בתקופה של כשנה וחצי שחלפה מטבח ה-7.10, שיחרר רה"מ הנאשם בנימין נתניהו 30 הצהרות מצולמות, חלקן מוקלטות מראש, פעמים רבות אחרי צבר של כישלונות או אירועים מביכים. האחרונה שבהן שודרה במוצאי שבת האחרון (19.4).

מזה שנים שנתניהו מסרב להתראיין ראיונות עיתונאיים ומתמקד בהעברת מסריו לציבור באופן ישיר, כשגולת הכותרת הן הצהרות מצולמות המופצות ברשתות החברתיות - ועל-ידי ערוצי החדשות המתנדבים לעשות זאת למרות החרם עליהם.

מאז הטבח, ההצהרות הללו הן כלי מרכזי בעיצוב הנרטיב אותו מקדם נתניהו, על מנת להתמודד עם אחריותו למחדל החמור בתולדות מדינת ישראל ולהפקרת החטופים הישראלים, כמו גם עם אישומיו הפליליים, ולקידום ההפיכה המשטרית שהחלה עוד לפני המלחמה.

ההצהרה האחרונה סימנה נקודת מפנה ביחסם של ערוצי החדשות למסלול החד-צדדי שבחר נתניהו, עת החליטו שלא להפקיע באופן אוטומטי רצועת שידור בפריים-טיים לשידור ההצהרה, אלא לדווח עליה כמו על כל אירוע חדשותי אחר.

אולם יתכן כי ההצהרה סימנה גם נקודת מפנה בנרטיב הבריחה מאחריות של נתניהו.

אחרי ההלם והבהלה, ניצחון פנומנלי

פרשנים שדיווחו על "ההצהרה המיוחדת", כפי שיוחצנה ע"י לשכת נתניהו, הסבו את תשומת הלב לכך שלא כללה את צמד המילים "הניצחון המוחלט", שנתניהו מינף קמפיין רחב-מימדים על מנת לקבע אותו כמטבע לשון. אולם בדיקת הצהרות נתניהו מאז הטבח מעלה כי גם בהצהרה הקודמת, בינואר השנה, לא מוזכר "הניצחון המוחלט" אפילו פעם אחת, ולמעשה, כבר למעלה משנה שהסיסמה נזנחה על ידי נתניהו.

רה"מ בנימין נתניהו משדר הצהרה מהקריה בתל-אביב ביום טבח ה-7.10.23 (צילום מסך)

מאז ומתמיד השימוש במונח "הניצחון המוחלט" נועד לשרת קידום של מלחמה  נצחית, מערכה ללא תוכנית יציאה או סוף נראה לעין, וזאת משני טעמים מרכזיים: הראשון הוא שותפיו הקואליציוניים של נתניהו שהודיעו לו שברגע שצה"ל ייסוג מעזה תפורק הממשלה, והשני הוא ההבטחה של נתניהו להקים ועדת חקירה בסיום הלחימה - שתיאלץ אותו לראשונה להודות באחריותו לאסון.

התקופה שמיד לאחר הטבח בעוטף עזה התאפיינה בהלם שנראה שתקף את נתניהו, ששידר מסרים לפיהם מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית, פזל שוב ושוב לטלפרומטר שמולו ולא תמיד הצליח להצניע את הארשת המבוהלת.

כחודש ושבוע אחרי הטבח הנורא בעוטף עזה, דיווחנו לראשונה (16.11.23) ב"העין השביעית" כי נתניהו עדכן את דף מסריו והחל לקדם נרטיב של ניצחון "פנומנלי", על מנת לשמש אותו בניסיונו להמשיך ולאחוז בהגה השלטון גם מול הביקורת החריפה שנמתחה עליו אז, כולל אצל כמה מנאמנים הקרובים ביותר.

המונח "הניצחון המוחלט" הופיע לראשונה בהצהרה העשירית שנשא נתניהו, יומיים אחר-כך (18.11.23), וחזר על עצמו גם בשש ההצהרות שבאו לאחר מכן, פעם או פעמיים בכל הצהרה. ההצהרה ה-17, ב-18 בינואר 2024, סימנה את הפיכתו של המושג לסלוגן בקמפיין.

"לא נתפשר על פחות מניצחון מוחלט. ניצחון מוחלט מחייב את חיסול ראשי הטרור והשמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס. ניצחון מוחלט מחייב את השבת חטופינו הביתה. ניצחון מוחלט מחייב שעזה תהיה מפורזת, בשליטה ביטחונית מלאה של ישראל", אלה הן רק ארבע משמונה הפעמים שבהן חזר נתניהו על צמד המילים בהצהרה, שהיתה קצרה במיוחד וארכה חמש דקות.

ציוץ של יונתן אוריך, יועצו של רה"מ נתניהו, עם גרסת הכובע שקדמה לזו שמוכר מגל, 28.1.24 (צילום מסך)

ב-28 בינואר צייץ יועצו הקרוב של נתניהו, יונתן אוריך, תמונה עם כובע ועליו הכיתוב "Total Victory", כשמאוחר יותר כובעים עם הסלוגן בעברית הפכו למרצ'נדייז שקודם בערוץ 14 על-ידי ינון מגל, אחד השופרות הבולטים של ראש הממשלה.

גם בארבעת ההצהרות לאחר מכן הרבה נתניהו לעשות שימוש במונח (בין 3-7 פעמים בכל הצהרה), אלא שבשלב מסוים - נזנח המונח כמעט לחלוטין. בשמונה ההצהרות האחרונות של נתניהו, מאז ה-31 במרץ 2024, מוזכר צמד המילים רק שלוש פעמים (פעם אחת ב-13.7.24 ופעמיים ב-9.12.24).

מדוע החל הנרטיב להשתנות? האם הדבר קשור לדשדוש המתמשך בחזית הדרומית (מול ההצלחה הפנומנלית בחזית הצפונית) והשיקום המתמשך של החמאס למרות אבידותיו הכבדות, שהמחיש את חוסר התוחלת בשאיפה ל"ניצחון מוחלט", מושג אבסטרקטי שמעולם לא היה בעל תוכן ממשי?

או שמדובר בתגובה למגמה העקבית בסקרים לפיה רוב בציבור מעוניין בהחזרת החטופים בעסקה, חלף הכישלון המוחץ של הניסיון לשחררם בלחץ צבאי, והביקורת הגוברת על הטרפודים של נתניהו את המשא ומתן?

במקום ניצחון מוחלט, לא ניכנע

בהצהרה שנשא נתניהו במוצ"ש האחרון, הוא החליף את צמד המילים "ניצחון מוחלט" בהטיות של השורש כ.נ.ע ובמיוחד באמירת "לא אכנע". השורש כ.נ.ע מופיע בהצהרה 13 פעמים: "אני לא אכנע", "אם ניכנע", "לו הייתי נכנע", "בלי להיכנע לחמאס" ועוד.

בדיקת הצהרות נתניהו מעלה כי השימוש בשורש כ.נ.ע קשור באופן הדוק בעסקה לשחרור החטופים המוחזקים על-ידי ארגון הטרור החמאסי. בשנה האחרונה חוזר נתניהו בהצהרותיו שוב ושוב על תיאור הסכם שחרור חטופים וסיום הלחימה כ"כניעה".

הפעם הראשונה בה נתניהו שם דגש על נרטיב הכניעה הייתה בהצהרה ב-17 בפברואר 2024, עת קשר אותו גם לאפשרות של סיום הסכסוך באמצעות הסדר במקום במלחמה נצחית: "אנחנו לא ניכנע לשום לחץ. לא ניכנע, כי אנחנו עם של גיבורים. לא ניכנע, כי אנחנו עם חפץ חיים. לא ניכנע, כי אנחנו חייבים, חייבים למגר את הרשע. וכך גם לא ניכנע לתכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר עתידי עם הפלסטינים".

חמש פעמים השורש כ.נ.ע מופיע בהצהרה, אולם הייתה זו הצהרה ארוכה והמשפטים הללו היו נושא משני. בשתי הצהרות נוספות במהלך אותה שנה הופיע השורש כ.נ.ע חמש פעמים נוספות, אך גם בהן נרטיב הכניעה לחמאס היה נלווה לנרטיב המרכזי (אחת מההצהרות הייתה "הצהרת פילדלפי" הידועה לשמצה).

למרות שמדובר במילים בעלות משמעות הפוכה, "ניצחון" מול "כניעה", שתיהן משרתות מטרה אחת אצל נתניהו – ניסיון לשכנע את הציבור בצורך להמשיך עד אין-קץ במלחמה. בחודשים הראשונים היה זה על מנת להשיג "ניצחון מוחלט", ואחר-כך כדי שחלילה לא "נכנע" לחמאס. הצדקה שונה – המטרה אחת.

הציוץ של נתניהו

בהצהרה במוצ"ש כמעט ולא נותר זכר לנרטיב ההצלחות חסרות התקדים של נתניהו. כנראה שנתניהו עצמו חשב בדיעבד ששינוי הכיוון היה חד מדי, כיוון שלמחרת דאג לצייץ בחשבון הטוויטר שלו רשימה שהכין אחד מחסידיו בערוץ 14 עם הישגים שנתניהו זוקף לזכותו, בצירוף הכיתוב "יש כאלה שימשיכו לנסות לשכנע אתכם שאין הישגים במלחמה. אז הנה העובדות".

נראה שלמרות ההחלטה לפיה נרטיב "הניצחון המוחלט" מיצה את עצמו, טרם הוחלט בלשכת ראש הממשלה על הסלוגן שיוביל את דף המסרים החדש. אם לא ימצא "קופי" חדש לשיווק מסריו, נראה כי בהצהרה הבאה נשוב ונשמע עד כמה בשנה וחצי האחרונות השיגה ישראל הישגים חסרי תקדים, מבלי שיוזכר המחדל החמור בתולדותינו.

נתניהו נזכר בקורבנות

אולי הפרט המצמרר ביותר מניתוח הצהרות נתניהו נוגע לעובדה שבמסגרת קידום הנרטיב של ניצחון "פנומנלי" נתניהו כמעט מחק לחלוטין בנאומיו בעברית את מספר הקורבנות שנרצחו, שפגע בקידום הנרטיב המנצח. אפילו בנאומו בטקס לציון יום השנה לטבח נמנע נתניהו מלהזכיר את מספר הקורבנות שלזכרם התקיים הטקס.

בהצהרה האחרונה, באופן יוצא דופן, אמר נתניהו: "זכרו באיזו מהירות איבדה ישראל את הלגיטימציה הבין-לאומית למלחמה הצודקת ביותר בתולדותינו, וזה אחרי שמפלצות החמאס רצחו לנו ביממה אחת למעלה מ-1,200 מאזרחינו וחטפו יותר מ-250 מהם".

מבדיקתנו עולה שב-30 ההצהרות שנשא נתניהו מאז הטבח, מספר הקורבנות הוזכר רק בשלוש (כולל זו האחרונה). כלומר, ב-90% מההצהרות מחק נתניהו את מספר קורבנות הטבח. זאת באופן בולט בניגוד להצהרותיו ונאומיו של נתניהו באנגלית, בהן הוא מקפיד לציין את מספר הקורבנות, שם פרט זה משרת את הנרטיב שהוא מקדם מול אומות העולם.

הפעם האחרונה בה נקב נתניהו במספר הקורבנות בהצהרותיו בעברית הייתה ב-22 בנובמבר 2023. מאז, במשך כמעט שנה וחצי, נמנע במכוון מלעשות זאת. גם את מספר החטופים הכולל מיעט נתניהו להזכיר בנאומיו, זאת בעת שאת מספר החטופים ששוחררו - דאג לשבץ בנאומיו פעמים רבות.

הבחירה של נתניהו לשוב ולאזכר את המספרים האסורים בהצהרתו האחרונה, מלמדת על האופן הציני בו מהונדסים המסרים מלשכת ראש הממשלה. אזכור מספר הקורבנות שב לשרת את נתניהו כשהמטרה היא לשכנע בצורך להתמשכות המלחמה. כשזה מתאים לו, נתניהו מזכיר לאזרחי ישראל את מה שניסה לטשטש ולהשכיח.