מערכת "העין השביעית" ביקשה לחשוף את תוכן הדיונים שערכה ראש הרכב משפט המו"לים, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, עם באי כוח הצדדים בלשכתה בבית המשפט המחוזי בירושלים. זאת בהתאם לעקרונות פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי והעיתונות. הבקשה הוגשה היום (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים על-ידי עו"ד אלעד מן.
ביום שלישי האחרון (20.6) נערכו בלשכת השופטת פרידמן-פלדמן שתי פגישות בנוכחות עורכי דינם של הנאשמים ב"תיק 4000", ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ', לשעבר הבעלים של בזק ושל "וואלה". השלושה נאשמים בכך שנתניהו סיפק לזוג הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים לפחות ובתמורה האלוביצ'ים רתמו את אתר "וואלה" לשירות האינטרסים שלו ושל משפחתו ונגד יריביו הפוליטיים.
זהו אחד משלושה תיקים המרכיבים את משפט המו"לים ונתניהו, יחד עם "תיק 2000" ו"תיק 1000". בשלושת התיקים נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, אולם ב"תיק 4000" הוא נאשם גם בשוחד. לפי הפרסום של ברוך קרא ואביעד גליקמן בחדשות 13, באותן פגישות בלשכה אמרו השופטים לתביעה כי יתקשו להוכיח את אישום השוחד.
מאוחר יותר פרסמו פרקליטי נתניהו הודעה לפיה חלק מהפרסום בחדשות 13 לא היה מדויק, וכי השופטת לא סיפקה את הנימוק כי הדבר דרוש "לטובת המדינה". כך או כך, ברי כי אין מקור מוסמך לגבי תוכן הדברים המדויק שנאמר באותן פגישות. בבקשה שהוגשה מבקשת מערכת "העין השביעית" לחשוף את פרוטוקול הדיון שנערך בלשכה, ואם לא נערך כזה לפרסם את תמצית הדברים שנאמרו בו וכן כל תרשומות שנערכו בו.
חוק סדר הדין הפלילי מחייב לנהל פרוטוקול בהליך פלילי, חוק יסוד: השפיטה קובע את עקרון העל של פומביות הדיון וכך גם חוק בתי המשפט. "דיוני לשכה הם בבחינת חריג שבחריג וראוי להימנע מקיומם, בשל הבעייתיות הטבועה וגלומה בהם", נכתב בבקשה, המצטטת דברים שכתב השופט גרוניס בפסק דין יורם ניזרי נגד מדינת ישראל:
כניסתם של עורכי דין ללשכה של שופט וקיום דיון בה עלולים להביא להיווצרותן של בעיות ותקלות רבות. אין זה סוד כי בעת דיון בלשכה מרגישים הנוכחים חופשיים יותר מאשר באולם והדבר עלול להביא לאמירת דברים שאולי לא היה מן הראוי לאומרם. כמו כן דיון בלשכה אינו מקיים את הדרישה בדבר פומביות הדיון. על כן, דיון בלשכה עלול לגרור טענות באשר לרמזים, הבנות והצעות שזיכרן לא בא בהסדר הטיעון עצמו".
וכמו כן דברים שכתבה השופטת חיות באותה הזדמנות:
לא ניתן להשלים עם אמירות והתבטאויות מצד השופטים אשר הצדדים עשויים לפרש אותן כהבעת עמדה לעניין סיכויי ההליך הפלילי שבפניהם או כהבעת עמדה לעניין פרטי הסדר הטיעון הרצוי [...] זהו חסרונו הגדול של דין ודברים בלתי פורמאלי המתקיים בלשכת השופט [...] דין ודברים כזה חורג מגדריו הראויים של ההליך הפלילי ועל כן מוטב להימנע ממנו".