ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש השבוע (23.9) בקשה להצטרף לעתירת בני-הזוג אלוביץ' לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדרישה כי יפתח בחקירת ההדלפות מתיק 4000. לטענת באי-כוח נתניהו, הם גילו מסמך השופך אור על זהות המקור שהדליף לעיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר קלטות שמע ובהן תיעוד שיחות בין שאול אלוביץ' למנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה.
נתניהו מסתמך על מזכר משטרתי המתעד עדות מיד שלישית: קצין משטרה כותב כי עד המדינה ניר חפץ סיפר לו כי אילנה דיין טענה בפניו את הדברים. יצוין כי לבקשות קודמות שהגישו הנאשמים נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס לאחרונה לביהמ"ש, צורפו מסמכים משטרתיים פנימיים אחרים שכללו בין השאר טענות כי איל ההון והבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, מעביר שוחד לנתניהו באמצעות מקורבו נתן אשל; כי מוזס ונתניהו התנהלו בתיאום עוד לפני פרשת "תיק 2000" וכי מוזס משתמש בעיתונאיו כדי לסחוט באיומים פוליטיקאים.
בכל המקרים הללו, מדובר בתיעוד של טענות שהגיעו למשטרה ללא צירוף ראיות כלשהן. יתירה מכך, בעקבות דבריו של חפץ המשטרה אכן ערכה בירור עם ישועה, שהכחיש כי הוא המקור להדלפה. עם זאת, נתניהו טוען כי בירור זה אינו מספיק ועל המשטרה היה לערוך חקירה של ממש.
אינדיקציה משמעותית
בחודש יוני, זמן קצר לאחר שתוכנית "המקור" של חדשות 13 הוקדשה לפרסום קלטות השמע של שיחות אלוביץ'-ישועה, עתרו בני-הזוג אלוביץ', באמצעות באי-כוחם, עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, בדרישה כי בג"ץ יורה ליועמ"ש לפתוח בחקירת הדלפות לעיתונאים ו"תדרוכים מגמתיים" לכלי תקשורת. לטענתם, ההדלפות והתדרוכים הפסולים פוגעים בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.
היועמ"ש טען מנגד, באמצעות עורכי-הדין נחי בן-אור ויונתן נד"ב מפרקליטות המדינה, כי יש לדחות את העתירה על הסף. לפי היועמ"ש, לפני החלטה על פתיחת חקירה בנוגע להדלפות יש לקחת בחשבון שלושה שיקולים מרכזיים: פגיעה או חשש לפגיעה באינטרסים חיוניים; מורכבות החקירה במקרים שבהם לא ברורה זהות המדליף; וחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. בכפוף לשיקולים אלה נבחן המקרה הנוכחי, כמו כל מקרה אחר, והוחלט כי הוא אינו מצדיק פתיחת חקירה.
בדיון שנערך בעתירה בשבוע שעבר רמזו באי-כוח בני-הזוג אלוביץ' על האפשרות כי המדליף הוא ישועה. עו"ד חן הדגיש כי בשל תקלה טכנית קלטות שמע שתיעדו שיחות בין אלוביץ' לישועה והושמעו בתוכנית "המקור" היו בעת שידור התוכנית רק בידי התביעה והעד ישועה. זאת ועוד, באופן חריג החזירו חוקרי המשטרה לישועה את מכשיר הטלפון שלו, יחד עם כל הקלטות השיחות, לאחר שהעתיקו את תוכנו, כך שיכול היה להעביר אותן למי שיחפץ. "עד עצם היום הזה מחזיק עד התביעה את הקלטות", אמר עו"ד חן.
ניר חפץ ואילנה דיין ב-2012 (צילום: יהודה שגב)
בסיומו של הדיון הציעו השופטים אסתר חיות, נעם סולברג וג'ורג' קרא לבא-כוח היועמ"ש לשקול קיום בדיקה מקדמית לאיתור מקור ההדלפה. היועמ"ש אמור היה להשיב להצעה זו השבוע, אולם הבקשה של נתניהו שינתה את לוח הזמנים.
"במסגרת לימוד חומרי החקירה הרבים בפרשה, בין עשרות אלפי מסמכים, איתרו אתמול (22.9) באי כוח המבקש להצטרף מזכר רב משמעות, המלמד על כך שכבר בשנת 2018 הונחה בפני גורמי האכיפה אינדיקציה משמעותית לכך שזהות הגורם שמטר את המידע לתכנית 'המקור' הוא אילן ישועה", כתבו לבג"ץ עורכי-הדין בעז בן-צור ועמית חדד.
השניים הפנו את תשומת לב בית-המשפט למזכר מה-24.10.2018 שתיעד פגישה בין רפ"ק צחי חבקין לבין ניר חפץ, כיום אחד מעדי המדינה נגד נתניהו. "חפץ סיפר כי מקור מסר לו שבימים אלה עובדים על הכנת תוכנית 'המקור' בעניין תיק 4000, כשאילן ישועה הוא האדם שמספר לברוך קרא את סיפור התיק, ואף מסר לו מסמכים בעניין. בהמשך סיפר כי הדברים נאמרו לו ע"י אילנה דיין", נכתב במזכר. "[...] חפץ סיפר כי אילנה דיין ביקשה להיפגש עימו בעניין הכנת תוכנית משלה בנושא, אך הוא סירב ואמר לה כי אם היא רוצה לשוחח עימו, עליה לדבר עם תנ"צ אלי אסייג כדי לקבל אישור". בסופו של דבר אכן ראיינה דיין את עד המדינה חפץ, אך רק בתחילת השנה הנוכחית.
לפי באי-כוח נתניהו, העובדה כי חפץ סיפר למשטרה כי שמע שישועה הוא מקור של ברוך קרא ותוכנית "המקור", עומדת בסתירה לטענת המדינה כי בדיקת ההדלפה תחייב חקירה מקיפה מול עשרות גורמים. מנדלבליט היה חייב "לפתוח בחקירה ולחקור, ראשית ותחילה, את ישועה בעניין הדלפה זו", הם טוענים.
חוקרי משטרת ישראל, כך לפי מסמך נוסף שצירפו באי-כוח נתניהו לבקשתם, דווקא כן פנו בעקבות המידע לישועה ושאלו האם גורם כלשהו יצר איתו קשר בעניין החקירה. ישועה השיב בשלילה. אך לפי נתניהו: "כך לא נראית בדיקה. כך לא נראית חקירה. זוהי לא התנהלות ראויה של גורמי אכיפה".
"ייתכן שבמסגרת ההגעה לחקר האמת יתברר כי נפל דופי במעשיו של ישועה, ויהיה בכך כדי לפגום בניקיון עדותו ולפגוע במהימנותו, כמי שהופך עצמו לעד מעוניין בתוצאות המשפט", טוענים באי-כוח נתניהו, "גם אם כך, וגם אם המאשימה חפצה ביקרו של ישועה ומעוניינת בשמירה על תדמיתו, זה ודאי לא יכול להיות טעם טוב המצדיק הימנעות מחקירה".
שופטי בג"ץ הורו למדינה להשיב לבקשת נתניהו, כמו גם להצעת ביהמ"ש מהדיון האחרון, עד ה-1.10.
3917/20