חשיפת חדשות 13 את דברי השופטים בתיקי נתניהו בפגישה שנערכה ללא פרוטוקול בלשכתם עם הפרקליטות והסנגורים, עוררה סערה ציבורית והכחשות הדדיות. רק לאחר שהתבקשו, השופטים פרסמו תמצית של דבריהם בה אישרו שאכן אמרו שקיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד ב"תיק 4000" ושיש צורך בסיום המשפט "לטובת המדינה".
באופן רשמי, שופטים אינם אמורים לשקול שיקול פוליטי הנתון לפרשנות אישית כמו "טובת המדינה". עליהם לשקול רק את הדין, הפסיקה, הראיות והעדים שנשמעו בפניהם. "הם לא צריכים לעסוק בשאלה הזו של טובת המדינה, הם לא צריכים להביא את זה בחשבון בכלל. אסור להם", הגיב פרקליט המדינה לשעבר משה לדור.
"הם מתפארים לאורך כל השנים שהרוחות המנשבות מחוץ לאולם הדיונים לא ישפיעו עליהם", הוסיף לדור. אלא שהשופטים בתיקי נתניהו כנראה אינם שונים מנאשמים ועדים, שגם הם התרגלו לטעון שהם תמיד פועלים לטובת המדינה.
כך למשל, כבר בנאום התגובה של ראש הממשלה נתניהו להמלצת המשטרה להעמידו לדין בתיקי האלפים, טען "אתם יודעים שאני עושה את הכול כשדבר אחד ויחיד כנגד עיני - טובת המדינה. לא בשביל סיגרים מחבר, לא בשביל סיקור עיתונאי, לא בשביל שום דבר, רק טובת המדינה".
מימין: העדה הדס קליין, הזוג ארנון ואמנדה מילצ'ן, הזוג בנימין ושרה נתניהו (צילומים: פלאש 90)
לאחר שהדס קליין סיימה להעיד בבית המשפט כיצד יחד עם עובדים אחרים של המיליארד ארנון מילצ'ן, היא הייתה מעורבת אישית במנגנון האספקה של סיגרים, שמפניות, תכשיטים ובגדי יוקרה לזוג נתניהו, אמרה לעיתונאים "היתה זו חובה אזרחית למען ההורים שלי ולמען הילדים שלי". כאילו שבנסיבות שנוצרו הייתה לקליין אפשרות ממשית לא לשתף פעולה בחקירתה במשטרה ובבית המשפט, וגם מתבקשת השאלה איפה היו ה"חובה האזרחית" ודאגתה לדורות העבר והעתיד בעת שהעבירה לזוג נתניהו מוצרי יוקרה בשקיות שחורות ועשתה שימוש במילות קוד.
ארנון מילצ'ן עצמו כבר טוען שנים ארוכות שהוא פועל רק לטובת המדינה ולא לטובת האינטרסים האישיים והעסקיים של עצמו. למשל, בראיון לאילנה דיין הוא הודה במעורבותו האישית ביחסיה הביטחוניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, כולל בפרויקט תעמולה עולמי להכשרתו, אך הסביר לדיין שהיה מוכן לעשות הכל "ברגע שאני שומע שזה חשוב ושזה אסטרטגי למדינת היהודים".
ארנון מילצ'ן במקום עדותו בברייטון, אנגליה. לצדו עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות, 6.7.23 (צילום: אורן פרסיקו)
בחקירתו בבית המשפט בתיקי האלפים, מילצ'ן הסביר שתיווך לבקשת נתניהו בין "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות", "לא רק בגלל חברות אלא בגלל שלא יכולתי לראות ראש ממשלה מוטרד מהבוקר עד הערב ולא נותנים לו לעשות את עבודתו". גם מתנות היוקרה בגינן הוגש כתב האישום ב"תיק 1000", הסביר מילצ'ן, ניתנו לטובת המדינה: "אי אפשר היה לעשות את זה", כלומר, להקים איזור סחר משותף עם הפלסטינים והירדנים, "בלי ראש הממשלה הישראלי אז זה מה שעבר לי בראש ולא המתנות, כי אם המתנות עשו מצב רוח יותר טוב לראש הממשלה אז זה רק עזר להגיע לדיאלוג".
גם השופט עודד שחם, אחד משלושת השופטים בתיקי נתניהו, לא החל רק מהיום לדאוג לטובת המדינה. בינואר 2018, חוקקה ממשלת מפלגת "חוק וצדק" בפולין, במסגרת הצעדים הלאומניים והאנטי-דמוקרטיים שלה, חוק להגבלת השיח האקדמי והציבורי בעניין המעורבות של אזרחים, מנהיגים וארגונים פולנים ברדיפת היהודים ובפשעי הנאצים בשואה. החוק הטיל סנקציות אזרחיות ופליליות על מי שיכפיש את פולין והאומה הפולנית בנושא.
ב-27 ביוני באותה שנה, הפתיע ראש הממשלה ושר החוץ דאז, בנימין נתניהו, כשהקריא הצהרה משותפת עם ממשלת פולין, במסגרתה הודיע על ביטול חלק מהסעיפים הפליליים בחוק השנוי במחלוקת בתמורה לקבלת ממשלת ישראל את גרסתה של ממשלת פולין להתנהגות הפולנים, המחתרת וההנהגה הפולנית במהלך השואה.
שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)
ההצהרה ספגה גינויים מכל רחבי הקשת הפוליטית במדינת ישראל, ולמרבה ההפתעה גם ממוסד "יד ושם", אשר התברר כי משרד החוץ כלל לא התייעץ איתו. פרופ' יהודה באואר, חתן פרס ישראל ומבכירי חוקרי השואה, הגדיר בראיון לכאן ב' את ההצהרה "בגידה" ואמר "הפולנים הונו אותנו, סובבו אותנו על האצבע ואנחנו הסכמנו לזה, כי למדינת ישראל יותר חשובים היחסים הכלכליים-ביטחוניים-פוליטיים עם פולין מאשר עסק קטן כזה, כמו השואה".
בדצמבר 2018 הגשתי עתירת חופש מידע לאחר שמשרד החוץ סירב למסור את פרטי חוקרי השואה שהכינו ואישרו את נוסח ההצהרה של נתניהו. בתיק התקיימו שני דיונים בפני השופט שחם: בראשון נציגי המדינה הודו בדיון בדלתיים סגורות כי רק "במשתמע" ניתנה הבטחה ליועצים שזהותם לא תיחשף והשופט שחם הודיע שהוא שוקל לקבל את העתירה. בדיון השני התייצב באופן חריג בעצמו מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, כדי לשנות את גרסת המדינה. השופט שחם קיבל את הזיגזוג.
אלא שבמציאות אין "עובדות אלטרנטיביות", כהגדרתה המפורסמת של קליאן קונווי, היועצת של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. או שהמדינה טענה אמת כשהצהירה שלא היתה הבטחה, או שטענה אמת כשהצהירה שכן היתה. למרות שלא בטוח שטוב למדינה כלשהי שנציגיה טוענים בבית המשפט עובדה אחת ורק לאחר שזו כשלה מלשכנע מעלים עובדה סותרת – השופט שחם החליט להעדיף את טובת המדינה ("רגישות הנושא") כפי שהסבירו אותה בפניו נציגיה ודחה את העתירה.
על הדרך נמנעה מבוכה עצומה מנתניהו, שכן לנוכח הגינויים החריפים והנרחבים מצד אנשי האקדמיה וחוקרי השואה, מלכתחילה היה ספק רב אם באמת התייעץ עם חוקרים רציניים כדי לבסס את ההצהרה השקרית שלו עם ממשלת פולין. לכן, איש אינו צריך להזדעזע ש"טובת המדינה" צצה כעת כעילה להגעה להסדר טיעון מקל איתו. כך הדברים עובדים במדינת ישראל.
איתי מק הוא עורך דין ופעיל זכויות אדם שהגיש את העתירה המוזכרת על ההצהרה עם פולין