דרמה התחוללה אתמול בוועדה מיוחדת של הכנסת כאשר יועצת בתחום האנרגיה, המרבה לדברר בתקשורת את מסרי חברות הגז הישראליות, הציגה מצגת הכוללת שקף עם נתונים המשמשים מכחישי משבר אקלים עולמי. "לוביסטים השתלטו על הוועדה של מוסי רז", אמר ל"שקוף" יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי-הבית, שנכח בדיון, "שיאו של המופע היה הכחשת משבר האקלים". מלבד היועצת, ג'ינה כהן, נכחו בחדר גם היועץ אמיר פוסטר והעיתונאי דני זקן, שהביעו גם הם מסרים המתיישבים עם עמדות החברות.
ישיבת הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר") עסקה ב"השפעת משבר האנרגיה בעולם על הקרן לאזרחי ישראל". כאשר יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, העביר את רשות הדיבור לכהן, הוא ביקש ממנה גילוי נאות לגבי קשריה עם גורמים בתחום. כהן השיבה: "אני עובדת עם הרבה חברות גז. עם רציו, עם אנרג'יאן היוונית, חברת הגז טוטאל בקפריסין וחברת גז מול חופי עזה".
כהן החלה את דרכה כמזכירה בסניף הישראלי של ענקית האנרגיה בריטיש גז (BG) והתקדמה עד לתפקיד מנהלת המטה. לאחר מכן השכירה את שירותיה לחברות אנרגיה שונות (ואף לחברת החשמל, סביב המו"מ עם חברות הגז).
אמיר פוסטר, איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, בוועדת הכנסת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, 21.6.22 (צילום מסך משידורי הוועדה)
כהן גם מוכרת כמרואיינת בנושא הגז הטבעי, כשבין השאר הרבו להציג את דעותיה ב"גלובס" (שאף העסיקו את בתה ככתבת האנרגיה של העיתון), גם בשנים בהן סער הדיון הציבורי סביב מונופול הגז. בוויכוח הציבורי, הרבה "גלובס" להציג עמדה מערכתית התומכת במונופול. אז כמו עכשיו, כהן מזוהה עם עמדות חברות הגז, אם כי לדבריה בהזדמנויות שונות היא אינה קשורה לחברות מונופול הגז ולא מקבלת מהן תשלום.
לצד הכחשות אלה, בתביעה שכהן עצמה הגישה לפני מספר שנים, הצהירה כהן כי חברות רציו ודלק (שהרכיבו בזמנו את מונופול הגז יחד עם נובל וישראמקו), ביקשו ממנה להופיע בראיון ברשת ב' כנציגת המונופול, וקרן נויבך אמרה בשידור כי גם בנובל-אנרג'י תמכו בניסיון להעלות את כהן לשידור על תקן נציגה של מונופול הגז. עוד אמרה נויבך כי עידן וולס, עוזרו של יצחק תשובה (בעל השליטה בדלק), הודה בפני עורכת התוכנית כי תגובה חריפה בכתב שהועברה למערכת נועדה "להפעיל עליכם לחץ כדי שבסופו של היום תעלו את הגברת ג'ינה כהן", כלשונה של נויבך.
כאמור, לצידה של כהן הופיע אתמול בדיון בכנסת גם אמיר פוסטר, יועץ בתחום האנרגיה המזוהה עם המלחמה במחאת הגז ודובר עקבי של חברות הגז. כמו כהן, גם פוסטר הציג עצמו לאורך שנים כמומחה בלתי תלוי, אולם לאחר ששכך שיאו של הדיון הציבורי, הופיע פוסטר מחדש והפעם כנציג רשמי של חברות הגז, כמנכ"ל "איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל".
מי שהזמין את כהן לשאת דברים היתה מזכירות הוועדה, ובסביבתה של כהן אומרים כי לא קיבלה תשלום כלשהו מאף גורם מסחרי, כך שהיא אינה עונה על הגדרת "שדלן" בחוק הישראלי.
"זה שקף שאתה לא תאהב"
את הסערה בדיון אתמול גרר שקף במצגת של כהן, "זה שקף שאתה לא תאהב", אמרה כהן, "בוודאי לא המשרד לאיכות הסביבה, אבל אני חושבת שיש הרבה חוסר דיוק גם על מה שקורה עם משבר האקלים. רק הבאתי שקף אחד שה-15 שנים הכי חמות במאה השנים האחרונות היו דווקא לפני 1960". הצגת השקף עוררה חילופי דברים בין כהן לבין ד"ר יצחק קדם מהמשרד להגנת הסביבה, שתיקן את כהן (הגרף לא הציג את הימים החמים אלא הימים שוברי השיא, הבדיקה היתה בהיקף קטן פי עשרה מזה שהציגה כהן והוגבלה רק לארה"ב). "בקיצור, זה גרף שלא אומר שום דבר", סיכם ח"כ רז. אולם כהן התעקשה.
ח"כ רז צודק שנתוני הגרף אינם אומרים הרבה על תהליך ההתחממות הגלובלית שאיננו מוטל בספק מבחינה מדעית, אבל הצגת הגרף בידי מי שמציגה עצמה כמומחית, ומייעצת לחברות הגז בישראל, מלמדת על אימוץ נרטיבים תועמלניים שהיו מקובלים במשך עשרות שנים על-ידי חברות מזהמות ומזיקות. משבר האקלים, כמובן, נגרם בחלקו הגדול משריפת דלקי מאובנים, כמו הגז.
הטלת ספק באמינות מחקרים מדעיים מבוססים היא אסטרטגיה ותיקה של לוביסטים מחברות הטבק. בשנים האחרונות, בעקבות שיאי החום הנשברים מדי שנה וריבוי אסונות הטבע הנגרמים בשל משבר האקלים, שינו גם חברות מזהמות רבות את האסטרטגיה ארוכת השנים של הכחשה והטלת ספק, אולם נראה כי בד בבד נמשך גם השימוש בטקטיקות הישנות.
ד"ר יצחק קדם, המשרד להגנת הסביבה, בוועדת הכנסת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, 21.6.22 (צילום מסך משידורי הוועדה)
מאוחר יותר בדיון התייחס קדם, מרכז בכיר בנושא אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, למצגת של כהן: "על שקף אחד אני חושב שאי אפשר לעבור לסדר היום, וזה השקף שהציג לכאורה שמשבר האקלים הוא או לא קיים או פחות חמור או לא תלוי בפליטות אדם. אני חושב שהמניפולציה הזו היא לא ראויה. אני חשבתי שאנחנו כמדינה עברנו את השלב שבו מומחית אנרגיה, כבודה כמובן במקומו מונח, תשב פה בכנסת ותטען כנגד מוסכמה מדעית אקלימית שהיא לא בתחום המומחיות שלה, ולכאורה תציג מצב שבו אין באמת משבר אקלים".
"המצגת הזו מופיעה גם כחומר נלווה לדיון הזה, ואני אשמח מאוד אם השקף הזה יוסר ממנו", הוסיף קדם, "אני חושב שלא ראוי שבאתר של הכנסת יופיע מסמך שלכאורה טוען דבר כזה, כמו שלא היינו מפרסמים באתר הכנסת מסמך שטוען שהחיסון נגד קורונה גורם למוטציות ב-DNA או עוד כל מיני שטויות".
ח"כ רז קיבל את בקשת ד"ר קדם לגבי הורדת השקף מהמצגת המוצגת בחומרי הרקע של הוועדה. וכהן הביעה מחאה והצהירה כי לא תשוב לוועדה. "את לא חייבת לבוא לפה", הגיב רז, "את מוזמנת בברכה אבל את לא חייבת לבוא".
גם ספיר, יו"ר עמותת שומר-הבית, הגיב ואמר "אני מאוד הצטערתי לראות את זה. אני חושב שהיה אפשר למנוע את זה ולא לתת להכחשת האקלים להגיע לכנסת ישראל". ספיר הציג שקף של נתוני נאס"א המציגים טמפרטורות ממוצעות בעולם, "זה גלובלית ולא לוקאלית כמו שהציגו פה, לא רלוונטי בכלל מה מתרחש לוקאלית בארה"ב. המגמה היא מאוד ברורה, הנתונים שהוצגו הם לא נכונים, הם פארסה והם מטעים".
ח"כ מוסי רז, יו"ר וועדת הכנסת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, 21.6.22 (צילום מסך משידורי הוועדה)
כהן ניסתה לקבל שוב את רשות הדיבור בסוף דבריו של ספיר, אבל יו"ר הוועדה סירב להעביר לה שוב את זכות הדיבור לאור קוצר הזמן ומשום שכבר קיבלה זמן ממושך יותר מרוב הדוברים, אולם היא המשיכה להפריע לרז ולדוברים האחרים. כשרז הורה לה לצאת מהוועדה, סירבה כהן, והסדרנים נאלצו לפנותה מהחדר. ג'ינה כהן עצמה סירבה למסור תגובה לדברים, למרות פנייתנו אליה.
מטעמו של ח"כ מוסי רז נמסר: "אני מאמין במתן במה למגוון של דעות ולכן ניתנה לכהן הזכות לדבר בוועדה, אך הצגה של תכנים המכחישים את קיומו וחומרתו של משבר האקלים היא הטעיה מסוכנת, בפרט כאשר אין מדובר בתחום המומחיות של כהן. אין מקום לתכנים כאלה בוועדה בראשותי, ולכן הסכמתי להצעה להסיר את השקף המטעה מתוך המצגת של כהן שתעלה לאתר הכנסת. כהן דיברה במשך זמן ארוך מזמנה של הוועדה, ובסוף גם דרשה זמן דיבור נוסף והפריעה לדוברים האחרים ולכן הוצאה מהדיון. כהן לא תוזמן יותר לדבר בישיבות הוועדה".