האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לקידום החוק המכונה "חוק אל-ג'זירה" וטוענת שנוסח החוק מלמד כי מטרתו אינה ביטחונית אלא מדינית או פוליטית.
בוועדה לביטחון המדינה מכינים בימים אלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת את הצעת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שנועד להגביל את הפעילות בישראל של ערוצי תקשורת זרים במקרה שגופי הביטחון קבעו כי היא פוגעת באופן ודאי בביטחון.
נוסח הצעת החוק הממשלתית שהונחה על שולחן הכנסת היה זהה לתקנות שעת חירום שתוקנו לאחר ה-7.10, אך יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל מעוצמה-יהודית ביקש להכניס בה שינויים מרחיקי לכת שהיו מאפשרים לממשלת נתניהו לסגור כלי תקשורת ישראלים בעילות עמומות.
גם לאחר שנסוג בו מהשינויים הקיצוניים ביותר, נוסח החוק עודנו חריף יותר מאשר זה שאושר בממשלה. לדברי האגודה לזכויות האזרח, אם יעבור החוק בנוסח שמציע היו"ר פוגל, גם אם ייעתר לתיקונים שמציע הייעוץ המשפטי של הוועדה, הוא צפוי לפגוע בזכויות חוקתיות ומנגד לא יתרום דבר למניעת פגיעה בביטחון המדינה.
"פגיעה ודאית בביטחון המדינה עשויה להוות תכלית ראויה להגבלת חופש הביטוי. אולם הכשל של הצעת החוק הינה שהיא לוקה בקשר סיבתי קלוש בין האמצעי לבין מניעת פגיעה בביטחון המדינה"
"פגיעה שלטונית בכלי תקשורת רומסת את חופש הביטוי הן של כלי התקשורת והן של אזרחי המדינה שרוצים לצרוך את שידוריו", כתבה עו"ד הגר שחטר מטעם האגודה לזכויות האזרח ליו"ר הוועדה ח"כ פוגל. לדבריה, "פגיעה ודאית בביטחון המדינה עשויה להוות תכלית ראויה להגבלת חופש הביטוי. אולם הכשל של הצעת החוק הינה שהיא לוקה בקשר סיבתי קלוש בין האמצעי לבין מניעת פגיעה בביטחון המדינה".
לפי עמדת האגודה לזכויות האזרח, ממילא כבר קיימים אמצעים בחוק שיכולים להגביל ולמנוע פרסומים שפוגעים בביטחון המדינה - בין אם בחוק המאבק בטרור ובין אם באמצעות הצנזור הצבאי - כך שאין צורך בחוק שכזה. אמנם הצנזור לא רשאי לסגור כלי תקשורת "וטוב שכך", מציינים באגודה, אך גם החוק הנוכחי לא יביא ל"סגירת" כלי תקשורת ואף לא להפסקת שידוריו, אלא רק להגבלת יכולתו לשדר מתוך ישראל.
ואכן, כפי שהדגים שר התקשורת שלמה קרעי כשהפעיל את התקנות לשעת חירום שעליהן מבוססת הצעת החוק כלפי הערוץ הלבנוני "אל-מיאדין", הצווים שהוציא היו בעלי השפעה שולית בלבד. החוק מאפשר להסיר ערוצים משידורי הכבלים והלוויין, אולם אינו מתייחס לצלחות לוויין פרטיות; והוא מאפשר לחסום גישה מקוונת לאתרי הערוץ, אולם קל מאוד לעקוף את החסימה וממילא השידורים ממשיכים ברשתות חברתיות, יוטיוב ואתרים אחרים.
"הקשר הסיבתי הקלוש בין האמצעים המוצעים לבין התכלית הביטחונית חושף מעצמו כי תכליתו האמיתית של ההסדר המוצע איננה ביטחונית אלא מדינית או פוליטית", טוענת האגודה לזכויות האזרח.
שר התקשורת שלמה קרעי בתמונה שהפיץ ברשתות החברתיות, בה הוא נראה חותם על צווים לסגירת פעילות ערוץ "אל-מיאדין" בישראל, 13.11.23
"מטרתה של ההצעה להטיל סנקציות על כלי שידור זרים, או להעביר מסר ששידוריהם לא לרוחה של הממשלה, שהם לא רצויים או להכתים את שמו של הערוץ הזר. כלומר – התכלית האמיתית אינה הגנה על ביטחון המדינה אלא אמצעי להיאבק בכלי תקשורת זרים שאינם עוברים על חוקי המדינה ואינם שייכים לארגוני טרור. לא בכדי מכונה החוק חוק אלג'זירה, שכן עד היום לא נמצאה עילה ביטחונית לפעול נגד הערוץ או מי מעובדיו, והדרישה למנוע ממנו לשדר מישראל נובעת ממניעים מדיניים או פוליטיים".
לטענת האגודה לזכויות האזרח, "חוק שמטרתו השתקת גורמי שידור זרים שאימצו קו ביקורתי כלפי המדינה, או אשר מבטאים גם קולות ונרטיבים של גורמים עוינים, אינו לתכלית ראויה. תכלית זו הינה פסולה. אין בה די כדי להצדיק את האמצעים המוצעים בחוק, גם אם התכנים צורמים, או מעוררים שאט נפש. לכן ההסדר המוצע איננו צולח את המבחן הראשון של פסקת ההגבלה, מבחן התכלית הראויה. אם כן, ההסדר בבסיסו איננו חוקתי ואין מקום לקדמו".
* * *