משרד האוצר קורע את המסיכה מעל פניו של שר התקשורת שלמה קרעי: ההצעה שהגיש לשינוי חוק השידור הציבורי לא נועדה "להגביר את התחרות" אלא פשוט לפגוע בעצמאות השידור הציבורי. עוד חושף משרד האוצר כי להצעה שקרעי דרש להכניס לחוק ההסדרים לא קדמה כל עבודת מטה מסודרת, היא הוגשה באיחור משווע והיא מעמיסה הוצאה של מאות מיליוני שקלים על תקציב המדינה מבלי לנקוב במקור כלשהו.

"העין השביעית" חושפת לראשונה כי משרד האוצר מסר את הדברים למשרד התקשורת בתגובה למסמך שהכינה עו"ד ברוריה מנדלסון, היועצת המשפטית בפועל של משרד התקשורת, בהוראתו של השר קרעי. המסמך, שהוגש למשרד האוצר ונחשף גם הוא במלואו ב"עין השביעית", ביקש לפגוע באופן מהותי בתקציב השידור הציבורי: להכפיף בחזרה את תקציב תאגיד השידור לממשלה, ולאסור על התאגיד להכניס כסף מפרסומות וחסויות. עוד ביקש קרעי להתחיל בתהליך של הסרת הרגולציה מעל תחנות הרדיו המסחריות.

קרעי ביקש להכניס את תוכניתו זו לחוק ההסדרים, וכך לעקוף את הצורך בהליך חקיקה תקין. זו התוכנית השנייה שקרעי מבקש לממש במחטף. קדמה לה תוכנית אחרת לפגיעה בשידור הציבורי, שנחשפה ב"עין השביעית" והתבססה על מסמך דל שנכתב בפורום קהלת. לפי אותה תוכנית, תחוסל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ותקציביה יעברו לשליטת קרעי, שיחלק אותם לכלי תקשורת מסחריים לפי מפתח שיקבע.

לאחר שתוכניתו הראשונה נבלמה בפורום ראשי הקואליציה, ניסה כעת קרעי לפגוע בתאגיד באמצעות פגיעה בתקציבו, ולהיטיב עם תחנות הרדיו המסחריות, שחלקן מקורבות לליכוד ולפחות לאחת מהן יש לו גם קשר אישי. היום, כאמור, משרד האוצר הוא מי ששם ברקס לתוכנית קרעי ב' לפגיעה בשידור הציבורי.

משרד האוצר מתייחס קודם כל לחובבנות ולדיליטנטיות העולים מן המסמך. תכונות המאפיינות את התנהלותו של קרעי מאז נכנס למשרד התקשורת. עבודת המטה לגיבוש טיוטות הצעה לשינויים מבניים המיועדים לתוכנית הכלכלית לשנים 2023-2024 מתנהלת כבר מספר חודשים והושלמה ב-26 בינואר, מזכירים במשרד האוצר. נטלו בה חלק דרגי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, דרגי המקצוע במשרד האוצר והיא לוותה על ידי הלשכה המשפטית של משרד האוצר. לאחר השלמת העבודה נארזו ההצעות בחוברת "שינויים מבניים" שנשלחה לייעוץ המשפטי לממשלה להכנה לקראת הדיון בישיבת הממשלה המתוכננת ל-23 בפברואר.

החוברת, מציינים באוצר, נשלחה גם למשרד התקשורת, אך במשרד התקשורת של שלמה קרעי פועלים לפי חוקים משלהם. "למיטב ידיעתי", נכתב במכתב של משרד האוצר, "עד למועד משלוח המייל שלך, ביום חמישי האחרון, לא נעשתה עבודת מטה כלשהי בין הדרג המקצועי במשרד התקשורת לבין הדרג המקצועי במשרד האוצר לצורך בחינת השינוי המבני המוצע בטיוטת הצעת ההחלטה של משרד התקשורת. מטעם זה, כשלעצמו, לא ניתן בשלב הנוכחי לדון בפרטי ההצעה המוצעת".

למרות שניתן היה לדחות את ההצעה רק מסיבה זו, ממשיך משרד האוצר ומנתח את פרטי הצעתו של קרעי, תחת השם האירוני "הגברת התחרות בשוק שידורי הרדיו בישראל ותקציב התאגיד". במכתב ששלח משרד האוצר ליועצת המשפטית של משרד התקשורת מוסבר בפשטות: לא מדובר בהגברת התחרות אלא בפגיעה בעצמאות.

משרד האוצר מזכיר למשרד התקשורת כי החוק קובע כי תקציב התאגיד יילקח מתוך אגרת הרישוי, בצמוד למדד, ולא ייחשב כחלק מתקציב המדינה, וכי הדבר נעשה מתוך מחשבה ותכנון קודמים. משרד האוצר מצטט מדברי ההסבר להצעת החוק לחקיקתו של חוק תאגיד השידור הציבורי:

"נוכח תפקידיו המיוחדים של תאגיד השידור הציבורי ומרכזיותו בחברה דמוקרטית, יש חשיבות מיוחדת לעצמאותו של תאגיד השידור הציבורי ולמקצועיותו. אם ייקבע תקציב תאגיד השידור הציבורי במסגרת תקציב המדינה, הוא יהיה חשוף להפחתות ולתוספות תקציביות ייעודיות ורוחביות. מצב זה יוצר חשש להגדלה משמעותית של תלותו של התאגיד בממשלה. "דוח ועדת לנדס, בהתבסס על המקובל במדינות אירופה, המליץ בין השאר לקבוע מקור תקציבי לתאגיד השידור הציבורי אשר יאפשר שמירה על עצמאותו התקציבית".

משרד האוצר מזכיר לשר קרעי את הרציונל שעמד מאחורי הקמתו של תאגיד השידור הישראלי, ביוזמת שר התקשורת מהליכוד גלעד ארדן, בממשלת נתניהו ב-2014: "לאחר בחינה מעמיקה של השידור הציבורי בישראל, המליצה ועדת לנדס על הקמת גוף חדש שיקיים את השידור הציבורי לצד סגירת רשות השידור. הוועדה סברה כי זהו המתווה היחיד אשר יאפשר את קיומו של גוף משדר ציבורי ועצמאי, רלוונטי, יעיל ומצטיין, שעובדיו יהיו גאים להיות חלק ממנו ושהמסך וגלי האתר שלו יאופיינו בתוכן איכותי ורלוונטי לחברה הישראלית על רבדיה ומורכבותה".

לעומת זאת, בדברי ההסבר להצעת קרעי, "אין זכר לכל האמור. נהפוך הוא: בטיוטת הצעת ההחלטה מוצע לבטל את אחד מהיסודות העומדים בבסיס עצמאות התאגיד והוא מקורו התקציבי הבלתי תלוי. כך מוצע, להכניס את תקציב התאגיד לתוך תקציב המדינה. בנוסף, מוצע להפחית את מקורותיו העצמיים של התאגיד באמצעות ביטול האפשרות של התאגיד לקבל הכנסות מפרסום".

השינויים שמציע קרעי, קובעים במשרד האוצר, "יוצרים חשש להגדלה משמעותית של תלותו של התאגיד בממשלה, וזאת בניגוד לכל האמור בדברי ההסבר להצעת החוק ולמסקנות ועדת לנדס". ההצעה של קרעי גם לא מזכירה "עבודת מטה מקצועית כלשהי שבוצעה ואשר מבססת הנמקה כלשהי לתכליתו של המהלך והשפעתו על עצמאות התאגיד כאמור". ובמילים אחרות, קרעי שלף מהשרוול תוכנית להכפפתו מחדש של השידור הציבורי בישראל לפוליטיקאים, מבלי לטרוח אפילו על מראית עין של מקצועיות או ענייניות.

"מכל הטעמים האמורים", מסכמים במשרד האוצר, "כלל לא ברור כיצד המוצע בטיוטת הצעת ההחלטה של משרד התקשורת עולה בקנה אחד עם מי ממטרותיה של התכנית הכלכלית השנתית ומה ההצדקה לשילובו בה".

לקינוח, מזכירים באוצר כי התוכנית של קרעי מעמיסה מאות מיליוני שקלים על תקציב המדינה, מבלי לציין מהיכן הוא מתכוון לגייס אותם.