כמה עולה לקנות דמות קאלט לצרכים שיווקיים? לא הרבה מאוד, לפחות כשהצד המוכר הוא תאגיד השידור הישראלי. מסמכים שהגיעו לידי "העין השביעית" ועמותת "הצלחה" חושפים את אחורי הקלעים של תהליך מסחור הסדרה "קופה ראשית", שזכויות השימוש בדמויותיה נמכרו למסעות פרסום של שתי חברות מהגדולות במשק – בזק ודור-אלון. בתאגיד ניסו להסתיר את המידע, ואפשר להבין למה: מהמסמכים עולה כי נכסי התרבות של הציבור הישראלי נמכרו בזול, במחשכים וללא דיון מעמיק על ההשלכות.

תאגיד השידור ממלא תכלית ייחודית במפת התקשורת הישראלית: הוא שייך לאזרחי המדינה, ובניגוד לשאר גופי התקשורת הגדולים אינו פועל למטרות רווח. הכנסותיו עומדות על כ-750 מיליון שקל בשנה, סכום גבוה שרובו מגיע מהכיס הציבורי. נקודת המוצא הזאת אמורה להבטיח עצמאות וחופש מלחצים כלכליים, ולאפשר לתאגיד לשמש אלטרנטיבה לתקשורת המסחרית. מרחב נקי מאינטרסים ואילוצים עסקיים – לא רק בתחום החדשות והתעודה, אלא גם ביצירה עלילתית.

אבל התאגיד לא מנותק לגמרי מהזירה העסקית. בדומה לרשות השידור, שאותה החליף, התאגיד ניזון גם מכספי המפרסמים. לפי הדו"חות הכספיים של התאגיד, הכנסותיו מפרסום בשנים 2018–2020 מסתכמות בכ-75 מיליון שקל בשנה בממוצע – כעשירית מסך כל הכנסותיו. סכום לא מבוטל, אך נמוך בהרבה מהסכום שמזרים אליו הציבור הישראלי.

בתחרות מול הערוצים המסחריים של קשת ורשת התאגיד סובל מחולשה מובנית: החוק אוסר עליו לשבץ תשדירי פרסומת בשידורי הטלוויזיה, וכולל איסור מפורש על שילוב של פרסום סמוי במשדרים. במחלקה המסחרית של התאגיד נאלצים להסתפק במכירת חסויות בכאן 11, משבצות פרסום בפלטפורמות דיגיטליות וזמן אוויר לפרסומות רדיופוניות, שהתמורה עליהן נמוכה בהרבה מפרסומות טלוויזיוניות.

בשנים האחרונות, בתאגיד מנסים לפתח אפיק הכנסות חדש: מכירת זכויות שימוש בנכסי התרבות שבידיו. הסנוניות הראשונות נשלפו מהעיזבון של רשות השידור והטלוויזיה החינוכית. ב-2019 מכר התאגיד את הזכויות לדמותו של החתול שמיל (בגילומו של נתן דטנר) לחברת הביטוח כלל, ששילבה אותו בסדרה של תשדירי פרסומת.

נתן דטנר בתפקיד החתול שמיל, מתוך אחד מתשדירי הפרסומת של כלל ביטוח (צילום מסך)

מעט לאחר מכן, חברת טרה שילמה לתאגיד עבור הזכות להדפיס את דמויותיהם של שבי, אוזה, נולי ובץ מ"פרפר נחמד" על קרטוני חלב, לצד דמותו של קישקשתא – מהלך שהשתלב עם קמפיין השקת "כאן חינוכית" של התאגיד והקדים בשנתיים את עליית הגרסה העכשווית של "פרפר נחמד".

במקביל, בתאגיד העניקו חשיפה פרסומית אסורה לטרה בתוכנית האקטואליה של אסף ליברמן וקלמן ליבסקינד ברשת ב', וגם שילבו את קרטוני החלב הממותגים בתשדיר בכיכובו של פינגי, דמות נוספת מ"פרפר נחמד". "הדבר נעשה בשוגג והנהלים בנושא חודדו", מסרו אז בתאגיד בנוגע לאייטם הרדיופוני.

בשני המקרים, של כלל וטרה, בתאגיד הסתירו את הסכומים שגבו מהגופים המסחריים עבור הזכות למסחר את הדמויות הקלאסיות. ההסתרה חזרה על עצמה גם בעסקה הבאה, שבה מוסחרה הפקה עכשווית ומצליחה: "קופה ראשית", הסדרה המוקומנטרית שמתחקה אחר חיי ותככי העובדים והלקוחות בסניף יבנה של רשת הסופרמרקטים הפיקטיבית "שפע יששכר".

"פינגי" מ"פרפר נחמד" פותח מקרר כדי לקחת קרטון חלב של טרה, מתוך סרטון של התאגיד (צילום מסך)

זה התחיל בקטן, ב-2020, כשחברת הדלק והקמעונאות דור-אלון ביקשה לרכוש את זכויות השימוש בדמות אחת מתוך הסדרה – רמזי עבד-רמזי, בגילומו של השחקן אמיר שורוש – עבור מסע פרסום לרשת חנויות הנוחות "אלונית".

בסדרה, רמזי הוא עובד שרוף של "שפע יששכר": הסופרמרקט הוא כל חייו, הוא חש כלפיו רגשות רומנטיים עזים ומשרת אותו בנאמנות מופרכת. בפרסומת של דור-אלון ניצלו את המאפיין הזה כדי לגרום לרמזי לבגוד ב"שפע יששכר" עם "אלונית", להיתפס בעדשת המצלמה ולתרץ את הבגידה בדמעות בכך ש"זה בכלל לא סופר, זה מיני-סופר". בקטע שחותם את אחד התשדירים המצלמה קולטת את רמזי כשהוא יוצא מ"אלונית" בתום מסע קניות, והוא בתגובה מסתיר את פניו בשקית ממותגת של הרשת.

ההסכם מזכיר לפרקים שוק בשר. מובהר בו שחברת דור-אלון רוכשת את הזכות להשתמש ב"מלוא מאפייני הדמות" של רמזי, "כולל קולו, סגנונו, תנועות הגוף המאפיינות אותו, וכן כל מאפיין אחר של הדמות", לרבות "תלבושת מלאה הכוללת חולצה ועליה לוגו 'שפע יששכר', תג שם 'עבד-רמזי עובד כללי בכיר', צרור מפתחות גדול, חגורה בצבע כתום גמל/חום-כתום ואקדח מחירים". סעיף אחר (שלא מוּמש) התיר לדור-אלון "לשנות את הנראוּת הרגילה" של הדמות, למשל באמצעות הסרת המאפיינים של "שפע יששכר" והחלפתם באלו של "אלונית" – כולל הלבשת רמזי במדי הרשת.

התמורה: בעיקר התחייבות לרכוש זמן פרסום

כעבור שנה הצליחו בתאגיד לתפור עסקה גדולה יותר, ומכרו לקבוצת בזק את זכויות השימוש במותג "שפע יששכר", במאפיינים מתוך הסדרה וברוב הדמויות הקבועות: כוכבה שביט (קרן מור), שירה שטיינבוך (נועה קולר), אמנון טיטינסקי (דב נבון), ניסים שמעוני (יניב סוויסה), אנטולי קירילנקו (דניאל סטיופין), מרדכי צ'יבוטרו (יעקב בודו) ואסתי צגאי (אביבה נגוסה), ועוד שלוש דמויות שהזכויות עליהן אמנם נרכשו, אבל בסוף לא הופיעו במסע הפרסום – נעמי לוי (מיה לנדסמן), שוני סטרטינר (דורית לב-ארי) ונתן פרנקו (רודי סעדה). דמותו של רמזי נעדרה משום שההסכם עם דור-אלון כלל סעיף בלעדיות.

כמו בפרסומת של דור-אלון, גם בפרסומת הבכורה של בזק צץ מוטיב הבגידה בסניף: כשעובדי הסופרמרקט מגלים שהמנהלת, שירה שטיינבוך, חיברה את דירתה לאינטרנט המהיר של בזק, הם עוזבים את עבודתם, מציפים את ביתה ובסופו של דבר – כשהלקוח הבלתי נסבל טיטינסקי נכנס וצועק עליהם לחזור ל"שפע יששכר" – הם מקימים בדירה סניף של סופר חדש, "שפע Fiber", שנושא את הסמליל הכחול של בזק.

הפרסומת מסתיימת כשהפרזנטור הקבוע של בזק, גידי גוב, נכנס ומודיע שלא צריך לאבד עשתונות כי כולם יכולים להתחבר לאינטרנט של בזק.

כוכבי "קופה ראשית" יניב סוויסה (ניסים) ודניאל סטיופין (אנטולי), מתוך אחד מתשדירי הפרסומת של בזק (צילום מסך)

אף שתאגיד השידור הישראלי הוא גוף ציבורי, שקיומו מתאפשר הודות למימון ציבורי, בהנהלת התאגיד מתעקשים להסתיר את ההיקף הכספי של העסקאות ופרטים נוספים על תהליך המסחור של "קופה ראשית". בתאגיד אמנם מסרו חלק מהמסמכים הרלבנטיים במענה לבקשת חופש מידע של עמותת "הצלחה", אך רבים מהפרטים הושחרו בטענה שמדובר ב"סודות מסחריים" של בזק, דור-אלון והתאגיד. עם זאת, הצלבת נתונים שבוצעה על-ידי עמותת "הצלחה" ו"העין השביעית" מול המסמכים המלאים ששמורים בתאגיד מאפשרת לפרסם כעת את תוכנם המלא.

לפי ההסכמים, מסחור "קופה ראשית" הניב לתאגיד עד כה 1.55 מיליון שקל. בהסכם המקורי עם דור-אלון, השימוש בדמותו של רמזי תומחר ב-200 אלף שקל לשנה. השימוש בשאר הדמויות, בקמפיין של בזק, הניב לתאגיד עוד 1.15 מיליון שקל.

מההסכמים עולה שרוב הסכום – 200 אלף השקלים של דור-אלון ו-600 אלף שקל מתוך התשלום של בזק – נועד לרכישת חבילות פרסום בתחנות הרדיו של התאגיד וחסויות בערוץ כאן 11. המשמעות: התאגיד הרוויח, אבל על חשבון זמן אוויר – משאב מוגבל שבאותה מידה יכול היה להימכר למפרסמים אחרים. בהסכמים נקבע שרק אם חבילות הפרסום לא ינוצלו עד תום, השארית תועבר כתשלום ישיר לתאגיד.

מבחינת דור-אלון נראה שמדובר בעסקה משתלמת: החברה ניצלה אופציה שנכללה בהסכם והאריכה את תקופת ההתקשרות עם התאגיד. לפי ההסכם, עבור הזכות להפיק עוד פרסומות בכיכובו של רמזי התחייבה דור-אלון לרכוש מהתאגיד עוד חבילת פרסום בסך 200 אלף שקל. בתאגיד סירבו לאשר את הנתונים הכספיים, ואף סירבו למסור האם הסכומים המוזכרים במסמכים כוללים מע"מ.

בתאגיד דרשו לאשר מראש את הקריאייטיב

המסחור לא נעשה מעל ראשיהם של יוצרי "קופה ראשית". יניב זוהר ונדב פרישמן, היוצרים והתסריטאים הראשיים של הסדרה, השתתפו בהפקת הפרסומות, ואליהם הצטרף הבמאי אורן שקדי. בשני הקמפיינים, של בזק ושל דור-אלון, המפרסמים התחייבו לחתום על הסכמים נפרדים עם השחקנים ולשלם להם עבור השתתפותם. ההסכם עם משרד הפרסום אדלר-חומסקי, שעומד מאחורי הקמפיין של בזק, אף העניק 550 אלף שקל (בתוספת מע"מ) לחברת ההפקה של הסדרה, יולי-אוגוסט הפקות.

התפקיד של התאגיד לא הסתכם במכירת הזכויות. לפי ההסכמים, נציגים של גוף השידורים הציבורי גם פיקחו על הקריאייטיב: לכל הצדדים הובהר שתוכן הפרסומות יאושר מראש על-ידי התאגיד, וכל שינוי שיוכנס בהן לאחר מכן יועבר גם הוא לאישור.

בהסכם שנגע לקמפיין של בזק הובהר שנציגי התאגיד ויולי-אוגוסט הפקות זכאים לדרוש הכנסת תיקונים בתסריט ובקריאייטיב בכל מקרה שבו, לגישתם, תוכן התשדירים עלול לפגוע בסדרה, בדמויות, ב"ערכי התאגיד כגוף שידור ציבורי" או בשם הטוב של התאגיד וחברת ההפקה. הניסוח הזה מעיד שגם בתאגיד מודעים לפוטנציאל הנזק שגלום במסחור יצירות תרבות.

כוכבי "קופה ראשית" קרן מור (כוכבה) ודב נבון (טיטינסקי), מתוך אחד מתשדירי הפרסומת של בזק (צילום מסך)

כחלק מהמגבלות הללו, ניתן לשער, ההסכם אוסר על בזק לשלב בפרסומות את שם הסדרה "קופה ראשית" – למעט בהודעות לעיתונות שיופצו במקביל לקמפיין, שיהיו "בנוסח אשר יאושר מראש על-ידי התאגיד" (ציטוט שמשום מה הושחר בהסכם שנמסר לעמותת "הצלחה"). למרות ההתחייבות, אחד התשדירים של בזק – שמדמה את משחק המחשב הפופולרי מיינקראפט – נפתח עם הלוגו "קופה ראשית" בגרסה מפוקסלת שמזכירה את השפה הגרפית של מיינקראפט.

הגבלה נוספת שהוטלה על המפרסמים נוגעת לתקופת הרישיון, שהועמדה על שנה עם אופציה להארכה בשנה נוספת. בהסכמים הובהר שבתום התקופה ייאסר על בזק ודור-אלון להפיץ את סרטוני הפרסומת באופן אקטיבי – אך החברות יורשו להשאיר אותם זמינים לצפייה "במתכונת ארכיון" בפלטפורמות דיגיטליות. גם על התאגיד הוטלה מגבלה: איסור למכור את זכויות השימוש בדמויות למתחרים ישירים של בזק ודור-אלון בשלושת החודשים הראשונים שלאחר תום תקופת הרישיון.

בלי ביזוי, בלי נוהל

כיצד הוחלט על גובה הסכום שדרש התאגיד מהמפרסמים? מדוע כמה מהדמויות שהוזכרו בשמן בהסכם עם אדלר-חומסקי – פרנקו, נעמי וגברת סטרטינר – לא הופיעו בסוף בפרסומות של בזק? האם בתאגיד חתמו על עסקאות מסחור נוספות, מעבר למכירת זכויות השימוש בדמויות של "קופה ראשית", "פרפר נחמד", החתול שמיל וקישקשתא? ואיך בעצם נראתה בפועל מלאכת הפיקוח על תוכן הפרסומות?

בתאגיד סירבו להשיב לשאלות הללו ולשורה של שאלות נוספות, אבל כמה מהמסמכים שנמסרו לעמותת "הצלחה" מספקים רקע נוסף. למשל, העובדה שאף שכבר לפני יותר משלוש שנים התבקש התאגיד לגבש נוהל מסודר למסחור יצירה טלוויזיונית – עד היום לא הושלם נוהל כזה.

ב-11 במרץ 2019 קיימה מועצת התאגיד דיון על עסקת מכירת זכויות השימוש בדמותו של החתול שמיל – העסקה הראשונה מסוגה בתאגיד (מגרסת הפרוטוקול שנמסרה נמחק שמה של הדמות, אך מבדיקת "העין השביעית" עולה שאכן מדובר בקמפיין של כלל-ביטוח).

בפתח הדיון ציון יו"ר המועצה, גיל עומר, שכבר כמה חודשים לפני כן ביקש לדון באפשרות למכור למפרסמים זכויות על יצירות שנמצאות בחזקת התאגיד. לדבריו, במחלקה המשפטית מסרו לו שיש לקבל החלטת מדיניות בנושא. "יחד עם זאת, יש פה עכשיו נושא נקודתי", הוסיף עומר בעניין עסקת החתול שמיל, "אני מבקש שנקבל החלטה חד-פעמית ובהמשך נקבע מדיניות כוללת".

המנכ"ל אלדד קובלנץ, שהשתתף בישיבה ההיא, ציין כבר אז שאחד התנאים לעסקה הוא שתסריט הפרסומת יועבר מראש לתאגיד, אבל "לא לאישור, אלא כדי לוודא שזה לא מבזה את המותג". ככל שניתן להתרשם מהפרוטוקול, הדיון שעסק בסוגיה היה קצרצר, ובסופו אישרה המועצה את קמפיין החתול שמיל בכפוף לכך שיהלום את "ערכי התאגיד" ולא יבזה את גוף השידורים הציבורי. עם זאת, הבהירה המועצה, מדובר בהיתר נקודתי ש"לא מהווה תקדים לבקשות עתידיות".

מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ (מימין) עם היו"ר גיל עומר בכנסת, יולי 2016 (צילום: יונתן זינדל)

גם סביב מסחור הדמויות של "קופה ראשית" התקיימו דיונים כאלה, בוועדת המכרזים – גוף קטן של הנהלת התאגיד שבראשו עומד המנכ"ל קובלנץ. לפי הפרוטוקולים, מלבד קובלנץ השתתפו בדיונים היועצת המשפטית עו"ד אסי קליין בן-נעים, סמנכ"לית השיווק עירית שרמן-צמח (שבאחד המקרים הוחלפה על-ידי אלירן גבאי) וראש אגף התקציבים הראל תורג'מן, שאת מקומו תפס בהמשך סמנכ"ל הכספים עופר לוי.

גם פרוטוקולי ועדת המכרזים נמסרו לעמותת "הצלחה"; בתאגיד דאגו להשחיר חלקים מהם, אך גם במקרה הזה נחשפנו לגרסאות הלא מצונזרות. מדובר במסמכים קצרצרים וטכניים במהותם, שאינם מרמזים על קיומם של חילוקי דעות כלשהם בקרב חברי הוועדה. הרושם שנוצר הוא שבתאגיד לא התקיים דיון מעמיק בסוגיה – ואם התקיים, מישהו בהנהלה וידא שלא יישאר לכך זכר בפרוטוקולים. בתאגיד סירבו למסור איזו מבין שתי האופציות משקפת את המציאות.

מבחינת עו"ד אלעד מן, מגיש הבקשה מטעם "הצלחה" (והיועץ המשפטי של "העין השביעית"), יש בכך טעם לפגם. "מעיון בפרוטוקולים שנמסרו עולה כי סוגיית המסחור עצמה לא נדונה כלל באופן עקרוני, על השלכותיה והשפעתה על השידור הציבורי והתאגיד בהיבטים של תדמית ושמירת האינטרס הציבורי בכללותו", כתב עו"ד מן לממונה על חופש בתאגיד, עו"ד שירה מרוז. "עניין זה מדגיש את חומרת העניין, ואף את הצורך הדחוף שבהסדרת הסוגיה בהיבטיה העקרוניים", הוסיף. בתאגיד סירבו להשיב גם על כך – ורק טענו שהעבודה על גיבוש הנוהל עדיין נמשכת. כזכור, הצורך בנוהל כזה הוצף כבר לפני למעלה משלוש שנים.

לדברי מן, ייתכן שההסכמים מצביעים על התנהלות בעייתית של התאגיד גם בנוגע לחלוקת התמורה הכספית למסחור "קופה ראשית". חוק השידור הציבורי, החוק שמתוקפו פועל התאגיד, קובע שהתאגיד יחזיק לכל היותר במחצית מהבעלות על הקניין הרוחני בהפקות מקומיות קנויות. ובכל זאת, ההסכם שהסדיר את מכירת הזכויות לבזק אינו שוויוני, ומעניק לחברת ההפקה יולי-אוגוסט סכום נמוך בהרבה מזה שקיבל התאגיד. בהסכם עם דור-אלון כלל לא מוזכר התשלום שיועבר לחברת ההפקה, אם בכלל ישנו כזה.

לטענת מן, ייתכן שהדרישה לשלם על הזכויות באמצעות רכישת חבילת פרסום היא מעין מעקף של הוראות החוק בעניין הקניין הרוחני – ולפיכך יש לבחון את הסוגיה באופן עקרוני ורוחבי, גם אם במקרה הנוכחי הסכימה חברת ההפקה לתנאי ההסכמים.

האם אכן, כפי שניתן לשער, התאגיד עובר על החוק ומקפח את היוצרים? בתאגיד סירבו להתייחס גם לאפשרות הזאת – אם כי יש להזכיר שצמד יוצרי "קופה ראשית" והבמאי היו מעורבים בהפקת הפרסומות וקיבלו על כך תשלום במנותק ממכירת הזכויות, וכך גם השחקנים.

כוכבי "קופה ראשית" קרן מור (כוכבה), יניב סוויסה (ניסים), דניאל סטיופין (אנטולי) ונועה קולר (שירה), מתוך אחד מתשדירי הפרסומת של בזק (צילום מסך)

המסמכים המושחרים והסירוב להשיב לשאלות בנושא ממחישים את אחת הבעיות הכרוניות של התאגיד: יחס עוין למושג שקיפות והסתרה של מידע מהותי שלציבור בארץ יש זכות להיחשף אליו. כך למשל לפני כשנתיים ניסו שם להסתיר שזרוע של ממשלת סין שילמה לתאגיד כ-800 אלף שקל עבור סדרה של סרטוני תעמולה פרו-סיניים.

בשנה שעברה פורסמה באתר "העין השביעית" כתבה נרחבת על מצוקת התחקירים בתאגיד. אחת מתופעות הלוואי שהוצגה אז היתה הסתרה שיטתית של יוזמות שעלו לדיון ומחלוקות שהתגלעו בין הנהלת התאגיד למועצה שמפקחת עליו. כפי שצוין אז, היחס של הנהלת התאגיד לשקיפות היה מבייש גם את רשות השידור, הגוף הכושל שהתאגיד נועד להחליף.

הרצון להסתיר את פרטי העסקאות חוזר על עצמו שוב ושוב במסמכים שמתעדים את מסחור "קופה ראשית". בהסכמים שנחתמו עם המפרסמים כל הצדדים מתחייבים לשמור בסודיות על פרטי ההתקשרויות – בדגש על השווי הכספי שלהן.

מפרוטוקולי ועדת המכרזים עולה שחבריה החליטו לא לפרסם מראש את הכוונה להתקשר עם בזק ודור-אלון, וזאת בניגוד להתקשרויות אחרות עם ספקים יחידים, שמתפרסמות באופן יזום כדי לאפשר לציבור להגיש התנגדויות. הנימוק: "מדובר במהלכי שיווק סודיים של מפרסמים, אשר קיימת חשיבות בשמירת סודיות מסחרית לגביהם". התוצאה: גוף שידורים ציבורי, המחויב בשקיפות, מעדיף להגן על האינטרס המסחרי של גוף עסקי על פני זכות הציבור לדעת.

התאגיד: "אין פגיעה בערכי המותג"

בהנהלת התאגיד, כאמור, סירבו להשיב לשאלות בנושא. במקום זה, מנהלת מערך הדוברות גילי שם-טוב מסרה תגובה שבה נטען כי מסחור התוכן העלילתי של התאגיד הוא תופעה מצומצמת שאינה פוגעת ביצירה הטלוויזיונית. "התאגיד מעניק רשיונות לגורמים שונים לשימוש מוגבל בתוכן מתוך סדרות. מדובר עד כה במספר עסקאות בודדות מאז הקמת התאגיד, ומימוש הרישיון הינו באחריות הגורמים שרכשו אותו, בהתאם להיקף הרישיון", נמסר בתגובה.

"אישורים ניתנים על בסיס כללי הפרסום בתאגיד, ולאחר בדיקה כי אין פגיעה ציבורית, אין פגיעה במותג ואין מחלוקת סביב המותג המפרסם. מועצת התאגיד דנה בנושא בעבר ועתידה לדון בטיוטת המדיניות המתגבשת. ועדת המשנה המפקחת על היחידה המסחרית מקבלת דיווחים שוטפים.

"תמחור שימוש בחומרי תאגיד מבוסס על בדיקת מחירונים שונים ומתייחס לחוזק המותג וכמות המשתנים המבוקשים על-ידי הלקוח. הקמפיין, תוכנו והשימוש בדמויות שאושרו באחריות המפרסמים. התאגיד וחברת ההפקה עוברים על התסריטים כדי לוודא שאין פגיעה בערכי המותג.

"פרוטוקולים של ועדת המכרזים משקפים את כל הפרמטרים הרלבנטיים לאישור הוועדה. מידע שהושחר כלל סודות מסחריים. התאגיד רשאי שלא למסור מידע כזה לפי הוראות חוק חופש המידע, מכאן שלא נוכל להתייחס לפרטים מסחריים מתוך ההסכמים מאחר ומדובר בסודיות מסחרית. גם בנושא המע"מ התאגיד פועל לפי החוק".

* * *

לעיון במסמכי המסחור של "קופה ראשית" כפי שנמסרו לעמותת "הצלחה"

להורדת הקובץ (PDF, 3.86MB)