בועז סטמבלר, מנהל לשכת הפרסום הממשלתית, הגיע לאולם בית-המשפט המחוזי במסכת קורונה לבנה עם הדפס של סמל מדינת ישראל. הגוף שבראשו הוא עומד (לאחרונה הודיע שיפרוש, אך טרם מוּנה לו מחליף) מזרים מאות מיליוני שקלים בשנה במסגרת עסקאות הפרסום והתעמולה של גופים ממשלתיים – כספים שרוב אמצעי התקשורת מתחרים עליהם ותלויים בהם לקיומם. לדיון במשפט המו"לים הוא הגיע מתוקף תפקידו הקודם, ראש מערך התקשורת במשרד ראש הממשלה תחת בנימין נתניהו. קודם לכן הופקד על המסרים הכלכליים בקמפיין של הליכוד בבחירות 2015.

סטמבלר מילא תפקיד משני במערכת היחסים בין נתניהו ל"וואלה", אתר החדשות שהוחזק בידי צמד הנאשמים הנוספים ב"תיק 4000", שאול ואיריס אלוביץ'. על-פי כתב האישום, בעסקת השוחד נתניהו סיפק לאלוביצ'ים הטבות רגולטוריות שהיו שוות להם למעלה ממיליארד שקל – והם, בתמורה, רתמו למענו את הסיקור המערכתי של "וואלה".

רוב המסרים בין הצדדים לא עברו דרך סטמבלר, אלא דרך מתווכים דוגמת דובר משפחת נתניהו ניר חפץ או ידיד המשפחה זאב רובינשטיין. בהתאם, חקירתו של סטמבלר אתמול (31.1) היתה קצרה וכללה לא מעט רגעים שבהם השיב ביובש שהוא לא זוכר או לא יודע דבר על סיטואציות שהוצגו לו.

אבל גם סטמבלר ידע שב"וואלה" מעניקים יחס מיוחד לנתניהו, וגם הוא נטל חלק במגעים לריכוך כתבות שנתפסו כביקורתיות כלפי נתניהו. ברגע מסוים, מנכ"ל "וואלה" דאז אילן ישועה אף שאל אותו אם יש לו המלצה לכתב מדיני נוח שיגויס במקום אמיר תיבון, שנחשב ביקורתי מדי בעיני המנכ"ל ובני הזוג אלוביץ'.

סטמבלר היה אחד מכמה דוברים שעבדו עם נתניהו בתקופה ההיא. ניר חפץ ייצג את נתניהו בעניינים המשפחתיים, ועל התחום הפוליטי הופקד שי חייק. סטמבלר עסק בצד ה"מקצועי" של הפעילות הפוליטית של נתניהו: כלכלה, התחום המדיני-בטחוני וכיוצא באלו.

במקביל, כראש מערך התקשורת, הוא היה אחראי על כשבעים אנשי מקצוע שהרכיבו את המערך: עובדי אגף הדוברות של משרד ראש הממשלה; אנשי מטה ההסברה הלאומי, שמדבררים אותו כלפי חו"ל; מערך התקשוב, שעובדיו ממפים ומנתחים פרסומים עבור ראש הממשלה; ולשכת העיתונות הממשלתית, שאחד מתפקידיה הוא תיעוד והפקת חומר ויזואלי שלאחר מכן מופץ לתקשורת. כדובר, אישר סטמבלר, זאת היתה פסגת הקריירה שלו.

ראש הממשלה לשעבר והנאשם בשוחד בנימין נתניהו מגיע לבית-המשפט המחוזי בירושלים בנובמבר 2021, מלווה בעורכי דינו עמית חדד (משמאל), בעז בן-צור (מימין) ויועץ התקשורת עופר גולן (צילום: אורן בן-חקון)

ראש הממשלה לשעבר והנאשם בשוחד בנימין נתניהו מגיע לבית-המשפט המחוזי בירושלים בנובמבר 2021, מלווה בעורכי דינו עמית חדד (משמאל), בעז בן-צור (מימין) ויועץ התקשורת עופר גולן (צילום: אורן בן-חקון)

את החקירה הראשית של סטמבלר ניהלה עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה, שמרכזת את עבודת התביעה ב"תיק 4000". "איך אתם, הדוברים, התייחסתם ל'וואלה' בשיחות ביניכם בלשכת ראש הממשלה?", שאלה. "היה ידוע שב'וואלה' אפשר לשנות כותרות ולדאוג למיקומים טובים", השיב העד, "ולהכניס תמונות – יותר תמונות, ובמיקומים בולטים". לדבריו, ניר חפץ הסביר לו שב"וואלה" אפשר "לשנות דברים בקלות". "משי חייק הבנתי שאפשר ב'וואלה' לקצר הליכים דרך ישועה – לוודא שהכותרת תהיה כמו שאנחנו מבקשים, שהמיקומים יהיו בולטים, ראויים", הוסיף.

"עד כמה ניתן היה לבקש שדברים כאלו יעלו בגופי תקשורת אחרים?", שאלה עו"ד תירוש, וסטמבלר השיב: "לבקש היה אפשר, אבל ההיענות היתה מאוד קטנה". לדבריו, היה עוד גוף תקשורת אחד שהפגין יחס דומה לבקשות מהסוג הזה – "ישראל היום" של משפחת אדלסון.

בהמשך הועלה מקרה כזה שבו היה מעורב סטמבלר. ב-27 בספטמבר 2015, בערב חג הסוכות, נתניהו שהה בניו-יורק לקראת נאום שאמור היה לשאת בעצרת הכללית של האו"ם. הרקע האקטואלי היה הסכם הגרעין עם איראן, שנחתם כחודשיים קודם לכן. הכתב המדיני אמיר תיבון (כיום עיתונאי ב"הארץ") התלווה לנסיעה ושיגר טור מקדים. "ראש הממשלה יגיע מחרתיים לנאומו השנתי בעצרת הכללית בצל הכישלון האישי בנוגע להסכם הגרעין עם איראן, וכשהמתיחות סביב הר הבית בשיא. גם אם אבו-מאזן לא 'יטיל פצצה' כפי שהבטיח יש לנתניהו אפשרות להציג מתווה ולהראות יוזמה", נמסר בכותרת המשנה.

כותרות הטור של אמיר תיבון לאחר ריכוך כותרת המשנה. "וואלה", 27.9.2015 (צילום מסך)

כותרות הטור של אמיר תיבון לאחר ריכוך כותרת המשנה. "וואלה", 27.9.2015 (צילום מסך)

המונח "כישלון אישי" וההחלטה להבליטו בכותרת המשנה עוררו צרימה בסביבת נתניהו. זמן קצר לאחר הפרסום פנה סטמבלר לישועה במסרון ווטסאפ: "חג שמח, עלתה אצלכם כתבה ראשית על הכישלון המוחלט של נתניהו והגרעין, עם 'סופרלטיבים' מוגזמים ביותר ולא מדויקים. תוצאות דלות, לא הותיר רושם כישלון מוחלט".

"מטפל", השיב מיד המנכ"ל ישועה, ופנה לעורך בפועל אבי אלקלעי. ישועה ביקש ממנו "לדרדר" את הטור במהירות, כלומר לשבץ אותו במקום פחות בולט בדף הבית, ולאחר מכן לדאוג שהוא ייעלם משם לגמרי. "מסכים איתך, לערוך זה גס מדי", השיב לו אלקלעי.

"תוודא שעד 21:30 זה לא בעמוד הבית, אבל אל תשנה כלום", כתב ישועה במסר נוסף לאלקלעי, ובהמשך הוסיף: "אבי, זה קריטי שזה יעוף תוך דקות מהראשי, לא יכול אפילו להתחיל להסביר כמה זה חשוב. כמו כן, מעכשיו מבקש שכל כתבה של תיבון תעבור דרכך ודרכי".

במקביל עִדכן ישועה את שאול אלוביץ': "עלתה כתבה שלילית של תיבון, אני מדרדר את זה ושוחחתי עם בועז [סטמבלר], הסברתי שבהמשך השבוע הכתבות של תיבון כבר יעברו דרכי, התייעצתי איתו על כתב מדיני במקום תיבון, הוא יחשוב על שם".

אלוביץ' השיב בארבע מלים שהביעו את שאט הנפש שחש כלפי הכתב המדיני תיבון: "ראיתי. איש ללא תקנה". ישועה, כעבור דקה, עִדכן אותו: "הוא צריך ללכת, אבל אני צריך לעשות את זה בחוכמה. בכל מקרה, זו כתבה אחרונה שלו שעולה בלי שאני עובר. נתתי עכשיו הוראה לאבי. השיחה עם בועז היתה טובה, הוא מבין שאנחנו נוקטים במהלכים משמעותיים".

"אני מקווה שיהיה דרדור מהיר", כתב אלוביץ' לישועה.

"אני על זה", השיב ישועה.

אלקלעי, בינתיים, התעמק בטור של תיבון והגיע למסקנה שבעצם לא מדובר בטקסט מאוד ביקורתי. "זו כתבה נורא מתונה מכדי לערוף לה את הראש באופן כל-כך בוטה", כתב לישועה, "זה רעש מחריש אוזניים להוריד מהומפייג' אחרי שעה וחצי, בוא נעשה את זה יותר מתון".

"בסדר", השיב ישועה, "בתנאי שיורד עכשיו בדקות אלו מהטעימה (מיקום בולט יחסית בדף הבית; א"ב) וכמו כן בקש מתיבון לשנות בכותרת משנה, במקום 'בצל הכישלון' – 'בצל הסכם הגרעין'. תסביר לו שבכתבה עצמה אינך נוגע".

"אני לא צריך להסביר לו", כתב אלקלעי, "אם אני לא עושה את זה דרמטי הוא מבין היטב, הסכם בשתיקה".

"תזדרז, סופרים לי ולך זמן...", כתב ישועה לעורך שלו, וזמן קצר לאחר מכן חזר לסטמבלר עם עדכון: "עוד דקה יורד למטה ומוציאים את המלה 'כישלון', תוך שעה יעוף פנימה". במקביל עִדכן המנכ"ל גם את אלוביץ'. "תודה רבה", כתב סטמבלר לישועה, וישועה השיב לו: "תחשוב על מה שדיברנו, זה חשוב כי הוא לא ישתנה. [...] הכישלון עף. [...] אבל כאמור צריך טיפול שורש, נדבר בשלישי, חג שמח".

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

בבית-המשפט, עו"ד תירוש נמנעה מלהציג את שרשרת ההתכתבויות במלואה. אבל היא כן שאלה את סטמבלר על משמעות המונח "טיפול שורש". סטמבלר הסביר שהכוונה לבקשה של ישועה לקבל ממנו שמות של כתבים מדיניים חדשים, במקום תיבון – בדגש על כתבים "ימניים" בגישתם, וספציפית כאלה שיפגינו "אהדה" ללשכת ראש הממשלה.

"מהיכרותך עם גופי תקשורת נוספים, עד כמה זה שגרתי שמנכ"ל של גוף תקשורת מבקש מלשכת ראש הממשלה הצעות לכתבים שיהיו אוהדים ללשכה?", שאלה תירוש. "אני לא מכיר", השיב סטמבלר. הבחישה של נתניהו ונציגיו באיוש תפקידים בתקשורת היא אחד מחוטי השני של הפרשות הפליליות שלו, ובאה לידי ביטוי לא רק ב"תיק 4000" וב"תיק 2000", אלא גם בשורה של כלי תקשורת פרטיים וציבוריים.

כותרת המשנה של הטור שהפריע לדוברו של נתניהו תוקנה בהתאם להוראה של ישועה. בדיוק שבוע לאחר מכן, ב-4 באוקטובר, נרשמה עוד תקרית שבה ביקש סטמבלר לפגוע בחופש העיתונאי של הכתב המדיני. נתניהו עדיין שהה אז בארצות-הברית, ואמיר תיבון המשיך לסקר את הנסיעה. "הבחור שלך כאן התחרפן", כתב עליו סטמבלר לישועה, "יושב בלובי [של המלון] ומצייץ מי נכנס לפגוש את ראש הממשלה".

כשתירוש שאלה אותו על כך, סטמבלר אמר שהנוכחות של תיבון במקום הציבורי תִסכלה אותו. "יש לפעמים פגישות עם גורמים שהתקשורת לא אמורה לדעת עליהם, וזה הציק", אמר. ישועה, בתגובה, תהה היכן תיבון מפרסם את השמות של אותם גורמים, אך כששמע שתיבון מפרסם אותם בחשבון הטוויטר האישי שלו הוא הודיע שאין לו מה לעשות עם זה. "לא יכול לצנזר לו את הטוויטר האישי", כתב המנכ"ל לדובר, ובמשתמע סיפק המחשה נוספת לנכונותו לצנזר למען נתניהו פרסומים דומים אם אי פעם יגיעו ל"וואלה".

בחלק אחר של החקירה שאלה תירוש את סטמבלר מתי הבין שב"וואלה" מעניקים יחס מיוחד לבקשות של נתניהו. סטמבלר השיב שהוא נוכח בכך במהלך בחירות 2015, במסגרת עבודתו בקמפיין הליכוד. האירוע שלדבריו גרם לו להבין זאת היה ראיון מצולם שהעניק נתניהו ל"וואלה", שבו המראיין דב גיל-הר הציג שאלות ביקורתיות וקטע את דבריו של המרואיין – כביכול בניגוד לסיכום שנעשה מעל ראשו. הראיון עוכב לפרסום תוך מעורבות של ישועה ואלוביץ', ובהמשך הוחלט שהוא יתפרסם אך לפני כן ייערך בהתאם להנחיות מדוקדקות שניסח ניר חפץ בתיאום עם נתניהו.

"זה חריג, לרוב לא קורה שעורכים מחדש ראיון", אישר סטמבלר בתשובה לשאלה של תירוש.

לדברי סטמבלר, נתניהו דיבר איתו על "וואלה" רק "לעתים רחוקות". לאחר מכן, כשתירוש הקריאה לו דברים שאמר לחוקרי "תיק 4000" אישר העד שבתקופות מסוימות הוא שוחח עם נתניהו על "וואלה" פעם או פעמיים בשבוע, ולכל הפחות פעם בשלושה שבועות. לטענתו, התדירות צנחה לאחר פרסום התחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" שבו נחשפה מערכת היחסים בין נתניהו ל"וואלה". לדברי סטמבלר, הוא הבין שבין נתניהו לאלוביץ' יש קשר אישי רק לאחר מסירת התגובה לתחקיר, שבה צוין שנתניהו "מכיר את מר אלוביץ' זה שנים רבות".

"שמעת את מר נתניהו מדבר על מר אלוביץ'?", שאלה אותו תירוש, וסטמבלר השיב: "שמעתי אותו פעם-פעמיים אומר למזכירה 'תשיגי לי אותו', אבל לא נכחתי בשיחות". כשנשאל מדוע התבקשו המזכירות להשיג לנתניהו את אלוביץ' השיב סטמבלר שהרקע היה פרסומים של "וואלה" שנתניהו "לא אהב". בהמשך, בחקירה הנגדית, ציין סטמבלר שבשיחות שבהן נכח מעולם לא נדונו נושאי רגולציה, ושהוא עצמו לא עסק בתחום.

כשעד המדינה חפץ נחקר בבית-המשפט, הוא סיפר שנתניהו היה מעורב באופן ישיר בחלק גדול מהבקשות שהועברו ל"וואלה", ולעתים גם ניסח הודעות לעיתונות. לדברי סטמבלר, המעורבות של נתניהו בהודעות שהופצו מטעם משרד ראש הממשלה היתה פחותה. לדבריו, נתניהו היה מקבל ממנו הודעות שנוסחו מראש על-ידי צוות הדוברות, ואז מאשר או פוסל אותן. לעתים גם הכניס תיקונים.

כשתירוש שאלה את סטמבלר אם זכור לו אירוע כלשהו שבו ביקש ממנו נתניהו לפנות ל"וואלה" ולדאוג שבאתר תתפרסם ידיעה כלשהי, הוא השיב שאינו זוכר. התובעת, בתגובה, הזכירה מקרה שעליו דיבר בחקירתו שבו נתניהו דורג בסקר כאחד מעשרת האנשים המפורסמים בארצות-הברית (בפועל, כנראה, מדובר בסקר שדירג אותו כאחד מעשרת "הגברים הנערצים").

"הוא שאל אותי אם דיברתי עם 'וואלה' כדי שזה יקבל מיקום בולט", אמר סטמבלר, וציין שהיה צריך לוודא שהידיעה תתפרסם משום שרוב כלי התקשורת לא נהגו לפרסם ידיעות מסוג זה.

"סקר: נתניהו אחד מעשרת הגברים הנערצים ביותר בארה"ב". "וואלה", 9.5.2016 (צילום מסך)

"סקר: נתניהו אחד מעשרת הגברים הנערצים ביותר בארה"ב". "וואלה", 9.5.2016 (צילום מסך)

את חקירתו הנגדית של סטמבלר ניהל עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו ב"תיק 4000". במידה מסוימת, קו החקירה שלו השתלב עם זה של התביעה. עו"ד תירוש, בצמצום כמעט טכנוקרטי, התמקדה באנקדוטות ובנקודת המבט האישית של סטמבלר, ובהתאם קיבלה ממנו בדרך כלל תשובות צרות וקצרות. עו"ד בן-צור ניסה להראות שגם אם יש ממש בחלק מהאנקדוטות הללו – הרי שהן טובעות באוקיינוס עצום שבו מתערבבים יחד טייקונים, כלי תקשורת ופוליטיקאים, ובתוכו מערכת היחסים של "וואלה" ונתניהו היא לא יותר מטיפה אנונימית וחסרת ייחוד.

כדי לעשות זאת עם סטמבלר, הוא נקט באותה שיטה שיישם בהצלחה בחקירתו של חפץ: לפנות לאגו המקצועי של העד, ולבקש ממנו לנתח ולפרש את צפונות התחום שבו הוא פועל. האפקט המיידי הוא יצירת תנאים של קרבה, שבהם התחושה באולם היא שמדובר בכלל בעד מומחה שהוזמן כדי להסביר איך פועלת המכונה – ולא בבורג שמילא תפקיד בהנעת גלגליה.

עו"ד בן-צור שאל את סטמבלר על מקצוע הדוברות, על התפקידים השונים שמילא במהלך הקריירה שלו, מעורך המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 ועד תפקידו הנוכחי כמנהל לפ"מ. אחרי שבן-צור ביסס את העובדה שמולו עומד מומחה בתחומו, הוא ביקש מסטמבלר לאשר שראש ממשלת ישראל מככב מדי יום במאות פרסומים תקשורתיים, שעליהם חתומים מאות עיתונאים שעובדים בעשרות כלי תקשורת. לאחר מכן ציין הסנגור שבבדיקה שערך צוות ההגנה עלה שבתקופת "תיק 4000", במשך כארבע שנים, הוזכר שמו של נתניהו ב"וואלה" קרוב ל-15 אלף פעמים.

אם כך, אמר בן-צור, מהם 315 "אירועי הסיקור" שמופיעים בנספח לכתב האישום ומרכיבים כביכול את המתת בעסקת השוחד בין נתניהו לאלוביצ'ים? ואם לא די בכך, ציין הסנגור, רוב רובם של אותם אירועים לא קשורים בכלל לסטמבלר – ורוב אלו שכן קשורים אליו דנים במקרים שבהם הועברו ל"וואלה" הודעות לעיתונות מטעם משרד ראש הממשלה, כלומר חומרים שנשלחו במקביל לכל כלי התקשורת המרכזיים בישראל.

בן-צור זרק על סטמבלר את כל הארסנל שהשליך על העדים הקודמים בניסיון להפוך על ראשן את עמדות המוצא של התביעה: הוא טען שהשיח של נתניהו עם אלוביץ' כלל אינו חריג, ש"וואלה" היה אתר לא חשוב ולא משפיע, שמדובר בעצם ב"אתר סקס" (בן-צור התבסס באופן חופשי למדי על ביקורות שפורסמו באתר "העין השביעית"), ושהמערכת עסקה באופן קבוע בהכפשה של נתניהו וקידום של יריביו – ולכן הגיוני, ואף מתבקש, שאנשיו של נתניהו ינסו לרכך מעט את היחס הרע.

סטמבלר, בדרך כלל, השיב בלקוניות שהוא לא מודע לתמונת המציאות שעליה ביקש ממנו הסנגור להגיב. לדבריו, הוא הכיר רק חלק מהמידע – אבל לא בזמן אמת, אלא בעיקר ממעקב אחר סיקור המשפט.

בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ' לפני תחילת הדיון במשפט המו"לים, 21.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' באולם בית-המשפט, דצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל)

במקרה אחד, בן-צור הצליח למנף את היעדר הזיכרון של סטמבלר להישג זמני קטן. "אתה יכול למנות לי שלושה כותבים ימנים שכתבו ב'וואלה'?", שאל הסנגור. "לא זוכר", ענה סטמבלר. "אפילו אחד?", שאל הסנגור. "נכון", השיב סטמבלר. אבל מיד אחר-כך, כשנשאל האם הוא זוכר שמות של "כותבים שנתפסים כצהובים למר נתניהו" ב"וואלה", ההישג התעמעם. "בתקופה הזאת הכתבים לא הבליטו את האג'נדה הפוליטית שלהם", אמר סטמבלר. "רוב הכתבים, אני לא יודע אם הם זוהו כ'שמאל' – אבל הם לא זוהו עם נתניהו".

בסיום החקירה הנגדית ביקשה עו"ד תירוש לקיים חקירה חוזרת. "הציג לך חברי, עו"ד בן-צור, הרבה הודעות דוברות, ואמר שהן סטנדרטיות ובנאליות – אתה אישרת שהן סטנדרטיות", אמרה. "אני שואלת ומנסה להבין, אם אלו הודעות סטנדרטיות, למה היה צריך לשלוח אותן למר ישועה?".

"כי אם הייתי שולח למר ישועה, אז כמעט בטוח שזה ייכנס", השיב סטמבלר. לדבריו, הוא לא נהג לשלוח הודעות לעיתונות למנכ"לים של גופי תקשורת אחרים.

"מה היה קורה אם היית שולח רק לכתבים?", שאלה תירוש.

"הרבה פעמים זה גם נכנס, אבל זה [ישועה] היה מסלול יותר בטוח", השיב סטמבלר.

67104-01-20

* * *

לעיון בפרוטוקול הדיון

להורדת הקובץ (PDF, 2.03MB)

משפט המו"לים