הוגש כתב הגנה בתביעת הדיבה שהגיש עו"ד דוד שמרון, מקורבו ובן-דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגד דוד ארצי. ארצי פירסם במרץ האחרון סרטון בו הוא מתאר כיצד ב-1999 נפגש עם שמרון, והלה הראה לו חוזה דרקוני שערך בין נתניהו לבין אשתו שרה בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה, בעקבות החשיפה המתוקשרת של רומן מחוץ לנישואים שניהל נתניהו.

בחוזה, טען ארצי, התחייב נתניהו התחייבויות שונות, בין היתר לתת לאשתו זכות וטו במינויים בכירים במערכת הביטחון וזכות להשתתף בדיונים סודיים. בעקבות הפרסום תבע שמרון מארצי פיצויים בסך 425 אלף שקל. בכתב התביעה מכחיש שמרון את קיומו של החוזה וטוען כי הפרסום מוציא את דיבתו. "מדובר בפרסום שכל כולו שקר וכזב המהווה לשון הרע באופן מובהק", טוען שמרון, שמציין כי לאחר פרסום הסרטון, שזכה ליותר מ-300 אלף צפיות, חזר ארצי על הדברים גם בראיונות בתקשורת. יש לציין כי שמרון, שמפרט את הבימות השונות בהן התראיין ארצי, הגיש את התביעה אך ורק נגד ארצי.

שמרון טוען כי הפרסום של ארצי מוציא את דיבתו ממספר סיבות. ראשית, עצם חשיפת החוזה בפניו של ארצי (לטענתו של ארצי) מציגה את שמרון כמי שהפר חיסיון עו"ד-לקוח.

שנית, העובדה כי בחוזה, שלטענת ארצי נערך בפני שמרון, ישנה התחייבות ל"סידורים משפחתיים חריגים" ("איסור נסיעת רה"מ לחו"ל ללא רעייתו בנסיעה הכוללת שהיית לילה בחו"ל, איסור הורשת רכוש לביתו של רה"מ מנישואים קודמים"), ולזכות וטו של של שרה נתניהו על מינוי רמטכ"ל, ראש מוסד וראש שב"כ, מציגה את עו"ד שמרון כמי שלוקה ב"אי הכרת הוראות דין בסיסיות בענייני יחסי ממון בין בני זוג נשואים והוראות דין בעניין דיני ירושה והשתתפות בעריכת הסכם בלתי חוקי בעליל".

עו"ד דוד שמרון במסיבת עיתונאים של מפלגת הליכוד, 1.2.15 (צילום: תומר נויברג)

שלישית, לפי שמרון, גם הרקע לסיפור, לפיו שמרון הציג את החוזה בפני ארצי כדי להרשים אותו, על מנת שהלה יפעל אצל המיליונרית גיטה שרובר, אליה היה ארצי מקורב, שתמשיך להעסיק את שמרון כפרקליטה, הינו דיבתי והציג אותו כ"אדם חסר עמוד שדרה, עלוב, אדם שממרר בבכי ומתחנן בפני הנתבע שיפעל להחזיר לו את מקום פרנסתו המתגמל [...] ולשכנע את גב' גיטה שרובר להמשיך לשלם למי שנחשב בעיניה (לדברי הנתבע) כעו"ד טיפש ואדם רופס, מיליוני דולרים בשנה עבור שירותיו".

שמרון מכחיש כל פרט ופרט מסיפורו של ארצי. לדבריו, אין ולא היה חוזה מהסוג שארצי מתאר, וכל המסכת שהוא מגולל סביב הקשר בין שמרון לשרובר לא היתה ולא נבראה. לפי שמרון, "סיפור הליבה אינו אלא 'הנדסה לאחור' אשר מנסה לייצר יש מאין טענות ורכילויות שהשמיעו גורמים שונים במהלך השנים כנגד ראש הממשלה ורעייתו". עם זאת, שמרון לא מכחיש את דבר קיומה של הפגישה בינו ובין ארצי, בבית קפה בכפר סבא. שמרון לא מכחיש גם את דבר קיומה של פגישה נוספת ביניהם, בספטמבר 2020, במשרדו של שמרון בתל-אביב, אולם מכחיש את תוכנה: לפי ארצי, בפגישה זו ניסה שמרון לשחד אותו על מנת שלא יפרסם את הדברים.

"ברור מן הנסיבות", מסכם שמרון, "כי הנתבע פירסם את הדברים במטרה לפגוע בראש הממשלה, ברעייתו, ממש ערב הבחירות לכנסת, ותוך כדי כך בתובע, תוך ביזויו על ידי רקימת סיפור בדים". שמרון מיוצג ע"י עו"ד שאול שמרון ואחרים ממשרדו.

דוד ארצי (משמאל) ודן רביב, בפתח תחנת משטרה בתל-אביב, לשם הגיעו כדי להגיש תלונה נגד הזוג נתניהו ועו"ד שמרון, 18.3.21 (צילום: מרים אלסטר)

משפט זה מתוך כתב התביעה, ואחרים בהם מדגיש שמרון שהפרסום של ארצי היה מכוון נגד הזוג נתניהו והוציא את דיבתם, משמש את ארצי בכתב ההגנה שהגיש לאחרונה לבית משפט השלום ברמלה. לפי ארצי, שמבקש לדחות את התביעה ולחייב את שמרון בהוצאות המשפט, "למקרא כתב התביעה מתקבל הרושם כי תכליתו העיקרית אינה ההגנה לכאורה על שמו הטוב של התובע, כי אם על שמם הטוב של בן-דודו, ראש הממשלה ושל רעייתו.

"[...] זאת ועוד על אף שהתובע מלין לכאורה על הדיבה שבייחוס לו עריכת הסכם כאמור והצגתו לנתבע, הוא אינו מסתפק בטענה כי הוא עצמו לא ערך הסכם כאמור, או כי הוא עצמו לא הראה הסכם שכזה לנתבע, כי אם מרחיק לכת וטוען - הרבה מעבר לדרוש, לכאורה, להוכחת תביעתו - כי 'אין ולא היה מעולם הסכם כזה'. לפיכך, נראה כי מטרותיו של התובע בהגשת התביעה זרות להליך עצמו. למותר לציין כי מאחר שראש הממשלה ורעייתו אינם צד לתביעה זו, אין כל נפקות משפטית לטענות התובע לפיהן יש בפרסומים דיבה כלפיהם".

ארצי גם מדגיש את הקשר בין שמרון לנתניהו: "'פרקליט הבית' שלו ושל בני משפחתו במגוון עניינים, אישיים וציבוריים, וביניהם: פרשת 'הקלטת הלוהטת', פרשת 'ביביטורס', פרשת המעונות, תביעות עובדי מעון ראש הממשלה, תביעת הדיבה של אב הבית מני נפתלי, פרשת ארנו מימרן ועוד; התובע היה חבר ואף עמד בראש צוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד להקמת ממשלות נתניהו".

ארצי שב וטוען בכתב ההגנה כי הדברים שסיפר הינם אמת לאמיתה: "נוכח ייחודה של הסיטואציה, ותנאיו החריגים (ובחלקם אקסצנטריים) של ההסכם, נחקקו הדברים בזכרונו של התובע, ולא קהו בחלוף השנים". ארצי מציג עצמו כבעל דעות ימניות ומצביע ליכוד, מפלגתו של נתניהו, ומצהיר כי "המניע היחיד" לפרסום היה "דאגתו הכנה למדינת ישראל ורצונו שנכדיו יגדלו בחברה החפה משחיתות שלטונית".

ארצי מסביר את עיתוי הפרסום, שנים רבות אחרי אותה פגישה, בכך שהיה בכיר בחברות ממשלתיות, בכך שבחלק מאותם שנים נתניהו לא היה ראש ממשלה. לאחר שיצא לפנסיה, "כשהתרבו הפרסומים אודות מעורבותה של גב' נתניהו בניהול ענייני המדינה, שב העניין לטרוד את מנוחתו , ולאחר שסיפר את שראה לחברו הוותיק דן רביב, החליט כי יחדל לנצור לשונו בעניין".

כתב ההגנה טוען כי הפרסום חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע, הן "אמת בפרסום" מאחר שהפרסום הוא אמת ובדברים יש "עניין ציבורי מובהק" והן "תום לב" משום שפירסם את הדברים "נוכח החובה המוסרית והחברתית" ומשום ששמרון הינו דמות ציבורית. את הטענה האחרונה מגבה ארצי במספר פרסומים עיתונאיים על אודות שמרון ומסכם "מעמדו כ'פרקליט הבית' של ראש הממשלה ובני משפחתו, בוודאי הניב לו קשרים עסקיים, פרסום, הצלחה וממון [...] התובע שם עצמו בעין הציבור".

לגבי הטענה כי הפרסום הינו אמיתי, מזכיר ארצי כי שמרון לא חולק על עובדת פיטוריו בידי שרובר ושתי הפגישות שערך עם ארצי, אלא רק על תוכנן, וכי מאחר שרק שניהם היו נוכחים בפגישה, הרי שמדובר במילה מול מילה והוא "יוכיח שגרסתו באשר למה שארע בפגישות הנ"ל, סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מגרסתו של התובע". ארצי מוסיף גם כי עבר שתי בדיקות פוליגרף בהן נמצא דובר אמת וכי שמרון סירב לעבור בדיקה כזו.

כתב ההגנה אף חושף את האופן בו מתכוון ארצי להוכיח את גרסתו, כשהוא מפרט אמירות של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושר הביטחון לשעבר משה יעלון, לפיהן שרה נתניהו אכן היתה מעורבת בדיונים סודיים ומינויי בכירים, אמירה של איש העסקים רוני מאנה לפיה לנתניהו לא היה כרטיס אשראי (תנאי שלפי ארצי נכלל בחוזה ששמרון הציג לו) ועוד כהנה וכהנה פרסומי עבר על היחסים בין בני הזוג.

ארצי מצהיר כי יבקש להעיד את חברי הכנסת נפתלי בנט ואיילת שקד, בכירים במערכת הביטחון ואת הזוג נתניהו עצמו.

ארצי מיוצג ע"י עו"ד ליעד ורצהיזר.

ת"א 37977-03-21

להורדת הקובץ (PDF, 2.79MB)

להורדת הקובץ (PDF, 2.54MB)