דוד ארצי יפצה את עו"ד דוד שמרון ב-425 אלף שקל, מלוא הסכום שדרש בתביעת דיבה שהגיש, כך פסק השבוע (16.11) בית-המשפט השלום ברמלה. בנוסף ישלם 50 אלף שקל הוצאות משפט ו-50 אלף למדינה.

ארצי פרסם לפני כשלוש שנים סרטון, שבו הוא מתאר בפני העיתונאי לשעבר דן רביב כיצד ב-1999 שמרון, מקורבו ובן-דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הראה לו חוזה שערך בין בני הזוג נתניהו בעקבות החשיפה המתוקשרת של רומן מחוץ לנישואים שניהל נתניהו.

בחוזה, טען ארצי, התחייב נתניהו התחייבויות שונות, בין היתר לתת לאשתו זכות וטו במינויים בכירים במערכת הביטחון וזכות להשתתף בדיונים סודיים. נתניהו כיהן אז כראש ממשלה בקדנציה הראשונה שלו. לפי ארצי, שמרון הציג לו את החוזה כדי להרשים אותו, על מנת שיפעל אצל המיליונרית גיטה שרובר אליה היה מקורב כך שתמשיך להעסיק את שמרון כפרקליטה.

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד שאול שמרון ואחרים ממשרדו, הכחיש שמרון את קיומו של החוזה וטען כי הפרסום הוציא את דיבתו. "מדובר בפרסום שכל כולו שקר וכזב המהווה לשון הרע באופן מובהק", טען שמרון, שציין כי לאחר פרסום הסרטון, שזכה ליותר מ-300 אלף צפיות, חזר ארצי על הדברים גם בראיונות בתקשורת. יש לציין כי שמרון, שמפרט את הבימות השונות בהן התראיין ארצי, הגיש את התביעה אך ורק נגד ארצי.

דוד ארצי (משמאל) ודן רביב, 18.3.21 (צילום: מרים אלסטר)

דוד ארצי (משמאל) ודן רביב, 18.3.21 (צילום: מרים אלסטר)

שמרון הכחיש כל פרט ופרט מסיפורו של ארצי. לדבריו, אין ולא היה חוזה מהסוג שארצי מתאר, וכל המסכת שהוא מגולל סביב הקשר בין שמרון לשרובר לא היתה ולא נבראה. לפי שמרון, "סיפור הליבה אינו אלא 'הנדסה לאחור' אשר מנסה לייצר יש מאין טענות ורכילויות שהשמיעו גורמים שונים במהלך השנים כנגד ראש הממשלה ורעייתו".

עם זאת, שמרון לא הכחיש את דבר קיומה של הפגישה בינו ובין ארצי, בבית קפה בכפר סבא. שמרון לא הכחיש גם את דבר קיומה של פגישה נוספת ביניהם, בספטמבר 2020, במשרדו של שמרון בתל-אביב, אולם הוא הכחיש את תוכנה: לפי ארצי, בפגישה זו ניסה שמרון לשחד אותו על מנת שלא יפרסם את הדברים.

"ברור מן הנסיבות", סיכם שמרון, "כי הנתבע פירסם את הדברים במטרה לפגוע בראש הממשלה, ברעייתו, ממש ערב הבחירות לכנסת, ותוך כדי כך בתובע, תוך ביזויו על ידי רקימת סיפור בדים".

ארצי טען להגנתו, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, כי "למקרא כתב התביעה מתקבל הרושם כי תכליתו העיקרית אינה ההגנה לכאורה על שמו הטוב של התובע, כי אם על שמם הטוב של בן-דודו, ראש הממשלה ושל רעייתו".

ארצי שב וטען בכתב ההגנה כי הדברים שסיפר הינם אמת לאמיתה: "נוכח ייחודה של הסיטואציה, ותנאיו החריגים (ובחלקם אקסצנטריים) של ההסכם, נחקקו הדברים בזכרונו של התובע, ולא קהו בחלוף השנים". ארצי הציג עצמו כבעל דעות ימניות ומצביע ליכוד, מפלגתו של נתניהו, והצהיר כי "המניע היחיד" לפרסום היה "דאגתו הכנה למדינת ישראל ורצונו שנכדיו יגדלו בחברה החפה משחיתות שלטונית".

השופט זכריה ימיני (צילום: משרד המשפטים)

השופט זכריה ימיני (צילום: משרד המשפטים)

השופט הבכיר זכריה ימיני ניתח בהרחבה, בפסק-דין ארוך במיוחד (127 עמודים), את כל אחת מהעדויות שנשמעו במשפט, תוך שהוא מתפלמס איתן ומכריע לגבי מהימנותן. בסופו של דבר דחה את טענות ההגנה וקיבל את התביעה במלואה.

עם זאת, ארצי לא יצטרך לפצות את שמרון מכספו. כפי שנחשף כבר בעבר וכפי שמצוין בפתח פסק-הדין של השופט ימיני, טרם הקלטת הסרטון חתם ארצי על מכתב שיפוי שבמסגרתו התחייבו אלמונים לשלם את הוצאותיו עד לסך של 100 אלף דולר. אמנם הפיצוי שהוטל על ארצי גבוה מערכם של 100 אלף דולר, אולם במכתב השיפוי הובהר כי "ככל שיידרשו סכומים נוספים מעבר לתקרת השיפוי, יפעלו לגיוס כספים מתורמים נוספים ו/או לפתיחת גיוס המונים אשר מטרתו גיוס תרומות נוספות מהציבור".

השופט ימיני ביקר חלק מעדי ההגנה בחריפות. כך לדוגמה כתב על עדותו של שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון: "עדותו של מר יעלון רצופה עדויות שמיעה, עדויות סברה והסקת מסקנות על פי 'אזנו המודיעינית'. ניכר מעדותו של מר יעלון כי הוא מתייחס עדיין למר נתניהו כפקוד שלו, אשר חייב לקבל את דעותיו, ואין לו שיקול דעת משל עצמו. לא מן הנמנע שהיריבות הפוליטית של מר יעלון עם מר נתניהו השפיעה רבות על עדותו, על שיקול דעתו ועל סברותיו".

השופט המשיך וציטט מספר הוראות חוק המפרטות את סמכויותיו של ראש הממשלה לעניין מינוי ראש השב"כ וסיכם: "על כן, בכל הקשור למשפט שבפנינו אין בידי לקבל את עדותו של מר יעלון".

גם על עדותו של שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן היתה לשופט ימיני ביקורת נוקבת. "סבור אני שעדותו של מר ליברמן אודות המינויים המדוברים בתביעת הדיבה שבפנינו הינם עדות סברה בלבד שהיא עדות בלתי קבילה, מר ליברמן לא היה ליד ראש הממשלה בעת ששוחח עמו בטלפון (כי אחרת היה מדבר עמו פנים מול פנים) ועדותו מזכירה את 'האוזניים המודיעיניות' של מר יעלון.

שר הביטחון לשעבר משה יעלון מגיע להעיד במסגרת תביעת הדיבה שהגיש עו"ד דוד שמרון נגד דוד ארצי, בית משפט השלום בראשון לציון, 1.1.23 (צילום: פלאש90)

שר הביטחון לשעבר משה יעלון מגיע להעיד במסגרת תביעת הדיבה שהגיש עו"ד דוד שמרון נגד דוד ארצי, בית משפט השלום בראשון לציון, 1.1.23 (צילום: פלאש90)

"מותר שיהיו חילוקי דעות של ראש הממשלה לבין שר הבטחון לעניין מינוי הרמטכ"ל הבא, ומוזר הדבר שליברמן נוקט פעולות בעניין זה כאשר ראש הממשלה נמצא בביקור מדיני חשוב בחו"ל. מתוך העדות עולה חשש כבד ביותר שעדותו של ליברמן הושפעה רבות מהיריבות הפוליטית שלו מול מר נתניהו, שכן לא החמיץ בעדותו אף הזדמנות להכפיש את ה"ה נתניהו למרות שלא הייתה לו ידיעה אישית על אשר הזכיר בעדותו. לאור האמור לעיל, סבור אני שאין להסתמך על עדותו של מר ליברמן בתיק זה".

ביקורת נוספת מתח השופט ימיני על העיתונאי לשעבר רביב, שראיין את ארצי בסרטון. "מעדותו של מר רביב עולות סתירות", קבע השופט ימיני, "[...] למר רביב היה חלק גדול ביותר בפרסום דברי מר ארצי בלי שיבדוק את נכונותם ומהימנותם, למרות שהכיר אנשים שהכירו הן את גב' שרובר והן את עו"ד שמרון. מר רביב העיד שהכיר את עו"ד שמרון, ובדיקה קצרה של עברו של עו"ד שמרון הייתה יכולה להיות אינדיקציה לנכונות דברי הנאצה שלדברי מר ארצי אמרה גב' שרובר על עו"ד שמרון. בדיקה כזו היה עושה כל עיתונאי מתחיל, ואין אלא להתפלא על מר רביב שלא עשה בדיקה זו, במיוחד לאור הרקורד העיתונאי שלו.

"לאור התגייסותו חסרת התקדים של מר רביב לפרסום הקלטת, למרות שעיתונאים רבים סירבו לפרסמה ולא האמינו לתוכנה, מטילה ספק רב במניעיו של מר רביב לפרסום הקלטת, ויש להטיל ספק רב בטענתו שהוא הביא לפרסום הקלטת עקב היותו ציוני מהדגם הישן, שטובת עם ישראל עומדת לנגד עיניו, תוך פגיעה אפשרית וממשית בכל החלק הימני של המפה הפוליטית, שלטענתו הוא נימנה עליו.

"לכך יש להוסיף את העובדה שמר רביב טרח להתייצב לכל ישיבות ההוכחות עד לישיבה בה נחקר הנתבע חקירה שכנגד, ואז הפסיק להגיע לישיבות ההוכחות. מר רביב הגיע לישיבת הסיכומים ועודד את הנתבע. נוכחות זו מעלה את השאלה האם מר רביב הגיע למעשה מטעם המתחייבים בכתב השיפוי על מנת לבחון האם הנתבע ימלא את חלקו בהתאם לכתב השיפוי או לא, ובעקבות כך יחליטו האם למלא אחר התחייבותם בכתב השיפוי".

על הנתבע ארצי כתב השופט כי יש בעדותו "שינוי גרסאות בעניינים מהותיים, דברים מופרכים ותמיהות רבות". לפי השופט, "ישנן עדויות רבות שהנתבע יכול היה להביא עדים נוספים על מנת שיתמכו בדבריו אך לא עשה כן. הנתבע לא ענה לשאלות שנשאל בשאלון בטענה שאינן רלוונטיות, למרות ששאלות אלו היו לעניין, ולא ענה לשאלות כיאות למרות החלטות בית המשפט.

"בחקירתו הנגדית התברר כי בתשובות לשאלון הסתיר פרטים ועדויות, ובכך שלל מהתובע להזמין עדים נוספים, כשברור שלאור תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט, בית המשפט היה מסרב להזמינם לעדות בשלב כה מאוחר של ההליך. בנוסף, הנתבע מסתמך בעדותו על אנשים מתים שלא ניתן לאמת את דבריהם, בבחינת 'ודורש את המתים'. על כן סבור אני שאין ליתן אמון בעדותו של הנתבע".

גם עדי הגנה שהשופט ימיני לא פיקפק במהימנותם הביאו אותו למסקנות שמסייעות לתביעה דווקא. כך, לדוגמה, מעדותה של אודליה כרמון, העוזרת לשעבר של רה"מ נתניהו, הגיע השופט ימיני למסקנה כי "מעורבותה של גב' נתניהו בכל נושא המשכורות ששולמו מכספי משפחת נתניהו הייתה מוצדקת לחלוטין, שכן המשכורות של עובדי לשכת מר נתניהו כראש אופוזיציה לא היו צריכות להיות משולמות מכספים פרטיים של משפחת נתניהו, אלא מכספי הכנסת או מכספי הליכוד. סבור אני שכל אחד אחר היה נוהג בדיוק כפי שנהגה גב' נתניהו של הפרדה מוחלטת בין הוצאות משפחתיות פרטיות לבין הוצאות פוליטיות או משרות ציבוריות [...] אשר לא צריכות להיות משולמות מהקופה הציבורית או גם מכספי הליכוד, בהתאם לנסיבות".

שרה נתניהו מגיעה להעיד במסגרת תביעת הדיבה שהגיש עו"ד דוד שמרון נגד דוד ארצי, בית משפט השלום בראשון לציון, 23.1.23 (צילום: מוטי מילרוד)

שרה נתניהו מגיעה להעיד במסגרת תביעת הדיבה שהגיש עו"ד דוד שמרון נגד דוד ארצי, בית משפט השלום בראשון לציון, 23.1.23 (צילום: מוטי מילרוד)

גם שרה ובנימין נתניהו העידו במשפט, והשופט ימיני התרשם לטובה משניהם.

"עדותה של גב' נתניהו הייתה עדות ברורה ובהירה, וב"כ הנתבע לא הצליחה לסייע להגנת הנתבע בעדות זו, ועדות גב' נתניהו סייעה לתובע ולא לנתבע. סבור אני שהייתה טעות לזמן את גב' נתניהו לעדות, ונראה שגב' נתניהו הוזמנה לעדות בלחץ התקשורת, שרצתה פעם אחת ולתמיד לראות את בני הזוג נתניהו על דוכן העדים בקשר לטענת ההסכם ביניהם [...] גב' נתניהו העידה עדות בהירה וברורה, שאינה משתמעת לשני פנים, ויש לקבל את עדותה ככתבה וכלשונה".

לגבי ראש הממשלה נתניהו כתב השופט ימיני דברים דומים: "עדותו של מר נתניהו סייעה לתובע ולא לנתבע, וסבור אני שהייתה טעות מצד הנתבע לזמנו לעדות. מר נתניהו הבהיר בפירוט ובבהירות את מערכת היחסים בינו לביון רעייתו, מתי מתייעץ איתה ומתי לא מתייעץ איתה, הבהיר שבעניינים ביטחוניים רעייתו הינה מחוץ לתחום, לא מתייעץ איתה אלא מקבל את ההחלטות לבד לאחר קבלת המלצות ודעות של אנשים שונים, והחלטותיו הינן לגופו של עניין לטובת עם ישראל. עדותו של מר נתניהו לא נסתרה באף עניין, ועדותו הייתה מהימנה".

כשבא לסכם את מסקונתיו קבע השופט ימיני כי "יש לדחות את טענת הנתבע שדיבר אמת, וסבור אני שההיפך הוא הנכון". לפי השופט, "במקרה שלפנינו הנתבע הוא המקור של הוצאת לשון הרע, והנטל המוטל עליו הוא להוכיח שאכן גב' שרובר אמרה לו את אשר פרסם אודות התובע, וכי התובע נפגש עמו והראה לו חוזה שנחזה להיות חוזה בין בני הזוג נתניהו, ואת אשר היה כתוב בחוזה הנטען. הנתבע כשל להוכיח עניין זה גם מבחינת האמת המשפטית".

רה"מ בנימין נתניהו מגיע להעיד במסגרת תביעת הדיבה שהגיש עו"ד דוד שמרון נגד דוד ארצי, בית משפט השלום בראשון לציון, 23.1.23 (צילום: מוטי מילרוד)

רה"מ בנימין נתניהו מגיע להעיד במסגרת תביעת הדיבה שהגיש עו"ד דוד שמרון נגד דוד ארצי, בית משפט השלום בראשון לציון, 23.1.23 (צילום: מוטי מילרוד)

לפי השופט ימיני, "מהעדויות עולה וכן מעדות ה"ה נתניהו כי בכל הקשור למפלגת הליכוד אכן יש לגב' נתניהו כחברת הליכוד השפעה על מה שקורה במפלגה. כחברת ליכוד יכולה היא להשפיע על הנעשה במפלגה כמו כל אחד אחר. כמו כן, מר נתניהו לא ימנה ללשכתו עובד שעובד אתו באופן צמוד, אם קיבל עליו דעה שלילית של גב' נתניהו. אך הוא יכול לבחור עובד ללשכתו העובד בצמוד אליו מאלה שגב' נתניהו לא הביעה עליהם דעה שלילית. מר נתניהו הסביר זאת בכך שהוא מעריך את דעתה של רעייתו בקשר לאופיים של בני אדם ומטרותיהם. הסבר זה מקבל תימוכין מעדות גב' איילת שקד ומעדות מר ניר חפץ, שהאדם הקרוב ביותר למר נתניהו היא רעייתו, והוא מאד מחשיב את דעתה, וכי משפחת נתניהו היא משפחה מאד מלוכדת.

"מעדויות של בני הזוג נתניהו עולה עוד שגב' נתניהו אינה מעורבת בענייני ביטחון וכלכלה, אינה מתערבת במינוי שרים, אינה מתערבת במינוי ראש המוסד, אינה מתערבת במינוי ראש השב"כ ואינה מתערבת במינוי הרמטכ"ל. מר נתניהו העיד שהוא גם לא סיפר לגב' נתניהו על מבצעים בהם השתתף בעת שירותו בסיירת מטכ"ל, ולא מספר לה מאומה על סודות מדינה, לרבות לא על ענייני ביטחון כלשהם. עדותם של בני הזוג נתניהו לא נסתרה".

לאחר שדחה את טענת ארצי להגנת תום הלב וקבע כי בפרסום היתה לו כוונה לפגוע, ולאחר שמצא כי יש להתייחס לכל אחד מהפרסומים השונים של הטענות הדיבתיות, תחילה בסרטון ובהמשך בראיונות לתקשורת, כפרסומים נפרדים שמצדיקים פיצויים נפרדים, קבע השופט ימיני כי ארצי יפצה את שמרון ב-425,632 שקלים, בתוספת שכר-טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקלים.

בנוסף קבע השופט ימיני כי על ארצי יהיה לשלם 50 אלף שקלים נוספים לאוצר המדינה. "הנתבע אמר דברים שאינם אמת, ולצורך כך הזמין את מר נתניהו ורעייתו, אשר מתוקף תפקידו של מר נתניהו היה צורך בנקיטת אמצעי אבטחה מחמירים בבית המשפט על ידי היחידה שמאבטחת אותו", הסביר השופט ימיני. "כתוצאה מכך נגרמו למדינה הוצאות, הכוללות את זמנו של ראש הממשלה, את זמנם של שומרי ראשו, הנסיעה לבית המשפט במספר מכוניות והחזרה לירושלים, וההפרעה בבית המשפט בראשון לציון עקב האבטחה הכבדה עם הגעת ראש הממשלה למתן עדות.

"הנתבע הפך את המשפט לדיון בשאלה האם היה או לא היה הסכם בין בני הזוג נתניהו או מי ערך אותו והתנהלות גב' נתניהו והאם נסיעותיה של גב' נתניהו עם מר נתניהו היו נחוצות או לא, ופחות בשאלה האם אמרה גיטה לנתבע את הדברים אודות התובע. בכך גרם הנתבע לבזבוז זמן ובזבוז משאבי ציבור, כי השאלה האמיתית בהליך זה האם גיטה אמרה את אשר טען הנתבע או לא אמרה. גם הארכת המשפט שלא לצורך מחייבת פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה".

37977-03-21

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.84MB)