קבוצת "הארץ" התנתקה מרוב רשת המקומונים שלה והעבירה אותה כמעט במלואה לידי אבי סולומון, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הסחר של הקבוצה ובמקביל עמד בראש הזרוע המקומית שלה. המקומון היחיד שנותר בידי "הארץ" הוא "כלבו", המסקר את חיפה וסביבתה. סולומון ועמוס שוקן, מו"ל "הארץ", שוחחו עם "העין השביעית" אך סירבו לומר האם המקומונים נמכרו לסולומון או נמסרו לו ללא תמורה. "אני לא רוצה להיכנס לפרטי העסקה, אבל יצאנו מזה", אמר שוקן.
על ההחלטה לצמצם את פעילותם של מקומוני הקבוצה דווח באתר "העין השביעית" בשנת 2020. הרקע היה הרעה מתמשכת בתוצאות הכלכליות של המקומונים, שהוחמרה עקב משבר הקורונה. בסוף אותה שנה נסגרו מהדורות הדפוס של המקומונים הוותיקים "צומת השרון", "מלאבס" ו"כאן דרום". שניים מעיתוני הדגל של רשת המקומונים, "העיר" ו"עכבר העיר", נסגרו כבר בעשור הקודם. "ערים", שמסקר את רחובות והסביבה, הפסיק לצאת בדפוס בסוף 2018.
בחודש יוני השנה נסגרו גם מהדורות הדפוס של מקומוני "השקמה" שהיו בבעלות "הארץ", ובעבר נחשבו לעיתונים רווחיים. מהמקומונים שהרכיבו את רשת שוקן נותרו כיום רק שני עיתונים שעוד רואים אור במהדורות נייר – "כלבו" והמקומון הירושלמי "כל העיר". גם שני העיתונים הללו, שנחשבו לעוגן הכלכלי של הרשת, עברו בשנים האחרונות סבבי קיצוצים רבים, וכיום המהדורות המודפסות שלהם שדופות ודלות בתוכן, ואינן מזכירות מהדורות מהעשורים הקודמים.
עובד מאחד המקומונים: "לפני ארבע שנים בערך הוחלט להשקיע בדיגיטל – היה ברור שהפרינט ידעך ושהדיגיטל הוא העתיד. אבל התוצאה היתה שהצוות המצומצם היה צריך לעבוד כפול, ותקציב המערכת רק המשיך לרדת"
חרף הצמצומים, עד לאחרונה קבוצת "הארץ" המשיכה להחזיק במקומונים ולהפעיל את המהדורות המקוונות שלהם. יוצאי הדופן היו מקומוני "כאן דרום", שראו אור באשקלון ובאשדוד, שבמקביל לסגירת מהדורות הדפוס שלהם בסוף 2020 הוחלט לסגור גם את גרסתם המקוונת. בסופו של דבר הועברו האתרים לידי העיתונאי דוד לוי, העורך לשעבר של מהדורת אשקלון של "כאן דרום".
גם לוי, כמו שוקן וסולומון, סירב לומר אם רכש את האתרים או קיבל אותם ללא תמורה. בשיחה עם "העין השביעית" מסר לוי שהוא מנוע מלחשוף את המידע בשל סעיף סודיות שנכלל בהסכם שעליו חתם.
שאר המקומונים, למעט "כלבו" כאמור, הועברו לידי אבי סולומון בקיץ 2021 – אז גם פרש מתפקידו כסמנכ"ל הסחר של "הארץ". חברה בשם "רשת העיר ע.ג.ר", שנמצאת בבעלותו המלאה של סולומון, היא היום המוציאה לאור של "כל העיר" ושל המהדורות המקוונות של "צומת השרון", "מלאבס", "ערים" ומקומוני "השקמה". לדברי סולומון ושוקן, למעט הדפסת "כל העיר" בדפוס גרפופרינט של קבוצת "הארץ", כיום אין קשר בין המקומונים ל"הארץ".
"בשנים האחרונות, בעקבות הקיצוצים, היה עלינו עומס עצום", מספר עובד ותיק מאחד המקומונים. "לפני ארבע שנים בערך הוחלט להשקיע בדיגיטל – היה ברור שהפרינט ידעך ושהדיגיטל הוא העתיד. אבל התוצאה היתה שהצוות המצומצם היה צריך לעבוד כפול, ותקציב המערכת רק המשיך לרדת. היתה השקעה באתר, קיבלנו מסולומון רושם שלקבוצה יש עתיד חיובי וגם השגנו תפוצה יפה – אבל עדיין היה קשה להשיג הכנסות והיינו תלויים במידה רבה במכירת מודעות למהדורה המודפסת.
"ב-2019 כבר אמרו לנו שהמצב לא טוב, אבל שמנכ"ל קבוצת 'הארץ', רמי גז, מוכן לתת עוד שנה. אנחנו, במקביל, נדרשנו לעשות עוד קיצוצים – כשבינתיים שכרו עוד אנשי מכירות בתנאים טובים. ובכל זאת, ההכנסות לא הספיקו והדיבורים על סגירה נמשכו. היה דיבור על זה ש'כל העיר' הוא המקומון הרווחי היחיד בקבוצה, ושמי שהיה העורך שלו, אלעד ליפשיץ, מתכוון לקנות אותו. בסוף – מבחינתנו בהפתעה – סולומון איגף אותו מימין ולקח את המקומונים".
אבי סולומון: "אני רואה בזה סוג של שליחות וסגירת מעגל. התחלתי את דרכי לפני 25 שנה ככתב ספורט במקומון 'כלבו', ולהיות היום מוציא לאור של עיתונות מקומית זה מבחינתי חלום שהתגשם"
מה גרם לאבי סולומון לוותר על תפקיד בכיר בקבוצת "הארץ" ולהפוך למו"ל בענף רווי סכנות? "אני רואה בזה סוג של שליחות וסגירת מעגל", הוא אומר. "התחלתי את דרכי לפני 25 שנה ככתב ספורט במקומון 'כלבו', ולהיות היום מוציא לאור של עיתונות מקומית זה מבחינתי חלום שהתגשם".
סולומון, שהיה המנהל והעורך הראשי של מקומוני "הארץ", מכיר מקרוב את הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה הרשת. השאלה המתבקשת היא איזו אסטרטגיה הוא יכול לשלוף כעת, בכובעו כמו"ל, שלא יכול היה להפעיל כשהרשת נהנתה מהגב של קבוצת "הארץ". בשיחה עמו, סולומון מתעקש שיש דרך לעשות עיתונות מקומית טובה שגם תניב הכנסות גבוהות – אבל לפי שעה לא חושף נוסחה מפורטת, ככל שיש כזו.
"אני משוכנע שלעיתונות המקומית יש מודל כלכלי שיכול להחזיק את עצמו וגם להרוויח, אחרת לא הייתי נכנס לזה", הוא אומר. "אני מאמין גדול מאוד בתוכן המקומי, בפרסום המקומי ובקהל הקוראים והגולשים המקומי. אני חושב שלעיתונות המקומית אין עדיין אלטרנטיבה, ומי שחושב שהרשתות החברתיות החליפו אותה לדעתי טועה בגדול. כי תוכן איכותי על חינוך מקומי, נדל"ן מקומי, בריאות מקומית ובטח פוליטיקה מקומית תוכלו לקרוא רק באתרים ובעיתונים מקומיים.
"זה תופס גם לצד המסחרי. בעל עסק יכול לקדם את עצמו בפייסבוק או בגוגל, אבל עדיין חייב את הפלטפורמה של העיתונות המקומית כדי להגדיל הכנסות ולהיות נוכח בתודעה המקומית. אני מאמין שהתוכן הוא המלך – ותוכן מקומי איכותי בסוף גם יוכל לפגוש כסף. אני משוכנע שמודל של תוכן איכותי יוכל לקיים בכבוד את העיתונאיות, העיתונאים, הגרפיקאים ואנשי המכירות והמדיה שיעבדו איתי בחברה החדשה".
השינויים בדפוסי צריכת המידע צמצמו את החשיפה לעיתונות המודפסת והובילו לירידת מחירי המודעות – תהליך שהואץ באופן דרסטי בשנים האחרונות עם ביסוס הדומיננטיות של ענקיות הפרסום המקוון גוגל ופייסבוק
ימים יגידו אם התחזית של סולומון תתממש. כדי לעשות זאת, הוא יצטרך להכות מגמה ארוכת טווח וכלל עולמית. העיתונים המקומיים בישראל, שבשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת השפיעו על סדר היום הציבורי והיו מקור לרווחים נאים עבור בעליהם, שרויים בעשורים האחרונים במשבר מתמשך.
השינויים בדפוסי צריכת המידע צמצמו את החשיפה לעיתונות המודפסת והובילו לירידת מחירי המודעות – תהליך שהואץ באופן דרסטי בשנים האחרונות עם ביסוס הדומיננטיות של ענקיות הפרסום המקוון גוגל ופייסבוק. "זו תופעה שקורית גם במקומות אחרים בעולם", אמר שוקן בשנה שעברה בשיחה עם "העין השביעית". "וורן באפט עשה החלטה מוטעית לפני כמה שנים וקנה עיתונים מקומיים בארצות-הברית. הוא אמר שהעיתונות המקומית תמשיך להתקיים משום שהעיתונות הארצית לא יכולה לשחק במגרש הזה, אבל מה שקרה זה שאמצעי פרסום דיגיטליים יותר אפקטיביים גם במקומות קטנים".
כעת, מבין קבוצות התקשורת הגדולות בישראל, רק קבוצת "ידיעות אחרונות" מחזיקה ברשת מקומונים. קבוצת "מעריב" סגרה את מקומוניה כבר ב-2013, בצעד שהקדים את קריסתה הכלכלית של הקבוצה ומכירתה לבעליה העכשווי, אלי עזור. ב"ידיעות אחרונות", כמו ב"הארץ", רשת המקומונים עברה בשנים האחרונות סבבים תכופים של קיצוצים – ובשנה שעברה אף הוכרז על סגירתה. בהמשך, על רקע מאבק עובדים, התפשרו שם על סבב קיצוצים נוסף ודחיית הקץ.