הדיון המתוכנן בעתירות לבג"ץ נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר הביא לביטול הדיון בעתירות נגד החוק שמאפשר הגבלת שידורי ערוצים זרים הפוגעים בביטחון המדינה.

החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה" (למרות שהופעל כבר גם על כלי תקשורת אחרים), נחקק כהוראת שעה עם תחילת המלחמה אחרי טבח ה-7.10 באמתלה ביטחונית ובהמלצת גופי ביטחון, אולם חברי הכנסת מהקואליציה בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, היכן שנוסח החוק, הצהירו כי הם רואים בו רק מקפצה לחוק דרקוני יותר.

חברי הכנסת מהליכוד, הציונות-הדתית ועוצמה-יהודית, אמרו כי ירחיבו את החוק כך שיאפשר לשר התקשורת ולשר המשטרה לסגור כל כלי תקשורת, גם כלי תקשורת ישראלים, בכל עילה שיחפצו, ללא פיקוח משפטי או הגבלת זמן.

"חוק אל-ג'זירה" עומד למבחן בג"ץ מרגע שעבר בכנסת באפריל 2024. האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד החוק בטענה כי אינו חוקתי. אליה הצטרפה גם רשת אל-ג'זירה הקטארית, שהיתה מכלי התקשורת הראשונים שהוחל עליהן החוק והוגבלו שידוריהם.

באגודה טענו, באמצעות עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור, כי החוק פוגע לא רק בחופש הביטוי, חופש העיתונות ובזכות למידע, וזאת דווקא בתקופה של מלחמה שבה הזכויות הללו חשובות מתמיד, אלא גם "רומס את הפרדת הרשויות, שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת, שכן הוא כולל 'פסקת התגברות', המונעת מבית משפט מראש את האפשרות לבטל החלטה לא חוקית מכוח החוק".

באל-ג'זירה הגישו עתירה נפרדת, באמצעות חוסיין אבו-חוסיין, ובה טענות דומות. בהמשך אוחדו שני ההליכים.

לאחר דיון ראשוני בעתירה, שבו נשמעו תגובות מקדמיות של המדינה, הוציא העליון צו על תנאי שהעביר את הנטל למשיבים והורה לרה"מ נתניהו, שר התקשורת קרעי, היועמ"שית לממשלה בהרב-מיארה, הממשלה והכנסת לנמק מדוע לא יבוטל החוק.

בחודש ספטמבר האחרון טענה המדינה  באמצעות עו"ד רן רוזנברג כי "הפעלת הסמכויות שנקבעו באופן מפורט בהוראת השעה הוכפפה לשורה של תנאים קפדניים, מהותיים והליכיים", ולכן אין מקום להתערבות בג"ץ.

כבר בחודש אוקטובר האחרון הוחלט כי הדיון בעתירה יתקיים בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, סימן מובהק לחשיבות שנותנים שופטי העליון לסוגיות העקרוניות שעולות מהעתירה נגד החוק. הדיון אמור היה להתקיים ב-8.4.25, בפני הרכב בראשות נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית כשלצדו השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, יוסף אלרון, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ.

ואולם השבוע, בעקבות קביעת דיון דחוף בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ בוטל הדיון בעתירות נגד החוק שמעניק לשר התקשורת סמכות להגביל שידורים זרים. המאבק על גבולות חופש הביטוי בישראל ייאלץ לחכות להזדמנות אחרת.

בג"ץ 2859-24