני הזוג, זאת משום שבמהלך החקירה, השתמשה המשטרה ברוגלה כדי לעקוב אחר התקשורת שניהל פילבר ממכשיר הטלפון שלו.
הרוגלה מתוצרת חברת NSO, המכונה בכתב התביעה "המערכת", מבוססת על רוגלת "פגסוס" אולם אמורה להיות מנוונת כך שתאפשר רק מעקב אחרי שיחות ומסרים. באמצעות הרוגלה, טוען פילבר בתביעתו, החוקרים שאבו ממכשיר הטלפון שלו תיעוד שיחות והודעות, נתונים מאפליקציות, רשימת אנשי קשר ועוד "מידע אישי ופרטי רב ביותר", לשון התביעה, כל זאת "תוך הפרה חמורה ובוטה של הוראות הדין".
"התנהגותה החמורה הזו של התובעת אינה מסתכמת רק בחיטוט במכשיר הטלפון הנייד של התובע, ללא סמכות, ובחשיפת פרטיו האישיים הפרטיים והכמוסים לעיני כל באופן בוטה ופוגעני כל-כך, אלא היא כוללת גם שאיבת נתונים אישיים ופרטיים שהיו אגורים במכשיר הטלפון הנייד של התובע - הכל כאמור בניגוד לכל דין, ובחריגה חד-משמעית מהצו שניתן", טוען פילבר.
"אם יש עוד צורך להוסיף חטא על פשע, הרי שהנתבעת עודנה מחזיקה שלא כדין בכל החומרים שהוציאה ושאבה ממכשיר הטלפון הנייד של התובע. אין דבר וחצי דבר בין השימוש בתוכנת הרוגלה, שיכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות התפרסמו בעיקר בהקשרים של עולמות הביון ונועדו לצרכי מלחמה בטרור, ובין הסמכות שניתנה בצו אד-הוק".
בכתב הגנה שהגישה לאחרונה המדינה, באמצעות עורכי הדין אורנה פורגש ויעקב קליימן, נטען כי המדינה פעלה כדין, בהתאם לצווים שקיבלה בעקבות חשדות מבוססים, פעלה בתום לב ותוך "נקיטת אמצעי זהירות באופן סביר", וכי ממילא לא נגרם לפילבר ולרעייתו כל נזק.
המדינה מודה, כפי שהודתה כבר בעבר, כי בעת מימוש הצו על מכשיר הטלפון של פילבר, במשך כ-28 שעות, "ביצעה המערכת הטכנולוגית פעולות מסוימות, נוסף על האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים במועדים הקבועים בצו, הכוללת גם העתקה של רשימת אנשי קשר ושל פריטי מידע נוספים שהיו אגורים בטלפון הסלולרי של התובע".
עם זאת, המדינה מדגישה כי באותם "נתונים עודפים" שהופקו ממכשיר הטלפון של פילבר לא נעשה כל שימוש. הם נשמרו במסד הנתונים שבליבת המערכת, ביחידה שאינה היחידה החוקרת, ו"לא נעשתה כל הפקה, שימוש או העברה שלהם אל צוות החקירה".
בנוסף, מדגישה המדינה, בית המשפט העניק לחוקרים צווי חיפוש לחדירה לחומרי המחשב שבבעלות פילבר, לרבות הטלפון הנייד שלו, ולפיכך לטענתה הפגיעה בפרטיות היתה בעוצמה "מינורית".
שורשיה של התביעה בפרסומים ב"כלכליסט" לפני כשלוש שנים, בהם התפרסם לראשונה השימוש של המשטרה ברוגלה. הטענות החמורות שעלו באותם פרסומים, על שימוש נרחב ברוגלה באופן לא חוקי, מעולם לא הוכחו, אולם הפכו לתחמושת במכונת התעמולה של נתניהו נגד מערכת המשפט והאכיפה, כחלק ממאבקו בהן בעקבות אישומיו הפליליים.
67805-06-24