התעמרות. זאת המילה בה מסכמים בתאגיד השידור הישראלי את התחושות הקשות מהאופן בו מתייחס שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי לשידור הציבורי בישראל ולאלפי עובדיו. מנכ"ל התאגיד ואנשיו התוועדו היום עם אנשי משרד התקשורת בפגישה שזימן השר קרעי, שלא כיבד את המוזמנים בנוכחותו. כדרכו של השר, הפגישה זומנה בבהילות, ואנשי התאגיד התבקשו לספק לכבודה מגוון נתונים כלכליים, מקצועיים וטכנולוגיים בתוך שני ימי עבודה.
עוד כדרכו של השר, מיד עם תום הפגישה שיחרר דוברו הודעה בריונית הממשיכה את הקו בו נוקט השר מאז כניסתו לתפקיד בתחילת השנה, לפיו שידור ציבורי הוא "דבר פסול" ואנשיו הם אויבי העם. כך קורה שהשר קרעי מסכם פגישה לא פוליטית של דרגים מקצועיים בהאשמות על "התנהלות לא מקצועית", "גרירת רגליים מכוונת" וכוונה "לסכל את מדיניות המשרד". אם בעבר נאלץ נתניהו להתנצל אחרי שהליכוד שיחרר סרטון שהשווה את עובדי הרשות השידור לאנשי ארגון הטרור חמאס, הרי שקרעי מניף זאת כדגל אידיאולוגי.
ברקע הפגישה עומדת כוונתו של השר קרעי לפגוע בתקציב תאגיד השידור הישראלי ובתחנות הרדיו שלו. קרעי הודיע כי הוא מתכוון לאסור על תחנות הרדיו לשדר פרסומות וכי בכוונתו ליטול שלושה תדרי שידור ארצי מהתאגיד ולהסב אותם לתחנות מסחריות. מי שעתידים להרוויח מכך באופן ישיר הם בעלי תחנות הרדיו האיזוריות, בהם דוד בן בסט המקורב לליכוד וצביקה שלום, הבעלים של תחנת הרדיו "גלי ישראל" המשרתת את נתניהו ומעסיקה את בנו יאיר. מכיוון שישנה חובה בחוק על התאגיד לשידורים מסויימים, כמו שידורים בשפות זרות, התחנות שעלולות להיסגר ביוזמת קרעי הן 88FM, קול המוזיקה, רשת ג' וכאן תרבות (בעבר רשת א', וכיום בית השידור של כמה מהפודקאסטים האהובים והפופולריים בישראל).
בפגישה, שארכה כשעה ונערכה במשרדים בתל-אביב (אותם הצהיר השר כי הוא מתעתד לסגור), נכחו המשנה למנכ"ל הוותיק מימון שמילה, ואיתו המשנה למנכ"ל הטרי אלעד מלכא. היכן המנכ"ל? שאלה מצוינת. כפי שנחשף ב"עין השביעית", קרעי החל בהליך החפיפה של מלכא, איש פורום קהלת, עוד לפני שאושר בוועדת המינויים כנדרש. משהוברר לקרעי שמלכא חסר הניסיון לא עומד בדרישות הסף, בחר בפתרון ישרא-בלוף והודיע כי ימנה אותו ל"יועץ". בפגישה, כך נאמר ל"עין השביעית", הוא הוצג כמשנה למנכ"ל.
שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) עם שר התקשורת היוצא יועז הנדל ומנכ"לית המשרד לירן אבישר בן-חורין, טקס חילופי השרים במשרד, 2.1.23 (צילום: דוברות משרד התקשורת)
במשרד, אגב, יש מנכ"לית: לירן אבישר בן-חורין, שניהלה את המשרד תחת השר יועז הנדל. היא לא נכחה בפגישה שהשר הנוכחי כינס כדי לקדם את רפורמת הדגל הנוכחית שלו. כן נכחו בפגישה, מלבד שמילה ומלכא, נציגים של אגף הכלכלה והמחלקה המשפטית במשרד התקשורת וממונה תדרים. מצד התאגיד נכחו היועץ המשפטי וראש אגף הרגולציה, לצידו של המנכ"ל, גולן יוכפז, שהסביר כבר בתחילת הפגישה כי התאגיד הינו גוף סטטוטורי, שאינו כפוף לממשלה והשר לא יכול לחלק לו הוראות כרצונו. הבנה שלא רק שלא חילחלה לשר קרעי, אלא שהוא הצהיר לאחרונה כי הוא כופר בה ומתכוון לפגוע בעצמאות התאגיד ולהשליט עליו את מרותו.
על הגב של העובדים
שני נושאים עיקריים נידונו בפגישה: הקצאת התדרים, שמשמעותה סגירת תחנות, וחיסול האפשרות של התאגיד לשדר פרסומות וחסויות ברדיו, החלטה שיש לה משמעות תקציבית של עשרות מיליוני שקלים בשנה. התאגיד ממומן מכספים ממשלתיים, דרך רישיון הרכב, אולם כשביעית מתקציבו מגיעה משידור פרסומות וחסויות, שכ-70 אחוז מהן משודרות בתחנות הרדיו (השנה הגיעו ההכנסות מפרסום לסך של קרוב למאה מיליון שקל). יוכפז אמר לאנשי משרד התקשורת כי המשמעות המיידית של החלטה כזו היא פיטוריהם של כמאה עובדים וקיצוץ בתכנים ובהפקות.
במאמר מוסגר מעניין להצביע על כך שהעובדים שבהם מאיים כעת קרעי לפגוע, המועסקים בתחנות הרדיו אותן הוא מתכוון לסגור, הם בחלקים גדולים אנשי רשות השידור. בכך מתכפלת האירוניה של היחסים בין נתניהו ושלוחיו לבין עובדי רשות השידור: עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה ב-2009 חיבל נתניהו ברפורמה שהתנהלה אז ברשות, והביא להודעה על סגירתה בידי שר התקשורת ארדן, פיטורי כל אנשיה והחלפתה בתאגיד. משהבין שלא יוכל לשלוט במינויים בתאגיד, ניסה נתניהו לחבל גם בו ולמנוע את הקמתו - ובציניות מוחלטת השתמש באנשי רשות השידור כהצדקה לצעד הגחמתי. כעת, נאמנו של נתניהו במשרד התקשורת מתעתד להביא לפיטוריהם בפעם השנייה של אנשי רשות השידור שנקלטו בתאגיד.
מנכ"ל תאגיד השידור גולן יוכפז והיו"ר גיל עומר בכנס ארגון העיתונאים להצלת השידור הציבורי, תל-אביב, 29.1.23 (צילום: שבי גטניו)
יוכפז התייחס בפגישה עם אנשי משרד התקשורת גם לכוונה לסגור תחנות רדיו של השידור הציבורי ולהחליף אותן בתחנות רדיו מסחריות. את כוונתו זו מלווה קרעי בז'רגון שהוא מקפיד עליו באופן עקבי: פתיחת השוק, גיוון והוספת קולות. בפגישה היום אמר יוכפז כי התוצאה תהיה הפוכה: במקום תחנות ייעודיות המספקות תכנים מגוונים שהשוק המסחרי לא מספק, כמו קול-המוזיקה או כאן תרבות, יקומו עוד ועוד שכפולים של תחנות הרדיו האיזוריות: שידורי אקטואליה בעלות הפקה נמוכה.
על כך אפשר להוסיף שהז'אנר של "רדיו צעקות", בסגנון הרדיו הלווייני בארה"ב, הכובש גם את הרדיו האיזורי בישראל (103FM הוא הדוגמה המובהקת), ידוע בתרומתו המזיקה לשיח הציבורי ובהגברת הקיטוב החברתי. פגיעה נוספת של סגירת תחנות הרדיו הציבוריות שהזכיר יוכפז היא ביצירה הישראלית. מוזיקאים, מעבדים ומפיקים שהכנסותיהם מתמלוגים ייחתכו בשל סגירת תחנות כמו 88FM ורשת ג' והחלפתן בתחנות מלל, שיעדיפו לחסוך בתשלום תמלוגים על שידורי מוזיקה.
שר התקשורת שלמה קרעי (משמאל) ויו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל)
אתמול, יום לפני הפגישה בין אנשי התאגיד לאנשיו של שר התקשורת קרעי, ניצל חבר הכנסת מהליכוד דוד ביטן דיון טכני בוועדת הכלכלה על מנת להביע עמדה מתנגדת לכוונתו של קרעי לפגוע בתאגיד, ולא בפעם הראשונה, כפי שדיווחה יסמין גואטה ב"דה מרקר". ועדת הכלכלה, שביטן עומד בראשה, נפתחה אתמול בדיון קצר בהארכת שעה של תקנות הטלגרף האלחוטי. ביטן קטע את נציגי משרד התקשורת ודרש מהם לפתור את בעיית התדרים ו"למצוא תדרים נוספים" על מנת שלא יהיה צורך לפגוע בתחנות התאגיד.
בתוך כך רמז ביטן כי על קרעי להוריד את המסיכה ולהצהיר באופן ישיר אם ב"רפורמה" החדשה שלו הוא מתכוון "לגוון את השוק" או שמדובר בתירוץ בלבד על מנת לפגוע ברדיו הציבורי: "גם אם יש רצון לפגוע בתאגיד השידור, לא ניתן להם את הסיבה הזאת. אם הצורך הוא לפנות תדרים זה מקובל עליי. נמצא עוד תדרים. אם הבעיה היא לא תדרים, שיבואו ויגידו", אמר בכוונו לשר שלמה קרעי.
קרעי שר הטוויטר
פחות מחודשיים מכהן קרעי בתפקיד, והם מתאפיינים בכאוס ניהולי ותקשורתי. השר מכנס מסיבות עיתונאים ומבטלן. מתכתש עם היוצרים, העיתונאים, מערכת המשפט, משרד האוצר ומי לא. מכנה את מתנגדיו "ערב רב", "אנשי כזב", אנטי-ציונים ותומכי טרור. ובעיקר, משחרר הצהרות בומבסטיות, אך מהר מאוד נחשף כי אין מאחוריהן תוכנית או תכנון.
כך עם כניסתו לתפקיד הצהיר כי יחסל את השידור הציבורי ואת כל הרגולציה על התקשורת בישראל. אחר כך אמר שיסגור את חטיבות הטלוויזיה והדיגיטל בתאגיד. אחרי מחאה עזה ורחבת היקף באופן יוצא דופן, ואחרי שב"עין השביעית" נחשף כי כוונתו האמיתית היא לא רק לסגור את החטיבות אלא להשתלט על תקציביהן ולחלקן בעצמו, שינה קרעי כיוון בבת אחת והודיע כי יפגע דווקא בחטיבת החדשות.
יאיר נתניהו מגיב לציוץ של שר התקשורת שלמה קרעי (צילום מסך)
אחר כך הודיע כי ישנה את סעיף התקציב בחוק השידור הציבורי. זיגזוגים אלה, ונוספים, התרחשו בתדירות עצומה, כשימים בודדים מפרידים בין זיג לזג. נדמה היה שהעובדה שהוא שר בישראל לא שקעה לתודעתו של קרעי, והוא סבור שהוא עדיין שלוחה של יאיר נתניהו בטוויטר, ולא מי שהחלטותיו ישפיעו באופן ישיר על עשרות אלפי עובדים ועל החברה הישראלית כולה.
בשבוע שעבר נסתם הגולל על כוונתו של הד"ר קרעי להעביר את אלתורי החקיקה שלו דרך חוק ההסדרים, מה שהיה מאפשר דילוג על הליך חקיקה מסודר וקובע את הגזירות שלו כעובדה. היועץ המשפטי של משרד האוצר הבהיר לקרעי כי: א. הוא איחר את המועד. ב. לא ערך כל עבודה מקצועית שתסביר ותצדיק את הצעת החוק המאולתרת שלו. ג. הרציונל של הצעתו לתיקון חוק השידור הציבורי נוגד באופן בוטה ומפורש את הרציונל העומד בבסיס החוק (שחוקקה ממשלת הליכוד עת גלעד ארדן היה שר התקשורת). ד. במקום לשחרר כספים בתקציב המדינה, הצעתו מצריכה מציאת מקור תקציבי בסך מאות מיליוני שקלים - מקור שקרעי לא טרח לאתר.
כעת, כך נראה, הבין השר קרעי כי לא יהיה מנוס מללכת בדרך המלך של חקיקה ראשית, או למצער, לערוך פסאדה של הליך חקיקה כזה. באופן אבסורדי, אחרי שתקף את התאגיד שוב ושוב על כך שהוא ממומן מכספי ציבור, הכיוון בו בחר קרעי לצעוד הוא איסור על הכנסות מסחריות של התאגיד.
לטובת אזרחי ישראל
כאמור, מיד לאחר הפגישה בין אנשי התאגיד לאנשי משרד התקשורת שלח השר קרעי הודעה אלימה, כדרכו. תחת הכותרת "עדכון לגבי תוכן המפגש בין הצוות המקצועי במשרד התקשורת (ללא השר) לבין מנכ"ל התאגיד", נכתב:
"תאגיד השידור הציבורי קיבל מספר שאלות מבעוד מועד בנוגע למשמעויות תקציב, שידור ותשתיות, אך לצערנו נציגי התאגיד הגיעו ללא תשובות וללא כל הכנה. הנתון היחידי שנציגי התאגיד הגיעו איתו הוא לגבי מספר העובדים שעלולים לאבד את עבודתם בעקבות המהלך, למרות שהשר כבר התייחס והצהיר שלא משנה מה יהיו צעדיו, העובדים לא ייפגעו. לא נאפשר להתנהלות לא מקצועית וגרירת רגליים מכוונת, לסכל את מדיניות המשרד". בפועל, גרירת רגליים מאפיינת דווקא את משרד התקשורת, שמעכב כבר חודשים מינוי של שתי חברות מועצה חדשות בתאגיד.
את הודעתו חתם קרעי במילים: "נמשיך לפעול להגדלת המגוון וריבוי הדעות בתקשורת לטובת כלל אזרחי ישראל". ההרגשה היא שהוא נחוש לפגוע בנו, אומרים בתאגיד. אם לא מצליח לו מכיוון אחד, הוא בא מכיוון אחר. בינתיים, כל הסקרים שפורסמו אחרי המתקפות של השר קרעי על השידור הציבורי בישראל מוכיחות שאזרחי ישראל נמצאים דווקא בצד של התאגיד.