הימים הם ימי המאבק בייצוא הגז. בעיתון "גלובס" מתפרסמת תחזית מפליגה שלפיה המדינה תרוויח בין 840 ל-972 מיליארדי שקלים ממסי הגז. בכתבה מנסה לשכנע הפרשן עמירם ברקת את הממשלה והציבור לאשר ייצוא מסיבי של גז. את החישוב בכתבה של ברקת ביצע עבור העיתון אמיר פוסטר, אשר תואר על-ידי "גלובס" כ"יועץ עצמאי בתחום האנרגיה שאינו מייעץ לחברות הגז הפועלות בישראל".
באותם ימים הייתי פעיל חברתי בתנועת "ישראל יקרה לנו", שפעלה תחילה במסגרת חרם הקוטג' ולאחר מכן הצטרפה למחאה נגד ייצוא מסיבי של גז, בין היתר בגלל חישובים שערכנו שהראו כי אין כלל כדאיות למדינה בייצוא שכזה. להפתעתי, הזמין אותי היועץ פוסטר לפגישה. הגעתי לביתו בתל-אביב, ושם פרש לפני מר פוסטר על פני כמה מסכי מחשב קבצי אקסל המוכיחים באותות ובמופתים את מאות מיליארדי השקלים ש"נרוויח".
מאחר שיש לי קצת רקע כלכלי ומתימטי התחלתי לבדוק את הטבלאות. התברר לי למשל כי הנחת היסוד היא שעבור הגז לייצוא יקבלו חברות הגז 12.5 דולר ליחידת גז בשנת 2019 (זהו כמובן מחיר דמיוני ביחס למחירים בשוק הגז כיום). בהאמיני שמר פוסטר הוא אכן יועץ עצמאי ניסיתי להגיע איתו להסכמה על אופן ביצוע החישוב. הרי כדי לחשב את המס שיתקבל יש לדעת לא רק את ההכנסות ממכירת הגז, אלא גם את ההוצאות: המחיר שעולה להפיק יחידת גז.
בנימין זומר, המנהל בישראל מטעם נובל-אנרג'י (צילום: פלאש 90)
וכאן, להפתעתי, הבנתי שהגעתי לנקודה שאינה נוחה כלל למר פוסטר. בכל פרויקט כלכלי מקובל לחשב שני נתוני מפתח הנקראים capex ו-opex. הראשון הוא סך כל הוצאות ההקמה, החיפושים ומימון הפיתוח. השני הוא מחיר התפעול השוטף. זהו חישוב בסיסי שכל תלמיד כלכלה בשנה א' לומד לבצע. אך היועץ פוסטר לא הצליח לענות לשאלתי: מהי עלות הפקת יחידת גז. לכל חישוב כזה של הוצאות התעקש פוסטר להכניס הערכות של מיליארדי השקלים של המס שיתקבל מהרווחים. וכאן התחלתי להבין שהוא מנסה לערבב אותי. הרי המיסוי הוא על רווח ונגזר ממחיר המכירה, והוא נפרד לגמרי מהוצאות ההפקה, שתלויות בהשקעות לפיתוח הפרויקט ולא במחיר שבו נמכר הגז לצרכנים.
החישוב שלי הראה תוצאה מאוד פשוטה: אם נסכם את כל הוצאות החיפושים, הפיתוח וההקמה, כולל כל הוצאות המימון לאורך חיי הפרויקט, ונחשב את מיליארדי השקלים הללו מול כמות הגז הענקית במאגר (מיליארדי יחידות גז), נקבל עלות פיתוח של כדולר אחד ליחידת גז. כשמחשבים את הוצאות התפעול מתקבל סכום נמוך מחצי דולר לכל יחידת גז. כלומר, עלות ההפקה הכוללת של כל יחידת גז היא בעצם פחות מדולר וחצי.
איש העסקים יצחק תשובה (צילום: יונתן זינדל)
לימים, נתקלתי בפרסומים של חברת נובל-אנרג'י למשקיעיה, ושם התגלה כי החברה רואה בחוזה תמר חוזה איכותי עבורה, משום שאת יחידת הגז הנמכרת בישראל במחיר של כ-5.5 דולר היא מפיקה בישראל בעלות של כדולר ורבע (כ-0.87 דולר עלות החיפושים, ההקמה והמימון וכ-0.39 דולר עלות התפעול השוטף). החישובים שלי, לפיכך, היו יחסית די מדויקים.
מדוע נזכרתי כעת במפגש ההוא עם אמיר פוסטר? משום שבימים אלה של עליית מחירי החשמל מותנעת שוב האפולוגטיקה של הגז, ואני נתקלתי בפוסט בדף הפייסבוק של אותו "יועץ עצמאי" – אלא שהפעם הוא כבר אינו הבחור עם השיער הארוך שמנסה להתקרב אל אנשי המחאה, אלא מי שמועסק על-ידי איגוד חברות הגז שפועלות בישראל (הבעלים של שדות תמר ולווייתן). בפוסט קובל פוסטר על הטענה שמסתובבת ברשת, שלפיה עלות הפקת יחידת גז היא 30 סנט. לדבריו, זוהי טענה "מניפולטיבית וחסרת בסיס מספרי".
בפוסט מאשר אמנם מר פוסטר כי בדו"חות חברת דלק מופיע בדיוק אותו חישוב של הוצאות תפעול (opex), של 30 סנט ליחידת גז (הירידה מ-39 סנט ל-30 סנט ליחידה נובעת מעלייה בכמות הגז המופק ומירידה במחיר הוצאות התפעול), אך מיד חוזר על הטענה מלפני שנים שלפיה יש להוסיף לחישוב את המיליארדים של הוצאות החיפושים, ההקמה, הפיתוח והמימון. מה שפוסטר שוכח לציין הוא כמה מוסיפים אותם מיליארדים לחישוב הסופי של עלות הפקת יחידת גז. התשובה מופיעה במסמכי נובל-אנרג'י: פחות מדולר.
למה הדבר דומה? למשקיע הקונה דירה ב-2 מיליון שקל ותוך כחמש שנים מצליח להחזיר את השקעתו. כמה יצטרך אותו משקיע לגבות כשכר דירה כדי לכסות את כל הוצאותיו בצורה כה מהירה? בערך 35 אלף שקל לחודש
פוסטר לא מסתפק בכך. כמו אז, גם היום הוא דוחף לחישוב ההוצאות את השיערוך העתידי של המיסוי והתמלוגים – שכאמור כלל אינם חלק מהוצאות ההפקה (capex ו-opex), אלא נגזרים ממחיר המכירה לצרכן ומהרווחים. ראוי לציין שעד כה הצטברו בקרן שמנהלת המדינה לצבירת רווחים אלו סכומים נמוכים ביותר, שהם אחוזים בודדים מהמיליארדים ששילמו אזרחי ישראל עבור הגז.
ולמרות שהוא מצטט ומביא צילומי מסך מתוך דיווחי חברת דלק לבורסה, היועץ-הכבר-לא-עצמאי שוכח להביא בפני הקוראים את הדיווח החשוב ביותר של חברת דלק: הדיווח שלפיו החברה השלימה כבר את ההחזר המלא של כל הוצאות ההקמה, החיפושים והפיתוח. כך שכל אותם מיליארדים, שמומנו בחלקם הגדול על-ידי תשלומי החשמל ששילמנו – האזרחים ובעלי העסקים בישראל, דרך חשבונות החשמל שלנו – כבר החזירו לחברות הגז את ההשקעה כולה.
אז מה נותר כעת? נכון מאוד. רק הוצאות התפעול השוטף, שהם כאמור כ-30 סנט לכל יחידת גז. יחידת גז שנמכרת לחברת החשמל ב-6.15 דולר, ולשאר המשק במחיר ממוצע של כ-5 דולר. למה הדבר דומה? תארו לעצמכם משקיע הקונה דירה ב-2 מיליון שקל ותוך כחמש שנים מצליח בעזרת שכר הדירה לכסות לגמרי ("החזר מלא של ההשקעה") את עלות קניית הדירה והמימון. כמה יצטרך אותו משקיע לגבות כשכר דירה כדי לכסות את כל הוצאותיו בצורה כה מהירה? בערך 35 אלף שקל לחודש.
זוהי האנלוגיה למה שקורה עם הגז.