בעקבות המלחמה אזרחים הגבירו את השימוש ברשתות חברתיות ותוכנות מסרים כדוגמת טלגרם כדי להתעדכן ולהגביר את תחושת הביטחון, ואולם הטלוויזיה ושאר אמצעי התקשורת המסורתיים עדיין שומרים על מעמדם כמקור מרכזי לצריכת חדשות. כך עולה ממאמרו של ד"ר גל יעבץ, חבר סגל בכיר במחלקה למידע באוניברסיטת בר אילן, המתפרסם בימים אלה בכתב העת האקדמי "מסגרות מדיה".
יעבץ חקר את התפלגות הפנייה למקורות מידע לצריכת חדשות והשינויים בצריכת המידע בזמן המלחמה. מלחמת לבנון השניה ב-2006, הוא כותב, סימנה את כניסתם לזירת התקשורת של "המסכים החדשים", הטלפונים הסלולריים, כאמצעי להעברת מידע וחדשות. מבצע 'צוק איתן' ב-2014, "כבר נתפס כנקודת מפנה בכל הנוגע לכניסת הרשתות החברתיות לזירה המלחמתית, ומכונה גם 'המלחמה המקוונת הראשונה' בישראל.
הדבר התבטא "בעלייה חדשה בכניסות לאתרי חדשות באמצעות טלפונים חכמים ועליה בשימוש בישומונים חברתיים כמו וואטסאפ ופייסבוק, בשל הצורך בעדכונים במהלך המבצע, בייחוד בזמני אזעקות ומתקפות טילים. יחד עם זאת היישומונים היו גם גורם מרכזי בהפצת שמועות וחדשות כזב, למשל בנוגע לחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים מתחנת האוטובוס בגוש עציון".
על פי יעבץ, עם פרוץ מלחמת עזה גבר השימוש ברשתות החברתיות כדי להתעדכן ולקבל מסרים בזמן אמת. ערוצים כמו טלגרם או פייסבוק סיפקו במקרים רבים מידע ראשוני ששודר לאחר מכן בתקשורת הממוסדת. כך קרה, הוא כותב, גם בזמן פלישת הרוסים לאוקראינה לפני שנתיים, אז רבים מהאזרחים האוקראינים בחרו בטלגרם כערוץ חדשות מרכזי, בשל זמינותו והאפשרות להפצת תכנים ישירה ובלתי מסוננת. גם בישראל, מספר המשתמשים בטלגרם וטיק טוק הוכפל ב-2023.
אולם המחקר, שהסתמך על סקר בקרב 651 משיבים (גילאי +18), הראה כי חרף הפנייה הגוברת של אזרחים לרשתות החברתיות מאז פרוץ המלחמה, הטלוויזיה שומרת על כוחה כמקור המידע המרכזי לצריכת חדשות בתקופות מלחמה ומשברים ביטחוניים.
התפלגות התשובות לשאלה: "מה הם אמצעי המדיה העיקריים שבהם עשית שימוש לצריכת חדשות במהלך השבועיים האחרונים?" (N = 651). מתוך מחקרו של ד"ר יעבץ שהתפרסם ב"מסגרות מדיה"
75.5% מבין המשיבים בחברה היהודית הציגו את הטלוויזיה כמקור מידע עיקרי ובחברה הערבית - 53.6%. במקום השני נמצאים אתרי חדשות: 67% בחברה היהודית ו-49% בחברה הערבית.
פייסבוק תופסת רק את המקום השלישי: 50.3% בחברה היהודית ו-45% בחברה הערבית. אחריה וואטסאפ (40% בחברה היהודית; 29.1% בחברה הערבית) ובהפרש מזערי אינסטגרם (39% בחברה היהודית; 36.4% בחברה הערבית). במקום השישי ניצבת טיקטוק (18.3% בחברה היהודית; 28.5% בחברה הערבית). חלקה של העיתונות המודפסת כמקור מידע אינו מזהיר: 22.5% בחברה היהודית; 5.3% בחברה הערבית.
יעבץ מצא גם כי הרגלי צריכת החדשות השתנו באופן משמעותי: לאחר פרוץ המלחמה 34.25% מהנשאלים צרכו חדשות ארבע שעות ויותר ביום, לעומת 6.45% בלבד בתקופה שלפניה. אחרי פרוץ המלחמה רק 15.7% הצהירו שהם צורכים חדשות פחות משעה ביום, בעוד שלפני כן שיעור גבוה של 63.75% השיבו שצרכו חדשות פחות משעה ביום.
התפלגות התשובות לשאלה: "הסיבה המרכזית שבגינה אני צורך מידע חדש אודות המלחמה" (N = 651). מתוך מחקרו של ד"ר יעבץ שהתפרסם ב"מסגרות מדיה"
בתגובה לשאלה "לאילו מקורות מידע חדשים פנית בעקבות המלחמה?", ניכרת עלייה משמעותית בשימוש בטלגרם בקרב האוכלוסייה היהודית, כאשר 73% מבין המשיבים פנו אליו בעקבות המלחמה, לעומת 33% בלבד מבין המשיבים בחברה הערבית. גם אחוז המצטרפים היהודים לטוויטר כפול משיעורם בחברה הערבית. מלבד פער בולט זה, לא נמצא שוני רב בין יהודים לערבים בכל הנוגע לפנייה לערוצי מידע חדשים.
הבדלים מהותיים בין יהודים לערבים נמצאו בשאלה מהן הסיבות שמובילות לצריכת חדשות בתקופת המלחמה. מרבית המשיבים מהחברה היהודית (57.4%) העידו שהם צורכים מידע חדש בעיקר כדי להישאר מעודכנים במתרחש, פי שניים מהמשיבים הערבים. החלק הגדול ביותר מהמשיבים הערבים (40.4%) ציינו שהסיבה המרכזית שלהם לצריכת חדשות היא הצורך בחיזוק תחושת הביטחון, כמעט פי שניים מבחברה היהודית (23%).
בחברה היהודית הפנייה לטלוויזיה ולערוצי תקשורת מסורתיים רווחת יותר מאשר בחברה הערבית. ממצא זה תואם מחקרים קודמים שמצאו כי בחברה הערבית נהוג יותר לפנות לערוצים מדיה חדשים (דוגמת רשתות חברתיות) כמקור מידע.
צריכת חדשות (מס’ שעות ביום) לפני המלחמה (מימין) ובמהלכה. מתוך מחקרו של ד"ר יעבץ שהתפרסם ב"מסגרות מדיה"
"התקשורת ממלאת תפקידים רבים בעיתות חירום ומשבר, מיידוע והעברת עדכונים והנחיות לאזרחים ועד להגברת תחושת הביטחון. לכן, במהלך מלחמות סביר להניח שאזרחים רבים יפנו למגוון מדיה שונים", כותב יעבץ.
לדבריו, ממצאי המחקר מחזקים את הנחת היסוד כי בשעת מלחמה תחול עלייה ניכרת בצריכת החדשות והמידע דרך ערוצים שונים. מסקנה שניה היא כי למרות העלייה בכמות ובמגוון של אמצעי התקשורת הדיגיטליים, הטלוויזיה ושאר ערוצי תקשורת ההמונים עדיין שומרים על מעמדם כמקור מרכזי לצריכת חדשות.
הממצאים אף מצביעים על כך שבמהלך משבר מתמשך אזרחים יבקשו לפנות לערוצים חדשים כדי לגוון את מקורות המידע העומדים לרשותם. נוסף על כך עולה כי הסיבה המרכזית שבגללה אזרחים פונים לאמצעי מדיה חברתיים בזמן מלחמה היא קבלת עדכונים. חיזוק תחושת הביטחון היתה רק הסיבה השנייה בסדר החשיבות.
הנתונים נאספו במהלך השבוע החמישי והשישי לפרוץ המלחמה, ויעבץ ממליץ לערוך מחקר השוואתי שיבדוק את צריכת המידע והמדיה בחברה הישראלית עם שוך הקרבות.