מאז החלה המתקפה הישראלית באיראן, מקפידים העיתונאים בישראל להזכיר לקהל הרחב כי אין לשתף ברשתות החברתיות מידע שעלול להוות סיכון ביטחוני כגון מיקומי נפילת טילים איראניים. לצד זאת, בשידורי הטלוויזיה ניתן היה להיחשף לא אחת למיקומי נפילות הטילים, בין אם בדיווח, בין אם בצילום ובין אם מפי דובר רשמי של פיקוד העורף.

בניסיון לצמצם את התופעה שיגר אתמול (13.6) הצנזור הצבאי הראשי, תא"ל קובי מנדלבליט, מכתב למערכות התקשורת עם דגשים בדבר נושאים המחייבים הגשה מוקדמת לצנזורה.

עם זאת, ככל הידוע, לא נשלחה תזכורת כזו לחברת מטא, המפעילה את פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם; ל-xAI המפעילה את טוויטר או לפאבל דורוב, הבעלים של טלגרם. וגם אם כזה נשלח, הוא היה זוכה להתעלמות, זאת משום שהרשויות בישראל מפחדות לאכוף את החוק על חברות אלה, לצנזורה הצבאית אין כתובת מרכזית לפעול מולה, לפחות באופן שוטף, והיא אינה אוכפת את חובת ההגשה על המוני המפרסמים בפלטפורמות הללו.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו בעת המתקפה הישראלית על איראן, בתמונה שהפיצה לשכתו, 12.6.25 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו בעת המתקפה הישראלית על איראן, בתמונה שהפיצה לשכתו, 12.6.25 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

"לנוכח מהלומת הפתיחה של מדינת ישראל נגד איראן", פתח הצנזור את המכתב, "אני מוצא לנכון לחדד את הנושאים שאסורים בפרסום בטרם הוגשו לביקורת הצנזורה".

בין היתר הדגיש מנדלבליט את החובה הקבועה בחוק להגיש לביקורת הצנזורה "כל ידיעה שעוסקת בהיערכות ותוכניות להמשך, צעדים שננקטים במסגרת ניהול הקרב, פעולות הונאה, יעדים לתקיפה"; "מודיעין - כוונות ויכולות של האויב לתקיפה נגד ישראל, כמו גם כנגד יעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל"; ו"מוכנות בהגנה - צעדי ספיגה, ובכלל זה: פינוי בסיסים, דילוג למתחמי חרום, פריסת סוללות הגנ"א, סגירת צירי תנועה, פעולות מיגון ואבטחה ייעודיים".

עוד הבהיר הצנזור כי יש להגיש לביקורת הצנזורה גם דיווחים על "פגיעה בשטחנו - פגיעה באתרים אסטרטגיים ובבסיסי צה"ל, כמו גם פגיעה בכשירות מבצעית ו/או במתן שירותים חיוניים" ;"כלכלת חימושים ונקודות תורפה בהגנה ובהתקפה - מלאי חימושים ומיירטים, כשירות מטוסים והגנה אווירית, אמל"ח ייחודי ומסווג בשימוש"; וכן כל דיווח על "שותפים אזוריים ובינ"ל - פעילויות משותפות, גילוי ויירוט, תחלופת מודיעין".

לפי הצנזור, "על כל האמור מעלה יש לתת את הדעת גם על פרסום ויזואליות - תמונות וסרטונים - ולהגישם גם לבחינה מוקדמת של הצנזורה".

עוד מציין הצנזור במכתבו כי "מדובר במיקוד ייעודי ויש לראות בו משלים למיקודים קודמים ולרשימת הנושאים המחויבים בהגשה לבקרה מקדימה של הצנזורה". מנדלבליט מבקש מהמערכות "נא עדכנו אנשיכם, בדגש על דסק החדשות וכתבי השטח".

הצנזור העביר גרסה באנגלית של המכתב למערכות כלי התקשורת הזרים שפועלים בישראל, שם נפוצה עוד יותר הנטייה לדווח על מיקומי נפילות הטילים ששוגרו מאיראן.

עם זאת, מערך ההפצה העיקרי של מידע בימינו הוא לא התקשורת המסורתית, ישראלית או זרה, אלא רשתות חברתיות כפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם ותוכנות מסרים כווטסאפ וטלגרם. סקרים ומחקרים העלו כי הן גם מקור המידע העיקרי או בין המרכזיים של ישראלים בנוגע למלחמה.

הפרסומים ברשתות החברתיות, בין אם מדובר בחשבונות פרטיים דלי תפוצה או בערוצי טלגרם בעלי מאות אלפי עוקבים, אינם כפופים לאתוס מקצועי או אתיקה עיתונאית ומהווים כר פורה לחדשות כזב ותיאוריות קונספירציה. לצד זאת, הם גם אינם רואים עצמם כפופים להוראות החוק בכל הנוגע לפרסומים העלולים לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.

הצנזורית הצבאית הראשית סימה ווקנין-גיל התריעה כבר לפני עשור, במחקר שפרסמה עם סיום תפקידה, כי החוק והתקנות אינם נותנים לצנזורה הצבאית כלים מתאימים להתמודד עם האיום הביטחוני שבהפצת מידע על גבי הרשת.

הצנזורה הצבאית שינתה את נהלי העבודה שלה כבר אז, במטרה להתמודד עם מהפכת המידע של העידן המקוון, וויתרה למעשה על אכיפה במקרים רבים. אולם המחוקק והממשלה לא העניקו לה כלים אמיתיים להתמודד עם התופעה.

דפוס התנהלות זה של חברי הכנסת והממשלה, חברי הרשות המחוקקת והמבצעת, חוזר על עצמו בכל הקשור לרשתות החברתיות. פוליטיקאים תלויים במידה רבה ברשתות לקמפיינים הפוליטיים שלהם ולקשר עם הבוחר, במידה רבה אפילו יותר משהיו תלוים בעבר בתקשורת המסורתית.

תלות זו יוצרת חסינות דה-פקטו של הרשתות מפני חקיקה, רגולציה ואכיפה בכל הקשור לרשימת הנזקים הארוכה שהן גורמות לציבור, שהפגיעה הממשית בביטחון המדינה בדמות חשיפת מידע אסור בפרסום הוא רק רק אחד מהם.

מיד אחרי טבח ה-7.10, שרים וחברי כנסת מיהרו לתקוף את התקשורת, להאשים אותה בפגיעה בביטחון המדינה ולקרוא לצנזורה ואף סגירה של כלי תקשורת. כך למשל שר התקשורת שלמה קרעי ביקש לקדם תקנות שעת חירום דרקוניות שהיו מאפשרות לו לעצור שידורים, להחרים ציוד ולעצור עיתונאים, וחברת הכנסת טלי גוטליב, גם היא מהליכוד, קראה להפסיק את שידורי ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל, מלבד ערוץ 14, מכוח הוראות החירום.

עם זאת, לא קרעי, לא גוטליב וגם לא נבחרי ציבור אחרים, יצאו נגד זרם המידע האסור בפרסום, ממיקומי כוחות ועד למיקומי נפילות, ברשתות החברתיות.

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 96KB)