אחת מהנקודות המרכזיות שוועדת חקירה ממלכתית למלחמת עזה תצטרך לחקור, תהיה הקשר בין טבח ה-7.10 לכסף הקטארי שראש הממשלה נתניהו אישר את העברתו לחמאס, כולל באמצעות מזוודות דולרים.

מאז פרוץ המלחמה, ראש הממשלה נתניהו ממשיך לעזור למימון החמאס. הפעם באמצעות השליטה שלו בשאלטר של הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.

אין מחלוקת שהחמאס בוזז חלק מהסיוע שנכנס, אוגר ומוכר אותו במחירים מופקעים לתושבים הרעבים. באתר "מידה", המזוהה עם תומכי נתניהו, טענו כי בין החודשים דצמבר 2023 ליולי 2024 חמאס הרוויח באופן הזה כ-700 מיליון דולר. בינואר השנה, "מקור ביטחוני בכיר" אמר ל"ישראל היום" ש"המכירות מהסיוע הבינלאומי הוא מקור ההכנסה הגדול ביותר של הארגון". בשבוע שעבר (12.6) פרסמה כרמלה מנשה בכאן 11 כי "צה"ל חשף ממצאי מודיעין ששופכים אור על האופן שבו ניסה חמאס להשתלט על הסיוע שנכנס לרצועה".

ראש הממשלה נתניהו השתמש בדבר כדי להצדיק את החלטותיו להגביל ולעצור את הכנסת הסיוע, ולאחרונה, לאפשרו רק באמצעות חברת "קרן הסיוע ההומניטרי לעזה" (GHF). למשל, בסרטון מ-19 במאי, הוא אמר "החלטנו לתת סיוע מינימלי, אך גילינו שחמאס בוזז חלק מהסיוע ולכן עצרנו אותו".

ברור שהקרן, שמתנהלת בכאוס מוחלט ובהגדרתה נועדה לחלק רק "מינימום אוכל", לא תפתור את המחסור העצום שקיים ברצועה ולא מהווה תחליף אמיתי לארגוני האו"ם והסיוע הבינלאומיים. בחלק מימות השבוע מתחמי החלוקה שלה נסגרו ובאחרים הם נבזזו על ידי המונים רעבים. שבוע לאחר תחילת פעילותה, הקרן פשוט הניחה את ארגזי המזון מחוץ למתחמי החלוקה וטענה ש"סוחרים מקומיים" אספו ויחלקו אותם בעצמם.

ראש הממשלה נתניהו, שמגדיר את עצמו כ"מר כלכלה", יודע היטב שכאשר ההיצע נמוך והביקוש גבוה - המחירים עולים. לכן, כאשר עלו בישראל מחירי הביצים, מוצרי החלב, הדבש ועוד, הממשלות בראשותו החליטו להגדיל את מכסות הייבוא וגם לצמצם מכסים. נתניהו נוהג לקחת קרדיט על הפעלת ה"טריק" הכלכלי הפשוט הזה להורדת מחירים, ומעת לעת לשכתו מוציאה הודעות לפיהן הוא זה ש"הורה" על כך.

לעומת זאת, ברצועת עזה, ראש הממשלה נתניהו נוהג בדיוק להיפך. רק שמי שמרוויח מעליות המחירים אלו לא רשתות השיווק והמזון ובעלי המניות שלהן, אלא החמאס.

אילו ראש הממשלה נתניהו היה רוצה למוטט כלכלית את החמאס, במקום ליצור מחסור הוא היה מאפשר להציף את רצועת עזה בסיוע הומניטרי. באופן הזה, לא רק היה נמנע הרעב המחריד שממנו סובלים התושבים, אלא גם הייתה נגרמת ירידת מחירים שתפחית את רווחי החמאס ממכירת הביזה.

אך במקום לשלול מהחמאס את אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים שלו, יותר חשוב לראש הממשלה נתניהו ולשותפיו לממשלה לנהל מדיניות מצור "ימי-ביניימית" על רצועת עזה.

כל עוד לחמאס יש מקורות הכנסה, וגם מאגר בלתי נדלה של לוחמים חדשים שבאפשרותו לשלם להם שכר, אין סיבה לארגון הטרור להיכנע או להתגמש.

הציבור הישראלי, שברובו אדיש לסבל ולרעב בעזה, במקום לחשוב איך עובדים מחירי הביצים בסופרמרקט ליד הבית, קונה ברובו את ההודעות השקריות של ממשלת נתניהו לפיהן יש תבונה מאחורי מדיניות המצור וכי זו תוביל להכרעת החמאס.

לעצור את הרעב ברצועת עזה ולהציף אותה בסיוע הומניטרי, זו עמדה מוסרית וגם נכונה מדינית.