שר התקשורת שלמה קרעי הודף את הטענות שהוטחו בו על אוזלת היד בפעולה שהבטיח נגד שידורי "אל-ג'זירה": אני רק צינור שמעבירים דרכו הוראות, אין לי סמכות לעסוק בנושאים של חיים ומוות. בתגובה לביקורת ההפוכה, על כך שהניסיון לפעול נגד הערוץ מסכן את החטופים שבידי חמאס, אמר קרעי כי הוא אינו מוסמך לדון בעניינים של חיים ומוות.
קראי אמר את הדברים אתמול (5.12) בדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון, בעקבות הצעה לסדר שהגישו ארבעה חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה בדרישה לסגור את הערוץ הקטארי. בדיון מתחו בני משפחות החטופים ביקורת קשה על העיסוק בנושא וטענו כי הוא מסכן את שלום יקיריהם.
כבר סמוך לאחר טבח 7 באוקטובר הכריז קרעי כי יקדם במסגרת מצב החירום שהוכרז תקנות לפעולה נגד שידורי "אל-ג'זירה" בישראל. התקנות, ל"מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", אכן תוקנו, על סמך חוות דעת יוצאות דופן של גופי הביטחון ובתמיכת הייעוץ המשפטי, אולם כמעט דבר לא נעשה: רה"מ בנימין נתניהו לא הסכים להביא לאישור הקבינט את התקנות נגד "אל-ג'זירה", וקרעי נאלץ להסתפק באישור התקנות נגד הערוץ הלבנוני "א-מיאדין". כפי שפירסמנו כאן אתמול, גם הפעולה נגד "אל-מיאדין" היתה סמלית בעיקרה.
הדיון אתמול בוועדת חוץ וביטחון התקיים בעקבות הצעות לסדר יום שהגישו חברי הכנסת עודד פורר (ישראל-ביתנו), זאב אלקין (המחנה-הממלכתי), ארז מלול (ש"ס) ומשה רוט (אגודת ישראל). ח"כ פורר פתח את הדיון בתהייה: מדוע ישראל נוקטת גישה מפויסת וידידותית כלפי קטאר, ש"מימנה וחימשה את החמאס במשך שנים בעשרות מיליוני דולרים, שזרמו לרצועה בגיבוי של ממשלת ישראל".
ח"כ פורר הזכיר כי אחרי דיון שנערך לאחרונה בכנסת, במהלכו הבהיר השר קרעי כי האחריות לסגירת הערוץ נמצאת אצל שר הביטחון יואב גלנט, הוציאה לשכת שר הביטחון הודעה לפיה השר גלנט תומך בסגירת הערוץ.
קרעי התייחס לדברים, אולם נזהר מלומר במפורש כי יו"ר מפלגתו, נתניהו, הוא האחראי לעצירת הצעדים נגד "אל-ג'זירה". במקום זאת, ניסה לגלגל שוב את האחריות לפתחו של גלנט. בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין אמר קרעי כי רק אחרי ששר הביטחון ייתן אישור בכתב יוכל הקבינט לדון בחסימת "אל-ג'זירה", כפי שמחייבות התקנות לשעת חירום.
"מי שצריך להיות משוכנע בזה שיש פגיעה ממשית בביטחון המדינה זה לא אני, זה גם אני", אמר קרעי, "קודם כל 'שוכנע שר הביטחון כי יש פגיעה ממשית בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת להורות בצו'. זאת אומרת הנושא כאן הוא ביטחוני. אני בעצם ה... ה... הצינור שדרכו מבצעים את ההוראות. כשהגענו לישורת האחרונה של האישור של הסכמת שר הביטחון ואישור הקבינט זה נעצר".
שר התקשורת שלמה קרעי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כנסת ישראל, 1.5.23 (צילום: יונתן זינדל)
יצוין כי בעבר הציג קרעי תמונת מציאות מעט שונה באשר לסמכויותיו ויכולותיו הביצועיות. כחלק מהקמפיין שניהל לפעולה נגד הערוצים העוינים את ישראל, הציג עצמו קרעי כמי שמוביל את המהלך, ואף טרח להפיץ תמונות שלו כשהוא חותם על הצווים. אחת מהן שוגרה בליווי הכיתוב "כל מה שניתן לעשות מבחינה בטחונית ומדינית, מבוצע מיד!". בפועל, כאמור, קשה להגיד שדבר-מה בעל משמעות בוצע, מיד או לא מיד.
"אנחנו בקשר עם משטרת ישראל בקשר לסגירת משרדים, בקשר לשלילת תעודות עיתונאי בקשר לתפיסת ציוד, הכל מוכן לביצוע, אבל זה לא מבוצע", אמר השר קרעי בנוגע לפעולה מול "אל-ג'זירה". "לא מדברים על זה כל כך אבל זה ברור שיש כאן דיני נפשות, וכמו שאמרו כאן קודם, יש איזה שהוא קשר עם השבת החטופים והנושא הזה כנראה נלקח בחשבון". אחר-כך הוסיף השר: "זה דיני נפשות ואני לא מוסמך לדון בדיני נפשות".
"אם זה היה אבא שלכם לא הייתם מסכימים"
כבר בפתח הדיון ביקשו את רשות הדיבור כמה מנציגי משפחות החטופים. יובל, בן זוגה של שיר סיגל, ששני הוריה אביבה וקית' נחטפו לעזה ב-7.10 (לפני כשבועיים הוחזרה אביבה לישראל) טען כי מן הראוי שכל ועדה בכנסת, ובוודאי ועדת החוץ והביטחון, תדון בראש ובראשונה "בחטופים שהופקרו נלקחו לעזה ונמצאים שם כבר 60 יום". לדבריו, "כשאנחנו מתכנסים בוועדה ודנים בסגירת ערוץ 'אל-ג'זירה' במקום בביטחון החטופים מבחינתי זה תעדוף לא נכון ושגוי".
בהמשך הדיון קישר בין גורלם של החטופים בעזה לבין יחסה של מדינת ישראל לערוץ הקטארי. "כרגע קטאר היא הערוץ להחזרת החטופים שלנו", אמר. "הוא לא ערוץ טוב, הוא לא ערוץ יעיל, אנחנו לא שמחים לעבוד איתו – אבל זה מה יש. אם ננער את הצינור הזה יותר מדי אנחנו עלולים לאבד גם אותו".
ירדן גונן, אחותה של רומי גונן שנחטפה מהמסיבה ברעים, הדגישה גם היא בדבריה את החשיבות שיש דווקא כעת לקשר בין ישראל לקטאר. "מתעסקים בלסגור ערוץ שהוא כמובן שנוי במחלוקת, ויש הרבה דעות על הערוץ הזה, אבל אפשר לעשות איתו דברים שהם לא הסגירה שלו", אמרה. "וגם אם רוצים לסגור אותו, האם זה הזמן? גם אם תסגרו את זה בארץ זה לא מונע מהערוץ הזה להמשיך לפעול במקומות אחרים. וכמו שאנשים שחזרו מהשבי מספרים שהם דווקא צפו בערוץ הזה, דווקא זה הערוץ שנתנו להם לראות. ככה הם ראו מה מתרחש פה, אולי קצת תקווה כשהם רואים מה אנחנו עושים עבורם, איך אנחנו נלחמים עבורם".
"אם זה היה אבא שלכם או הבן שלכם או הילדה שלכם אתם לא הייתם מסכימים ששר הביטחון אפילו לא לדקה יתעסק במשהו שהוא לא להחזיר את בני המשפחה שלכם"
שיר סיגל, בתם של אביבה וקית', נכחה גם היא בדיון ואמרה למחוקקים שהגיעו לוועדה כך: "אתם מוזמנים לבוא אלי הביתה, לשמוע את אמא שלי מדברת, כי אמא שלי לא מפסיקה לספר מה היה שם מרגע שהיא חזרה ואני לא מסוגלת יותר לשמוע, כי היא מספרת דברים שאי אפשר לשמוע".
בהמשך הדיון הוסיפה סיגל ואמרה: "אם אתם מבקשים משר הביטחון להתעסק עכשיו בסגירת 'אל-ג'זירה', הוא לא מתעסק בהחזרתו של אבא שלי, ואם זה היה אבא שלכם או הבן שלכם או הילדה שלכם אתם לא הייתם מסכימים ששר הביטחון אפילו לא לדקה יתעסק במשהו שהוא לא להחזיר את בני המשפחה שלכם. זה לא הגיוני שמתעסקים בסגירת ערוץ, כשאבא שלי עובר שואה. כשאתם שותים פה בקבוקי מים אבא שלי מקבל בקבוק מים אחד ביום. אבא שלי מיובש ורזה ולא מקבל את התרופות שלו כבר שישים יום, אז תעשו לי טובה אבל הציפייה משר הביטחון להתעסק עכשיו בסגירת ערוצים זה שולי".
על רקע אמירה אחרונה זו, ובעוד נציגי משפחות החטופים עוזבים את הדיון כדי להופיע בפני ועדת כנסת נוספת, ביקש שר התקשורת שלמה קרעי את רשות הדיבור ואמר: "אני לא יודע, ואיש מאיתנו לא יודע, אם הפעילות שהתחלנו כנגד 'אל-ג'זירה' הובילה למשהו, שהתחילו להתעורר".
ארגון של מוסר יהודי
לצד משפחות החטופים נכחו בדיון גם נציגות גוף בשם "מטה אמהות הלוחמים", הפועל נגד גילויי הומניות לאזרחים הפלסטינים ברצועה וקורא להפוך את הלחימה ברצועה לאגרסיבית עוד יותר. לאחרונה הפיץ הארגון מכתב הקורא לנתניהו להתעלם מדיני המלחמה ולפגוע באוכלוסיה האזרחית ברצועה ללא אבחנה על מנת שלא לסכן חיילים. המכתב נשלח בשיתוף "מטה מנצחים", גוף שהוקם במקביל למטה משפחות החטופים, במטרה להתנגד לניסיונות לשחרר את החטופים באמצעות מחוות הומניטריות או הפסקות אש.
אחת מנציגות הארגון, חנה גיאת, ביקשה את רשות הדיבור כדי לעודד את המחוקקים להמשיך ולפעול נגד "אל-ג'זירה". "צה"ל, וזה לא קלישאה, הוא הצבא המוסרי בעולם", אמרה, "צבא של מוסר יהודי, המוסר שקובע כי הקם להורגך השכם להורגו, המוסר שידע לומר את מה שאנחנו רואים שוב ושוב, כל המרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים. סגירת ערוץ תקשורת כזה היא חלק מהקו המוסרי שצריך להנחות אותנו".
אולם מהדיון נראה כי עד שלא יתייתר תפקידה של קטאר בשחרור החטופים שנותרו בעזה, לא תפעל ישראל לסגירת הערוץ.
אם מישהו מהציבור רואה
במהלך הדיון התחייס השר קרעי גם לפעולות שנקט נגד ערוץ "אל-מיאדין" הלבנוני. "ביצענו את הפעולות נגדו, אתרי האינטרנט שלו בישראל חסומים", התפאר השר קרעי, אם כי החסימה נעשתה כך שקל מאוד לעקוף אותה והיא ממילא אינה כוללת את פרסומי הערוץ ברשתות החברתיות ואת השידור החי של הערוץ ביוטיוב.
מלבד חסימת הגישה מישראל לאתרי הערוץ, חתם קרעי על צו להחרמת ציוד השידור של הערוץ בישראל, אף כי לערוץ כלל אין ציוד שידור במדינה. השר קרעי התייחס לכך בדיון וביקש להפריט את אכיפת הצו ולמסור אותה לציבור הרחב: "אם יש לכם מידע, אם מישהו מהציבור רואה כתבת של אל-מיאדין, אותה אחת שירדה למחתרת מאז שאישרנו את הצו הזה [הנאא מחאמיד; א.פ], ורואה אותה משדרת, אנחנו מיד נשלח שוטרים ופקח כדי להחרים לה את הציוד".
לצד הצווים שחתם השר, פנה קרעי במכתב לאלוף פיקוד מרכז יוסי פוקס כדי שזה יסגור את משרדי אל-מיאדין ברמאללה, אולם נכון להיום דבר לא נעשה. "ביהודה ושומרון יש אלוף שיש לו סמכויות גם בלי התקש"ח הזה והם כבר פעלו בחודשים האחרונים על שתי תחנות רדיו מסיתות וסגרו אותן. לגבי 'אל-מיאדין' משום מה הדבר הזה מתעכב", אמר השר קרעי בוועדה.
"שר הביטחון אישר את הבקשה שלי לאלוף לפעול עם אותם צווים, לסגור משרדים שנמצאים ברמאללה, לתפוס ציוד ודברים כאלו, עדיין זה לא בוצע ביהודה ושומרון וגם שם הסכנה היא אותה סכנה. ההסתה כנגד הפלסטינים, אה.. כנגד מדינת ישראל של צופים בה שם היא חמורה".