שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד) נכשל בניסיותיו להכניס לחוק ההסדרים את התיקון לחוק השידור הציבורי, שעל פי משרד האוצר היה פוגע בעצמאות השידורים. אך נראה שהוא מצא דרך "להכניס רוח חדשה", כפי שהגדיר זאת, בתאגיד השידור הישראלי.

בפברואר מינה קרעי את השופטת בדימוס נחמה נצר ליו"ר ועדת האיתור של מועצת התאגיד, האחראית על מינוי חברי מועצת התאגיד והיו"ר שלה. מלבד נצר חברים בוועדה רק עוד שני חברים, שנצר עצמה אמורה לבחור.

עם מינויה של נצר, הבהיר לה קרעי את מטרת הצבתה בעמדת המפתח של השידור הציבורי. "אני סמוך ובטוח שיש לך כתפיים מספיק רחבות כך שתוכלי להכניס רוח חדשה במועצת התאגיד, שתביא את המגוון וריבוי הדעות אל תוך השידור הציבורי, מה שאין לנו היום". ונצר השיבה לו: "נפעל כדי להרחיב את השורות ולהכניס רוח חדשה, רוח משותפת, רוח מכילה, מגוונת, לשידור הציבורי, כמו שמגיע לעם ישראל".

אך מהי הרוח הזאת? את כוונותיו של קרעי ביחס לתאגיד הוא לא טורח להסתיר. כבר עם כניסתו לתפקיד הצהיר על רצונו בחיסול השידור הציבורי בישראל, מאז ניסה לפגוע בתאגיד השידור שוב ושוב. גם מה שמסתתר תחת הסיסמה של "גיוון ותחרות" התגלה כבר כתוכנית נגד תקשורת ביקורתית ועידוד תקשורת תומכת שלטון.

רמז לכך שייתכן שברוח הזאת תפעל גם השופטת נצר, אפשר למצוא בהתבטאויות הרבות של בן זוגה ברשת הטוויטר, שחלקן נחשפו השבוע על-ידי ברוך קרא בתוכנית "איזור בחירה" בערוץ 13.

בן הזוג הוא עורך הדין אריק נצר, שהוא גם שותפה של השופטת בדימוס במשרד עורכי הדין שאליו הצטרפה אחרי פרישתה. נצר מביע את עמדותיו הנחרצות ביחס לתאגיד פעמים רבות בחודשים האחרונים, משמיץ אותו ואת כתביו וקורא לסגור אותו לאלתר. לטעמו, מדובר ב"פלטפורמת תעמולה מגויסת לחלוטין לשמאל הקיצוני".

עניין אישי

ומה בעצם הבעיה? חוק השידור הציבורי נחקק מחדש ב-2014, בעיקר כדי למנוע השפעה פוליטית על תאגיד השידור, שהחליף את רשות השידור המסואבת. בדיוק לשם כך הוקמה ועדת האיתור, שנועדה למנוע התערבות של השר במינויים במועצת התאגיד.

בחוק נכתב כי "לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור, לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בסעיף זה, 'עניין אישי' – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו".

והנה כמה דוגמאות מהעת האחרונה ל"עניין האישי" שיש לבן זוגה של נצר בתאגיד השידור:

"התאגיד קיים רק בשל הפחד מזעקות", צייץ עו"ד נצר בהזדמנות אחת. בהזדמנות אחרת כתב: "למה, למען ה', בעידן של תקשורת חופשית, עם אין ספור ערוצים מדינת ישראל צריכה לממן ערוץ ציבורי שמעסיק 1,200 עובדים (!) בתקציב שנתי של כ-850 מיליון ש"ח בשנה?!? חוץ מצורכי הברנז'ה התל אביבית שגם מעסיקה את בני דמותה בכל מחלקות התאגיד ללא נציגות משמעותית של הפריפריה על מגוון סוגיה. די!".

ציוץ אחר קבע: "ערוצים 11, 12, ו-13 הם בלתי אפשריים למגע. מעבר לאיילה חסון ושרון גל, כל היתר זה קפסולות רעל אכולות שנאה". בתגובה לאיש התקשורת אבישי בן חיים, שקרא לממשלה שלא לסגור את התאגיד, כתב נצר: "אבישי יקר. אנחנו לא מתונים ולא סובלניים. קדימה לסגור!".

נצר גם תוקף עיתונאים ספציפיים בתאגיד כמו קרן נויבך, אריה גולן, שאול אמסטרדמסקי ומיכאל שמש. בציוצים אחרים הוא תוקף את גלי צה"ל, שגם לביקורת נגדה ישנו הקשר חשוב: בין יתר תפקידיה, מועצת התאגיד מפקחת גם על תחנת הרדיו הצבאית.

כך למשל כתב נצר בתגובה לציוץ של רינו צרור: "אכן, יש הרבה מה לתקן לאחר שהשמאל המטורלל החריב. מהמשילות ועד לסדר העדיפויות […] אגב: נגיע גם לגל"צ. נחזיר את ברדוגו ואיבגי ואחרים ונסלק שופרי שמאל מטורלל כמוך וזה יהיה רק שלב ביניים לפני סגירה".

עו"ד אריק נצר נגד התקשורת החופשית, ליחצו להגדלה

עוד נכתב בחוק כי "לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות".

השקפת העולם התקשורתית של עו"ד נצר צבועה בצבעים פוליטיים ומפלגתיים בוהקים: את ערוץ 13 הוא מכנה "ערוץ נישה שמאלני מטורלל ומופקר שחי על הנדסת תודעה" ו"עוסק בתעמולה אוטואנטישמית מתועבת". ערוץ 12 הוא ערוץ שמשדר "הנדסת תודעה שמזינה את עצמה" ולחילופין "הנדסת תודעה על סטרואידים" ושעיתונאיו הם "תועמלנים בזויים".

העיתונאים שהוא מסמן ומשמיץ הם אותם עיתונאים שמכונת התעמולה של נתניהו מסמנת ומשמיצה, כמו אביעד גליקמן וברוך קרא. לנצר עמדה מוצקה גם ביחס לסיקור התקשורתי של ראש הממשלה ויו"ר הליכוד. נתניהו ומשפחתו, קובע נצר, סובלים "מרדיפה מכוערת ואלימה כבר עשרות שנים" ונתונים ל"מרדף שטוף שנאה חסרת מעצורים על ידי רוב מוחלט של אמצעי התקשורת בישראל". כל ערוצי הטלוויזיה בישראל, פרט לערוץ 14, הם "פלטפורמות תעמולה מגוייסות לחלוטין לשמאל הקיצוני".

למעשה, כבר בעת מינויה של נצר היה מי שסבר שמדובר במינוי פוליטי לכל דבר, ולא במינוי מקצועי, ושמטרתו של קרעי במינוי היתה להביא לסגירת התאגיד. כך כתב הכתב הפוליטי של ערוץ 14, מוטי קסטל, מהעיתונאים המקורבים לקרעי: "מה שנקרא: אחרי שסגרו לו את הדלת ומנעו ממנו לבוא דרך החלון... קרעי מנפץ את התקרה. אולי זה מה שיגרום לשמאל להתחנן לסגירת התאגיד, כמו שקרה עם גלי צה"ל בעבר?".

והייתם נקיים

השופטת בדימוס נצר התייחסה בעבר לאפשרות השפעה של בן זוגה על התנהלותה כשופטת. היא אינה מקלה בכך ראש, להיפך. "באירועים חברתיים אם יש אפשרות או אבק של אפשרות שזה יכול לגלוש, אריק היה אומר, ‘אני הולך לבד’", סיפרה בראיון ל"כאן דרום" ב-2018 לאחר פרישתה מכס השיפוט, "הרבה פעמים הוא אפילו לא היה משתף אותי כדי לא לחשוף אותי לזה… בעיניי זה לא קשור רק לאספקט הפלילי, אלא לכל מי שיש לו זיקה למערכת המשפט. כמה הזמינו אותנו לאירועי פתיחה, אנשי עסקים מובילים באזור ובמדינה, גם אם הם חברים אישיים, אז בגלל הנראות הציבורית נמנעתי, כדי למנוע לזות שפתיים".

בתגובה לדיווח על הציוצים של בעלה בחדשות 13, מסרה נצר: "בעלי הוא אדם עצמאי וזכאי להביע את דעתו באופן חופשי, במסגרת החוק. אין כל רלוונטיות להיותו שותפי למשרד. איני עוקבת אחר התבטאויותיו בטוויטר ואלה כלל אינן מוכרות לי עד לפנייתכם".

מחאה נגד סגירת תאגיד השידור כאן, לאחר כנס החירום של ארגוני היוצרים בתל-אביב, 25.1.23 (צילום: תומר נויברג)

מחאה נגד סגירת תאגיד השידור כאן, לאחר כנס החירום של ארגוני היוצרים בתל-אביב, 25.1.23 (צילום: תומר נויברג)

גם קרעי מסר תגובה לחדשות 13. את העיסוק בעמדותיו של בעלה של השופטת בדימוס נצר הוא כינה "רכילות זולה על משפחות נציגי ציבור". "הגיע הזמן שב-2023 נרד מהסיפור הזה", קבע. יתכן שב-2023 חל שינוי קוסמי בכל הנוגע לניגוד עניינים בשירות הציבורי, משום שב-2022 קרעי היה סבור שמדובר בנושא חשוב ורציני, לא רק בכל הנוגע לבני משפחה - אלא אפילו כשמדובר בחברים.

בספטמבר האחרון פנה קרעי לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וביקש ממנה לפסול את השופטת רות רונן מדיון בעתירה נגד מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליושב ראש ועדת המינויים הבכירים, זאת בשל היותה של רונן לדבריו "חברה אישית וקרובה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה".

"האם שופטת מוערכת ככל שתהא, מסוגלת לנתק את עצמה לחלוטין משיקולי החברות, כאשר היא מודעת למשמעות שתינתן למילותיה והחלטותיה על כבודה של חברה?", תהה קרעי והוסיף "'והייתם נקיים מה' ומישראל' [...] אני קורא לך, למען אמון הציבור במערכת, הנמצא גם כך בשפל חסר תקדים, להחליף את השופטת רות רונן בהרכב זה".