שבוע חקיקה נוסף עבר בקיפאון מוחלט בכל הנוגע לקידום הצעות החוק השונות שמקדמת מפלגת הליכוד, במטרה להחליש את התקשורת החופשית במדינת ישראל ולתגמל כלי תקשורת המשרתים את קואליציית נתניהו.
זהו כנס הכנסת השישי מאז נכנס לתפקידו שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד), שמאז תחילת כהונתו בדצמבר 2022 אינו מצליח לקדם אף יוזמת חקיקה משמעותית בשוק התקשורת. בשבוע הבא יגיע קרעי לוועדה איזוטרית בכנסת על מנת לעסוק בפעולה היחידה בה התמחה: לדבר.
תשעה ימי מליאה בלבד נותרו לכנס הקיץ של הכנסת, בהם יכול הליכוד לנסות ולהעביר את חוקי ההפיכה התקשורתית. על הפרק עומדות כעת ארבע הצעות חוק: שלוש הצעות חוק פרטיות של הליכוד ו"רפורמת התקשורת" של קרעי.
"חוק הזובור", שנועד לאיים על ראשי תאגיד השידור, מוכן להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. חוקים לחיסול חטיבת החדשות של התאגיד וכפיית פרסום בערוץ 14 אושרו בוועדת השרים ומוכנים לקריאה טרומית.
"חוק התקשורת: שידורים" של קרעי, שנועד לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת, אושר גם הוא בוועדת שרים אולם במשרד המשפטים מסרבים לרשום אותו ברשומות משום שהוגש רק לאחרונה לרשות האסדרה ולא קיבל את אישורה.
קרעי מקדם הטבות לתחנות החרדיות
ביום שלישי הקרוב (8.7) עתיד קרעי להשתתף בישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, בראשות ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס), שתתכנס כדי לדון ביוזמה שמקדמים מנכ"לי תחנת הרדיו קול-ברמה ורדיו קול-חי, אריאל דרעי ושמואל טיקוצקי, יחד עם השר קרעי.
ככל הנראה כדי להלבין את היוזמה, פנה משרד התקשורת גם לרדיו א-שמס, רדיו איזורי בשפה הערבית, בעקבות זאת הצטרף לבקשה גם המנכ"ל בדיע כראם. הרדיו האיזורי הנוסף בשפה הערבית, רדיו א-נאס, לא נכלל ביוזמה.
תחת הכותרת "היעדר שירותי רדיו בעתות חירום בפריפריה לחברה החרדית והערבית", מסתתרת יוזמה להעניק הטבות כלכליות משמעותיות לתחנות הרדיו החרדיות, השייכות לאנשי העסקים יצחק מירילשוילי וצבי עמר.
מירילשוילי הוא גם הבעלים של ערוץ 14, ערוץ התעמולה המסור לממשלת נתניהו ושקרעי מרבה להופיע בו. עמר הוא מחסידי חצר הרב מאזוז המנוח, אליה שייך גם קרעי ושסיפקה לו סיוע בפריימריז בליכוד.
צבי עמר, איש העסקים והבעלים של רדיו קול-ברמה (מימין), משוחח עם ח"כ שלמה קרעי, צילום מסך משידור "ההילולא" של ישיבת כסא-רחמים
תחנות הרדיו, הפועלות במסגרת הרדיו האיזורי ובעלות טווח שידורים מוגבל, מבקשות להגדיל את פרישת השידורים שלהן, מה שיגדיל את פוטנציאל ההכנסות שלהן מפרסום. האמתלה של התחנות היא ביטחונית: לדברי המנכ"לים, ראשי רשויות ופיקוד העורף מסרו בזמן המערכה מול איראן כי יש להגדיל את טווח השידור על מנת שהתראות פיקוד העורף יהיו זמינות למאזינים, שאינם צורכים את התקשורת הכללית.
בפועל, רק שלושה ראשי רשויות הביעו תמיכה במהלך (צפת, מעלות-תרשיחא ורכסים) ופיקוד העורף כבר הודיע כי המכתב שהוצג מטעמו נכתב על-ידי דרג זוטר והינו בטל. למרות זאת, קרעי לא התמהמה וכבר ב-18 ביוני, חמישה ימים אחרי המתקפה הישראלית באיראן, פנה ליו"ר הרשות השנייה מרדכי מרדכי להרחיב את טווח השידור של התחנות.
לא מיותר לציין כי להטבה הכלכלית לתחנות החרדיות ישנו צד נוסף: פגיעה בשידור הציבורי, שכן טווחי השידור הארציים מסורים לידי תחנות תאגיד השידור וגלי-צה"ל. הדבר מהווה תמריץ עבור קרעי, שמיד עם כניסתו לתפקיד הודיע כי הוא מתכוון לעשות כל שביכולתו על מנת לפגוע בשידור הציבורי בישראל.
יו"ר הרשות השנייה נענה לבקשת שר התקשורת, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של הרשות השנייה, אופיר ביתן, ועמדת מנכ"לית הרשות השנייה, מישל קרמרמן, שטענו כי ההחלטה אינה בסמכות הרשות ואינה חוקית. למרות כל זאת, ולמרות שהוכרז על תום מצב החירום עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש עם איראן, התחנות ממשיכות לשדר בטווח המוגדל.
חברי הכנסת אברהם בצלאל (מימין) ודוד ביטן, מליאת הכנסת, 10.7.23 (צילום: יונתן זינדל)
האם הנושא הגיע לוועדה לצמצום פערים בשל החרם שהכריז קרעי על ועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ דוד ביטן, שחוקי התקשורת נמצאים בתחום סמכותה?
בוועדה של ח"כ בצלאל אומרים כי הדיון התכנס בעקבות "פניות מאזרחים ומראשי רשויות ברשויות חרדיות וערביות, בנושא היעדר שירותי רדיו בעתות חירום", וכי הוועדה פנתה לקרעי על מנת שייקח חלק בדיון.
בוועדה מוסיפים כי הנושא "נתון בסמכותה של הוועדה ונמצא בליבת עיסוקה", אולם מדגישים: "בכל זאת ולמען הסר ספק, פנתה הוועדה וקיבלה את אישורה של ועדת הכלכלה לקיום הדיון". כך או כך, לוועדה אין ככל הנראה סמכות לפעול באופן כלשהו על מנת לקדם את המהלך.
חרם הסיעות החרדיות מעכב את ההפיכה התקשורתית
כנס הקיץ של הכנסת עתיד להינעל ב-27 לחודש. עד אז נותרו תשעה ימי דיוני מליאה שבהם ניתן להצביע על קידום הצעות חוק, ו-15 ימים בהם ועדות הכנסת יכולות להתכנס ולקדם מהלכי חקיקה. לאחר מכן חברי הכנסת ייצאו לפגרת קיץ שאורכה כמעט שלושה חודשים, וישובו לפעילות אחרי חגי תשרי, ב-19 באוקטובר.
לעת עתה, כל מהלכי החקיקה שתוכננו ונוגעים בשוק התקשורת - תקועים.
ביום רביעי האחרון (2.7) אמורות היו לעלות להצבעה טרומית הצעות החוק לחיסול חדשות השידור הציבורי (ח"כ דיסטל-אטבריאן) והשתלטות פוליטית על שוק הפרסום (ח"כ בוארון). גם הצעת "חוק הזובור" (ח"כ קלנר) מחכה לקריאה שניה ושלישית.
אלא שאז חודש החרם מצד הסיעות החרדיות על קידום הצעות חוק פרטיות מטעם הקואליציה, בשל המחלוקת המתמשכת על חוק ההשתמטות. עד שיסתיים החרם, הצעות החוק של ההפיכה התקשורתית יחכו בקנה, יחד עם שאר הצעות החוק הפרטיות.
רה"מ בנימין נתניהו (במרכז) עם חברי ממשלתו, מליאת הכנסת, 11.6.25 (צילום: יונתן זינדל)
גם בחזית קידום "חוק התקשורת (שידורים)" אין כל שינוי. הרגולציה על התקשורת המשודרת בישראל ארכאית, לא רלוונטית וזקוקה נואשות לשינוי, אולם למרות שלרשותו עומדות המלצות רבות, פרי עבודה של ועדות מקצועיות ושימועים ציבוריים, קרעי מתעקש להטליא חוק משלו, שיפגע בעצמאות מערכות החדשות, ביצירה המקורית ובשוק התקשורת בכללותו.
הנחתה של ההצעה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה אינה נראית באופק, בשל סירוב הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים להוסיף את הצעת החוק לרשומות, מהלך הנדרש על מנת שניתן יהיה להניחה על שולחן הכנסת. זאת בשל התקלות הרבות בחוק, שלא עבר תהליך אכשרה ברשות האסדרה למרות שקרעי נמצא בתפקידו כבר שנתיים וחצי.
מלבד המחלוקת עם הייעוץ המשפטי, אותה מלבה קרעי תדיר בגידופים פומביים חוזרים ונשנים, מוגבל קרעי גם בשל החזית שפתח מול יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן, שגם אותו הוא נוהג לגדף שוב ושוב בפומבי. על מנת שהצעות החוק השונות יקודמו, יצטרך קרעי להפגין יכולת שחסרה לו יותר מכל, אפילו יותר ממינהל תקין, ידע מקצועי או כישרון פוליטי: היכולת להתפשר.