בג"ץ דחה היום (5.11) את עתירת הנאשמים בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', אליה הצטרף גם הנאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לחייב את היועמ"ש אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה לאיתור מדליף הקלטות השיחות בין אלוביץ' לבין מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה.

שופטי בג"ץ, גורג' קרא, נעם סולברג והנשיאה אסתר חיות, קבעו כי אין עילה להתערבות בהחלטת מנדלבליט שלא לפתוח בחקירה פלילית לאיתור מדליף השיחות, ששודרו על ידי עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר בתוכנית "המקור" של רשת.

בכך חסם בג"ץ את המהלך, שהנאשמים קיוו שיערער את אמינותו של ישועה, אחד מעדי התביעה המרכזיים ב"תיק 4000", שבמסגרתו מואשמים בני הזוג אלוביץ', כמו גם ראש הממשלה נתניהו, בשוחד.

בחודש יוני, זמן קצר לאחר שתוכנית "המקור" של חדשות 13 הוקדשה לפרסום קלטות השמע של שיחות אלוביץ'-ישועה, עתרו בני-הזוג אלוביץ', באמצעות באי-כוחם, עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, בדרישה כי בג"ץ יורה ליועמ"ש לפתוח בחקירת הדלפות לעיתונאים ו"תדרוכים מגמתיים" לכלי תקשורת. לטענתם, ההדלפות והתדרוכים, ככל שהם באים מצד המשטרה או הפרקליטות, פוגעים בזכותם להליך הוגן.

היועמ"ש טען מנגד, באמצעות עורכי-הדין נחי בן-אור ויונתן נד"ב מפרקליטות המדינה, כי יש לדחות את העתירה על הסף. לפי היועמ"ש, לפני החלטה על פתיחת חקירה בנוגע להדלפות יש לקחת בחשבון שלושה שיקולים מרכזיים: פגיעה או חשש לפגיעה באינטרסים חיוניים; מורכבות החקירה במקרים שבהם לא ברורה זהות המדליף; וחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

בכפוף לשיקולים אלה נבחן המקרה הנוכחי, כמו כל מקרה אחר, והוחלט כי הוא אינו מצדיק פתיחת חקירה, טען היועמ"ש וקרא למנוע התערבות של בית-המשפט בסמכותו לקבל החלטה על פתיחת חקירה פלילית.

בדיון שנערך בעתירה הציעו השופטים חיות, סולברג וקרא לבא-כוח היועמ"ש לשקול קיום בדיקה מקדמית לאיתור מקור ההדלפה. בעקבות ההצעה הודיע היועמ"ש כי לאחר שערך בדיקה נוספת הגיע למסקנה כי צדק כשהחליט שלא לפתוח בחקירה לאיתור המדליף של שיחות אלוביץ'-ישועה. חקירה שכזו, הסביר, תדרוש הפרת זכויותיהם של עשרות ואף מאות אנשים שהיו בעלי גישה להקלטות בשנים האחרונות והסיכוי שתעלה את זהות המדליף קלוש.

בני-הזוג אלוביץ' ונתניהו שבו וטענו כי היועמ"ש שוגה, שכן במקום לצמצם את מעגל הנחקרים, כפי שלטענתם ייעצו לו השופטים, הוא טען כי יידרשו חקירות של עשרות ואף מאות אנשים שבאו במגע עם ההקלטות בשנים האחרונות. אולם בית-המשפט דחה את טענותיהם.

מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

השופט קרא סקר בפסק הדין את מסקנות היועמ"ש וכתב כי החלטתו "בעניינו של ישועה, לפיה אין לפתוח בחקירה פלילית משום שלא התגבש חשד סביר לביצועה של עבירה פלילית (להבדיל מספקולציות וחשדות בלתי מבוססים) – היא החלטה שאינה חורגת ממתחם הסבירות".

לפי השופט קרא, "ספק אם עבירת שיבוש הליכי משפט, שעניינה 'כוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי', מתגבשת בעניינו של ישועה", וזאת משום שתוכן ההקלטות הוא חלק מהראיות בהליך הפלילי, מה גם שתמלילי ההקלטות ממילא נמסרו לנאשמים.

"נראה שהנזק שנוצר כתוצאה מפרסום ההקלטות הוא בעיקרו נזק תדמיתי הנובע מעצם הפרסום", כותב השופט קרא. "חזקה על בית המשפט הדן בהליך הפלילי, כי אף אם נחשף להקלטות מחוץ לכותלי בית המשפט, יכריע בהליך הפלילי באופן מקצועי, אובייקטיבי וענייני. לפיכך, ומבלי להמעיט מחומרת מעשה ההדלפה, אינני סבור כי פרסום ההקלטות פגע בהוגנות ההליך הפלילי, שהוא הליך אשר בית המשפט יכריע בו על בסיס הדין וחומר הראיות. אכן, המקום לבירור טענות לגבי השלכות הפרסום על ההליך הפלילי הוא בהליך הפלילי גופו".

קרא מאמץ גם את טענת מנדלבליט לפיה ישועה יוכל להיחקר על ידי מגישי העתירה בחקירה נגדית כדי "לעמוד על מהימנותו" ומשאיר אגב כך חרך דק לעתירת המשך: "לאחר מתן עדותו של ישועה, ככל שהעותרים יסברו כי נוספה תשתית ראייתית רלוונטית המצדיקה שקילה מחדש של האפשרות לפתוח בחקירה פלילית – אין מניעה כי העותרים יפנו בהליך מתאים לצורך זה".

משפט המו"לים

השופט סולברג אימץ את טענות בני-הזוג אלוביץ' ונתניהו, וקבע כי במקום לצמצם את החקירה למעגל חשודים מצומצם, מנדלבליט הרחיב את המעגל במידה ניכרת. השופט סולברג אף התריע מפני "רעה חולה זו של 'הדלפות'", אשר "פּוֹשָׂה במקומותינו". עם זאת, מיד בהמשך מבהיר השופט סולברג כי דעתו כדעת השופט קרא שיש לדחות את העתירה.

"חקירת אילן ישועה, שהוא אינו עובד מדינה, והוא, לדעת העותרים, 'החשוד המיידי', לא תוכל כנראה לבסס אישום בפלילים", מסביר השופט סולברג, אך מוסיף הסתייגות: "ברם, במבט צופה פני עתיד, שׂוּמָה להתריע, שלא תהא אותה 'חומרה רבה' שב'מסירת מידע האסור בגילוי', שהכּל תמימי-דעים לגביה, מס-שפתיים בלבד: צריך לעשות מעשה".

הנשיאה חיות מצטרפת לדרישתו של השופט סולברג כי "הגיעה העת לעשות מעשה וכי אין די בתשלום 'מס שפתיים' כלפי הדלפות של עובדי ציבור". עם זאת, ישועה, אליו מכוונים בני-הזוג אלוביץ' את חשדם, אינו עובד ציבור ועל כן אין מקום להתערב בהחלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה.

3917/20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 145KB)