הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בראשות ח"כ צביקה פוגל מעוצמה-יהודית, המשיכה היום (14.3) בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת את הצעת החוק שנועדה להגביל פעילות בישראל של כלי תקשורת זרים המסכנים את ביטחון המדינה.
מהדיון עלה כי היו"ר פוגל נסוג בו עוד במעט מהנוסח הקיצוני שהציג לחברי הוועדה בתחילת הדרך, אולם נציגי משרד הביטחון והייעוץ המשפטי לממשלה הסתייגו גם מהנוסח הנוכחי והבהירו כי הוא מפר סיכומים קודמים ואיזונים חוקתיים.
"החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", המכונה "חוק אל-ג'זירה", בא במקומן של תקנות שעת חירום שהותקנו לאחר מתקפת חמאס ב-7.10. במקור כוונו התקנות לספק לשר התקשורת שלמה קרעי כלים להגביל את שידורי התחנה הקטארית "אל-ג'זירה", אולם בשל מעורבותה של קטאר במו"מ לשחרור החטופים הישראלים בעזה הופעלו התקנות כלפי הערוץ הלבנוני "אל-מיאדין".
התקנות לשעת חירום פקעו כבר לפני שבועות אחדים (אף כי הגישה לאתר "אל-מיאדין" נותרה מוגבלת) ועל כן החליטה הממשלה לחוקק הוראת שעה בנוסח זהה לתקנות. בדיון הראשון שנערך בוועדה לביטחון המדינה התברר כי יו"ר הוועדה ח"כ פוגל הכניס בנוסח ההצעה הממשלתית שינויים מרחיקי לכת, "באישור ובהסכמת" השר קרעי.
שר התקשורת שלמה קרעי בתמונה שהפיץ ברשתות החברתיות, בה הוא נראה חותם על צווים לסגירת פעילות ערוץ "אל-מיאדין" בישראל, 13.11.23
לו היו מתקבלים השינויים שיזם ח"כ פוגל היתה מועברת הסמכות לאשר הגבלת שידורי ערוץ זר מידי שר הביטחון יואב גלנט לידי השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ומידי הקבינט המדיני-ביטחוני לידי הוועדה לביטחון לאומי שבראשה עומד ח"כ פוגל. עוד קידם יו"ר הוועדה, בין היתר, את ביטול הפיקוח המשפטי על יישום החוק ואת הארכת תוקף הצווים שיוכל להוציא שר התקשורת מחודש לשנה. בעקבות הביקורת הציבורית חזר בו ח"כ פוגל מחלק מדרישותיו.
היום, אחרי דיון חסוי שנערך בנוכחות נציגי גופי הביטחון, קיימה הוועדה דיון פתוח שארך כשעתיים. כמו בישיבה הקודמת, שוב הספיקה הוועדה לדון רק בסעיף אחד מהצעת החוק השנויה במחלוקת. כמו בישיבה הקודמת, גם הפעם הצהיר היו"ר פוגל כי הוא נחוש לסיים את הדיון בהצעת החוק כבר בישיבה הבאה.
במהלך הדיון שנערך היום התברר כי היו"ר פוגל והשר קרעי הסכימו לוותר על הדרישה כי החוק יעמוד בתוקפו עד לסיום השנה הנוכחית והסתפקו בתאריך יעד של סוף חודש יולי לכל המאוחר. עוד הסכים ח"כ פוגל לוותר על דרישתו כי אם הקבינט המדיני-ביטחוני, שאמור לאשר את הוצאת הצווים מתוקף החוק, לא מתכנס בתוך שבעה ימים - תועבר סמכות האישור לוועדה משותפת של הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ועדה שבראשה יעמוד יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי, כלומר הוא עצמו.
"חשבתי שנכון שיהיה גורם נוסף", הסביר היו"ר פוגל, "הבנתי שזה לא מהנהוגים בביתנו. אז שינינו. שינינו". לרגע היה נדמה כי ההצעה חוזרת לאיזונים שדומים יותר לאלו שסוכמו בממשלה, אולם אז הבהיר היו"ר פוגל כי לראש הממשלה תהיה הרשות להחליט בעצמו האם לבקש את אישור הצווים מהקבינט המדיני-ביטחוני או מהממשלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, 13.3.24 (צילום: יונתן זינדל)
בנוסף, לפי ההצעה הנוכחית שר הביטחון כבר אינו הגורם המאשר את הוצאת הצווים ואת מקומו תפס ראש הממשלה; במקום הדרישה להסתמך על חוות דעת מצה"ל והצנזור, השב"כ והמוסד, די בקבלת חוות דעת מגורם ביטחוני אחד בטרם קבלת ההחלטה. בנוסף, שר התקשורת יוכל להורות על החרמת טלפונים ניידים אישיים של עיתונאים שעובדים בגוף השידור המדובר, כל עוד לא מדובר במכשיר ש"עיקר תכליתו הוא לשימוש אישי".
ח"כ צבי סוכות מהציונות-הדתית חזר על דרישתו כי החוק יחול גם בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה, וטען כי כלל אין צורך באישור ראש הממשלה ודי בכך ששר התקשורת מאשר את הוצאת הצווים. ח"כ משה סעדה חזר על תהייתו מדוע לא לאפשר לשר לחסום גם שידורים של ערוצים ישראלים. ח"כ עמית הלוי מהליכוד טען כי יש להוסיף לחוק סעיף נוסף שמעניק לשר את הסמכות "להורות על יירוט השידורים האלה גם בדרכים אחרות [...] באופן יזום על ידי מדינת ישראל".
השר קרעי תהה "אם יש דרך להוסיף כאן שנוכל להורות ליוטיוב להסיר שידורים של 'אל-ג'זירה'". ח"כ גלעד קריב ממפלגת-העבודה שאל בתגובה מדוע לא יוסיפו כבר לחוק סעיף שמורה על גיור שדרי "אל-ג'זירה" בגיור אורתודוקסי מחמיר.
נציג משרד הביטחון, סגן יועמ"ש המשרד ערן יוסף, אמר כי המשרד מתנגד למחיקת שר הביטחון מנוסח הצעת החוק. בתגובה לשאלת ח"כ קריב אישר נציג המשרד כי מנוסח החוק שעיצבו פוגל וקרעי, נעדרות הסכמות שהושגו עם משרד הביטחון בנוסח הממשלתי שאושר בוועדת השרים.
כשהשר קרעי נשאל מדוע החליף בנוסח החוק את שר הביטחון בראש הממשלה, אמר כי "חשוב שתהיה הסתכלות רחבה, לראש הממשלה יש את ההסתכלות הרחבה ביותר".
ח"כ נאור שירי מיש-עתיד תהה מדוע נוספה האפשרות להעביר את אישור הצווים לידי הממשלה, ולא להסתפק בקבינט המדיני-ביטחוני. "כדי שלא יהיו עיכובים", הסביר השר קרעי, "הקבינט בזמן מלחמה יש לו לו"ז מאוד עמוס וצפוף [...] הממשלה מתכנסת כל שבוע".
ח"כ שירי הגיב במילים "הממשלה לא מתכנסת כל שבוע". השר קרעי התעקש כי גם בזמן מלחמה הממשלה מתכנסת כל שבוע אך כשח"כ שירי שאל אותו אם השבוע התכנסה הממשלה הודה השר כי הישיבה בוטלה בגלל הסיבוב השני בבחירות לרשויות המקומיות. במציאות, כזכור, הממשלה אכן לא התכנסה באופן סדיר במשך תקופה ארוכה אחרי פרוץ המלחמה.
עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי, בישיבת הוועדה לביטחון לאומי, 14.3.24 (צילום: יונתן זינדל)
נציג המטה לביטחון לאומי שהשתתף בדיון (בלי ציון שמו לפרוטוקול) העיר כי המטה מעדיף שהאישור להוצאת הצווים ייוותר בידי הקבינט בלבד, ולא יועבר לסמכות הממשלה.
גם עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי, התנגדה לאפשרות שהממשלה היא שתאשר את הצווים ולא הקבינט המדיני-ביטחוני.
אמנם שר התקשורת הוא שמוציא את הצווים לפי החוק, ולחברי הוועדה הדבר אולי נראה טבעי, אולם לדברי המשנה ליועמ"ש, מדובר במצב "לא טריוויאלי". לפי עו"ד סומפולינסקי, הסמכויות על חסימת תכנים ברשת ניתנו עד היום למשרד המשפטים ולא למשרד התקשורת.
כיוון שמדובר בחוק שנועד להתמודד עם מצב מיוחד שנוצר בעת מלחמה, הוסיפה עו"ד סומפולינסקי, במשרד המשפטים חשבו שנכון "להרחיב את המעורבות של הדרג הפוליטי". אולם ההצעה בנוסח פוגל-קרעי מרחיבה עוד יותר את משקל הדרג הפוליטי תוך כדי שבמקביל ישנה "הזזה הצידה של גורמי המקצוע". לדבריה, כיוון שהחוק מלכתחילה נוסח כך שיטפל במקרים שמתקיימים בעת מלחמה, שר הביטחון הוא השר הרלוונטי והקבינט המדיני-ביטחוני הוא הגוף המתאים לאישור הצווים.
"כאשר יש מעורבות של דרגים פוליטיים בהחלטה על הסרת תכנים באינטרנט זה דבר מאוד מאוד חריג ומפר את האיזונים הבסיסיים בחופש הביטוי", הוסיפה עו"ד סומפולינסקי בהמשך הדיון. לדבריה, דווקא בשל כך יש צורך להבהיר בחוק כי האישור להוצאת צווים יינתן רק לאחר קבלת חוות דעת מכל הגופים הביטחוניים ולא יהיה די בחוות דעת של גוף ביטחוני אחד.
העירוב של גורמים פוליטיים בהחלטות מסוג זה מתקבל על הדעת בזמן מלחמה, הבהירה עו"ד סומפולינסקי, אולם לשם כך יש צורך בקבלת תשתית ביטחונית רחבה. "להפר את האיזונים החוקתיים באמצעות תהליך שיאפשר קיצורי דרך, בעינינו זו טעות".
כשהיו"ר פוגל ראה כי נותרו דקות בודדות לסיום הדיון, הורה לייעוץ המשפטי של הוועדה להקריא את כל יתר הסעיפים בחוק ברצף כדי שבדיון הבא יוכל להתחיל ולסיים את הדיון בהסתייגויות כולן. "ביום שני החוק הזה יאושר בעזרת השם", סיכם היו"ר פוגל.
השר קרעי חתם את הישיבה בתודות למשתתפי הישיבה ואמר: "הגענו כאן למוצר שמאזן בין הצורך לשמור על מדינת ישראל ולהגן על ביטחונה לבין השמירה על חופש הביטוי, שאני בעיני אין פה כל כך שמירה על חופש הביטוי כי אלה אויבי המדינה, אבל הגענו למוצר מאוזן שאפשר לחיות איתו כי הוא יעיל".
אמנם רק לפני יומיים, בישיבה הקודמת שנערכה בדיון על החוק, הסבירו לקרעי כי הדאגה אינה לחופש הביטוי של גוף התקשורת הפוגע בביטחון המדינה אלא לחופש הביטוי של הציבור בישראל, אולם נראה שההסבר לא נקלט.
השר קרעי הביע תקווה כי הדיון בהצעת החוק אכן יושלם ביום שני, "כי יש דברים חשובים שעומדים על הפרק ומחכים לצווים כנגד אויבי המדינה".
כפי שציינו באגודה לזכויות האזרח בניירות העמדה שהגישו בנוגע להצעת החוק, בספר החוקים של מדינת ישראל כבר ישנם מספר חוקים שהממשלה היתה יכולה להשתמש בהם נגד כלי תקשורת זרים ששידוריהם מישראל פוגעים בביטחון המדינה. ממשלת ישראל בחרה שלא להשתמש בהם ולקבוע תקנות חירום, רק כדי לא להשתמש גם בהן (נגד "אל-ג'זירה") ולהפעיל אותם נגד ערוץ אחר ("אל-מיאדין") באופן שגם קרעי נאלץ להודות שאין לו משמעות אמיתית.