שופט העליון חאלד כאבוב הורה למשרד התקשורת להשיב עד ל-6 בנובמבר לבקשה לצו ביניים שיורה לשר התקשורת שלמה קרעי למנוע פקיעת כהונת שני חברי מועצת ההנהלה של תאגיד השידור הישראלי, במטרה למנוע מצב בו הרכב חסר של המועצה ימנע ממנה לפעול.
הבקשה למתן צו ביניים היא עד לדיון בעתירה עצמה של עמותת הצלחה, באמצעות עו"ד אלעד מן, לקבלת צו שיורה לשר התקשורת שלמה קרעי להאריך את כהונת חברי המועצה פרופ' מנחם בן ששון והגב' מיכל רפאלי כדורי. השניים הם חברי המועצה היחידים שניתן להאריך את כהונתם, אך שר התקשורת שלמה קרעי מסרב לעשות זאת למרות שבנובמבר הם עתידים לסיים את תפקידם, יחד עם יו"ר מועצת התאגיד גיל עומר, מה שיקלע את הנהלת התאגיד לשיתוק.
הפרישה הצפויה של חברי המועצה אינה בגדר הפתעה והיתה ידועה מראש, אולם קרעי, שמונה לתפקידו כבר בדצמבר 2022, לא הצליח עד כה להביא לכינונה של ועדת האיתור הנדרשת על פי חוק על מנת למנות את חברי המועצה. ועדת האיתור היא גוף שהוקם על פי חוק השידור הציבורי על מנת למנוע התערבות פוליטית בתאגיד השידור, ובראשו חייב לעמוד שופט בדימוס מביהמ"ש המחוזי או העליון.
אלא שקרעי, שכבר עם כניסתו לתפקיד הצהיר כי בכוונתו לחסל את השידור הציבורי או להשתלט עליו, חיפש שופט בדימוס שיפעל בהתאם לאג'נדה שלו ויחזיר למועצת המנהלים של התאגיד דמויות שיפעלו כנגדו. בפברואר מינה את השופטת בדימוס נחמה נצר לעמוד בראש המועצה, שנחשף כי בעלה ושותפה למשרד עורכי הדין, אריק נצר, פירסם קריאות לסגור את התאגיד וכלי תקשורת אחרים שאינם תומכים בנתניהו, משמיץ עיתונאים ותוקף אותם.
שר התקשורת שלמה קרעי והשופטת בדימוס נחמה נצר, בעת מינויה של נצר בפברואר 2023 (מתוך עמוד הטוויטר של שלמה קרעי)
אלא שנצר לא הצליחה למנות את החבר החסר (בוועדה צריכים להיות שלושה חברים) ופרשה בדצמבר. קרעי המשיך בחיפושיו אחר בעל-ברית שיסייע לו להפר את עילות החוק ולהשתלט על מועצת התאגיד. באפריל מינה לתפקיד יו"ר ועדת האיתור את השופט בדימוס משה דרורי, השופט הבכיר היחיד שהתבטא בפומבי בעד ההפיכה המשטרית, תקף את התקשורת ואף מונה בידי הממשלה לעמוד בראש ועדת הרוגלות, שנועדה לתקוף את משטרת ישראל על רקע תיקיו הפליליים של נתניהו.
דרורי סוחב עימו קופת שרצים, בין היתר בדמות פסיקות גזעניות ומיזוגיניות, שאף סיכלו את מינויו לשופט העליון ואחר-כך לשופט עמית. עמותות זולת, התנועה לרגולציה והוגנת ויהודי אתיופיה עתרו נגד המינוי והדיון בנושא נדחה פעם אחר פעם בשל בקשות אורכה של הפרקליטות. בתוך כך חשפו המשנים ליועמ"שית לממשלה כי דרורי פעל באופן לא תקין, עד כדי חשד לזיוף והטיית מכרז, בהליך המינוי לחבר הוועדה הנוסף.
דרורי ביקש למנות לתפקיד את אלעד מלכא, מקורבו של השר קרעי ומי שקרעי ביקש למנות למנכ"ל משרד התקשורת (המינוי נפסל בשל היעדר ניסיון של מלכא, שלא עמד בתנאי הסף, והוא מונה לסמנכ"ל). מינוי של דמות פוליטית מקורבת לשר לתפקיד המוגדר ככזה שאסור שתהיה לו זיקה פוליטית הוא פסול בעליל, אולם דרורי גם זייף את מסמכי המכרז, לטענת המשנים ליועמ"ש, והעניק למלכא נקודות ניסיון בניגוד גמור למה שמסר מלכא בקורות החיים שלו.
שר התקשורת שלמה קרעי (שני מימין) בוועדת הכלכלה של הכנסת יחד עם יו"ר הוועדה דוד ביטן (מימין), מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה (שני משמאל) והסמנכ"ל אלעד מלכא, 7.6.23 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
לאחר שהמינוי של מלכא נפסל בשל היעדר ניסיון בוועדת המינויים, ביקש דרורי למנות לתפקיד את פעיל הימין הקיצוני חנן עמיאור, העוסק בכתיבת נאומים לפוליטיקאים מהימין ומתקפה על כלי תקשורת שהוא מזהה כ"שמאלנים". אלא שהמשנים ליועמ"שית הצביעו על כך שגם מינוי זה נעשה באופן לא תקין, תוך הדרת הייעוץ המשפטי וללא שקיפות. דרורי סירב להגיב לדברים באופן ענייני ורק טען כי הם "אינם נכונים" וכי לייעוץ המשפטי לממשלה אסור לערער על שיקול דעתו.
שופט העליון יצחק עמית הורה לדרורי לעצור את הליכי המינוי לוועדת האיתור עד להתקדמות העתירה נגד מינויו שלו. כך נוצר מצב בו מתקרב מועד הפרישה של חברי מועצת התאגיד שתביא את המועצה להרכב חסר שימנע ממנה לפעול: ב-18.11.24 יסיימו חמישה מתוך עשרת חברי המועצה המכהנים את כהונתם. בעוד עבור שלושה זו תהיה הכהונה השנייה והאחרונה, שניים מהם רשאים לכהן כהונה נוספת: פרופ' מנחם בן ששון וגב' מיכל רפאלי כדורי. אם לא תוארך כהונתם, יכהנו במועצה פחות משבעה חברים, המספר המינימלי הנדרש בחוק.
גם מציאות זו מגיעה נוכח מה שנראה כחבלה מכוונת של השר קרעי בפעילות התאגיד: מועצת התאגיד אמורה לכלול 12 חברים ולא עשרה, אולם קרעי עיכב במהלך כל תקופת כהונתו את מינויין של שתי חברות מועצה שנבחרו כדין בתקופת הממשלה הקודמת, ד"ר נורית כהן-לוינונבסקי, עיתונאית לשעבר (גלי צה"ל, רשת ו"ידיעות אחרונות"), אוצרת וסמנכ"לית התוכן של מוזיאון רבין; ועליזה דיין-חממה, מנכ"לית המרכז למורשת יהדות בבל, לשעבר מנהלת מחלקת תוכניות ילדים ונוער בערוץ הראשון. גם בעניין זה מתנהל הליך, הנמתח כבר שנים, שהגישה הצלחה נגד משרד התקשורת.
"ככל שיעוכבו המינויים האמורים, עלול להיגרם נזק נוסף, בלתי מידתי ומיותר לציבור ולתאגיד שמועצתו מכהנת בהרכב חסר מאוד תקופה ארוכה ולמעשה מאז התפזרה המועצה הקודמת (ובחלק מהתקופה כלל לא כיהנה מועצה, דבר שהחריף את הפגיעה בתאגיד ופעילותו)", נכתב בעתירת "הצלחה", "על כן, העותרת תטען, כי הנסיבות שיתוארו להלן מלמדות שקיים הכרח לקיים דיון דחוף בעתירה שאחרת השיהוי והסחבת הננקטים בשיטתיות יביאו לכך שהנזק ימשיך ויתגבר".
העתירה הוגשה נגד שר התקשורת שלמה קרעי, משרד התקשורת, היועצת המשפטית לממשלה, תאגיד השידור הישראלי כאן, מועצת התאגיד וחברי המועצה כדורי ובן ששון.
בג"ץ 38966-10-24