שר התקשורת שלמה קרעי הודיע כי אינו מכיר בסמכות בית המשפט הישראלי. בציוץ ברשת החברתית טוויטר קבע השר מהליכוד כי הוא מגלם את שלושת הרשווית גם יחד: הוא המחוקק, המוציא לפועל את החוק והפרשן המוסמך היחיד שלו. ראש הממשלה נתניהו לא הגיב לקריאת התיגר על הדמוקרטיה.
השר כתב כי צו שהוציא בית המשפט להארכת כהונה של שני חברי מועצת תאגיד השידור הוא "בלתי חוקי", "ניתן בחוסר סמכות ובניגוד לחוק", "מופרך ומשולל יסוד חוקי", "משולל תוקף, אינו מחייב וחסר משמעות". השר אף הדגיש כי מקור הסמכות הינו הוא עצמו: "אני קובע כי קיימת מניעה חוקתית לקיימו מחמת פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות וביסודות הדמוקרטיה", כתב והדגיש באמצעות כוכביות.
הטנטרום הופנה גם כלפי שני החברים שכהונתם הוארכה. "אנשי שמאל קיצוני", קבע קרעי. שני החברים הם פרופ' מנחם בן-ששון, נגיד האוניברסיטה העברית ולשעבר חבר כנסת מטעם "קדימה" ויו"ר ועדת חוקה; ומיכל רפאל כדורי, לשעבר סמנכ"לית רגולציה בחברת YES ויו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין.
הציוץ המבולבל והתוקפני נסוב על החלטה שניתנה היום (6.1) על ידי שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק ארז. עמותת "הצלחה", באמצעות עו"ד אלעד מן, עתרה על מנת להאריך את כהונתם של שניים מחברי מועצת תאגיד השידור שסיימו את כהונתם, על מנת שהמועצה תעמוד בהרכב המינימלי הדרוש על פי חוק כדי שתוכל להמשיך ולפעול.
מועצת התאגיד היא הדירקטוריון של תאגיד השידור, גוף השידור הציבורי של ישראל, המפעיל את כאן 11, רשת כאן ב' ועוד. חברי המועצה נבחרים על-ידי ועדת איתור בראשות שופט בדימוס, על מנת לנתק את הזיקה הפוליטית מגוף התקשורת. אלא שהשר קרעי, עם כניסתו לתפקיד, הודיע כי הוא מעוניין לחסל את השידור הציבורי בישראל ולהשתלט על תקציביו וכי הוא אינו מכיר בעצמאות העיתונאית של התאגיד.
על מנת להוציא לפועל את זממו, ניסה קרעי, לצד ניסיונות חקיקה כושלים, למנות מינוי פוליטי לתפקיד יו"ר ועדת האיתור. הדבר היה מאפשר לו לשלוט במינויים במועצה וכך לשלוט גם בתאגיד ובתכניו. אלא שהאדם שבחר לתפקיד, השופט בדימוס משה דרורי, סחב אחריו קופת שרצים והתפטר מתפקידו לאחר שהוגשה עתירה נגד מינויו.
כך קרה שבנובמבר האחרון הגיעה הפרישה הצפויה מראש של חמישה חברי מועצת התאגיד, מבלי שתהיה ועדת איתור פעילה שתוכל למצוא להם מחליפים. זאת למרות שחלפו כמעט שנתיים מאז מונה קרעי לתפקיד השר. אלא שקרעי רצה לנצל גם את השיתוק שכפה על המועצה על מנת לפגוע בתאגיד, וביקש להעביר את ניהול התאגיד לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, גוף נרפה שעומק השליטה הפוליטית בו נחשף בעבר.
לכן סירב קרעי לפתרון הזמני המתבקש: הארכת כהונתם של שניים מחברי המועצה שזו להם הקדנציה הראשונה (הכהונה במועצה מוגבלת לשתי קדנציות). בג"ץ, בתגובה לעתירת "הצלחה", הורה היום להאריך את כהונת שני החברים, בן ששון ורפאל כדורי, עד להכרעה בעתירה או עד לבחירת חברי מועצה חדשים, "זאת על מנת שיתאפשר למועצת התאגיד להפעיל את סמכויותיה על פי החוק ועל מנת שלא תיפגע פעילותו התקינה של התאגיד".
קרעי, בתגובה משולחת הרסן שלו להחלטת בית המשפט, לא הסתפק רק בהצהרה כי הוא הקובע היחיד מהו החוק ומהי פרשנותו, אלא הוסיף גם פלפול מטאפיזי טבול בסתירה לוגית: לפי קרעי, מרגע שמספר חברי המועצה פחת מהקוורום הקבוע בחוק, הרי שהיא "אינה קיימת" ו"על כן אין בסמכותי למנות מ"מ ליו"ר המועצה ולא אמנה".
את המכתם הדורסני חתם השר בקריאה לשרים אחרים בממשלת נתניהו להתנקם הן בבית המשפט והן בתאגיד השידור. קרעי קרא לשר המשפטים יריב לוין לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהממשלה תשלוט במינוי השופטים לעליון, וקרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' "לעצור תקציבים" לתאגיד השידור.
סגנונו הילדותי של שלמה קרעי לאורך השנים בהן הוא מכהן כשר, מנהגו להשתמש בגימטריות ולתבל את דבריו בגידופים, הפכו אותו לקוריוז. אלא שקרעי אוחז במשרה מינסטריאלית והצהרותיו, גם כשהן מגיעות בצורת ציוץ בטוויטר, הן בעלות משמעות.
משמעות ההצהרה הנוכחית היא אחת: ביטול הפרדת הרשויות בישראל. תגובת רשויות האכיפה להחלטתו של קרעי להפר את פסיקת בג"ץ, אם ידבק בה, תהיה אבן דרך משמעותית בשאלה אם מדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטיה.