האם ב"ידיעות אחרונות" הוחלט לקצץ את המוסף המגזיני היומי "24 שעות"? כמו כל כלי התקשורת בישראל, גם "ידיעות אחרונות" ספג ירידה חדה בהכנסות מפרסום עם פרוץ מגפת הקורונה. אחת ההחלטות שהתקבלו בעיתון לנוכח המשבר היתה צמצום מסיבי של המוספים: במקום שניים או שלושה מוספים שחולקו למנויים מדי יום חול, המוסף היומי היחיד שצורף לעיתון לאורך שבועות ארוכים היה "לא זזים מהבית", שהתבסס על שעשועונים, תוכן שיווקי ופינות על התמודדות עם המגפה. "24 שעות" הפך למדור קצר ששולב בעמודי החדשות.
בשבוע שעבר אותת העיתון על חזרה לשגרה: המוסף "לא זזים מהבית" הפסיק להתפרסם, וב"ידיעות אחרונות" הכריזו כי מעתה יצורף לעיתון שוב מוסף הספורט היומי. ביום חמישי האחרון, גם "24 שעות" חזר להתפרסם כמוסף נפרד. ביום החול הבא, ראשון, שוב צורף לעיתון "24 שעות" כמוסף נפרד – אך הבוקר (8.6) חזרו תכני "24 שעות" להתפרסם במצומצם, בתוך עמודי החדשות.
האם משמעות הדבר היא ש"24 שעות" יפסיק להתקיים כמוסף יומי? עורך המוסף, מאיר אברג'יל, לא השיב לפניית "העין השביעית", וכך גם עורך "ידיעות אחרונות" נטע ליבנה. עם זאת, ייתכן שהם כבר השיבו על כך בחיוב מעל דפי העיתון: בשערי המוספים "ממון", "זמנים+" ו"24 שעות" נדפס בימים האחרונים סלוגן קבוע שממתג אותם כ"מוסף היומי, למנויים בלבד". האם משמעות הדבר היא שמעתה והלאה יצורף לעיתון, לצד מוסף הספורט, רק מוסף יומי אחד? ב"ידיעות אחרונות", כאמור, בחרו לא להגיב.
אם אכן הוחלט לקצץ את "24 שעות", תהיה זו החרפה של מגמה שתפסה תאוצה בשנה החולפת. מוסף הכלכלה של "ידיעות אחרונות", "ממון", הפסיק להתפרסם כמוסף יומי נפרד בנובמבר 2019, ומאז הוא רואה אור פעמיים בשבוע (בשאר הימים משולבים תכני הכלכלה בעמודי החדשות). עוד לפני כן, ביוני 2019, אוחדו שני מוספים שבועיים, "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים". מוספי סוף השבוע נותרו על כנם, אך בשיא מגפת הקורונה ספגו ירידה חדה בהיקף המודעות, שאילצה את העיתון לצמצם בהתאם את היקף התוכן שהוגש לקוראים.
שערי "24 שעות", תחילת יוני 2020
בהנהלת "ידיעות אחרונות", בראשותו של המו"ל והעורך האחראי ארנון (נוני) מוזס, טוענים בשנים האחרונות כי העיתון שרוי במשבר כלכלי מתמשך. עם זאת, הנתונים הכספיים של קבוצת מוזס אינם גלויים, ובהליך משפטי שהתנהל בשנים האחרונות התברר שהקבוצה עדיין מחלקת לבעלי המניות שלה דיבידנדים בסך מיליוני שקלים מדי שנה.
מבנה האחזקות בקבוצת "ידיעות אחרונות", שכולל נציגות של בנק הפועלים ובנק דיסקונט, עלול לאיים על מעמדו של ארנון מוזס כאיש החזק בקבוצה. ככל שיתקדם משפט "תיק 2000", איום זה עלול להחריף
מוזס, שעומד לדין באשמת הצעת שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, אחראי בשנים האחרונות לשורה של צעדי קיצוצים והתכנסות. הוא מכר את בניין "ידיעות אחרונות" ההיסטורי בתל-אביב, סגר את משרדי מערכות ynet ו"כלכליסט" שפעלו בעיר וריכז את עובדיו בבניין חדש שהוקם בראשון-לציון. חלקים גדולים מהמערכות אוחדו, במהלך שהביא להצטמצמות מצבת העובדים של הקבוצה. כמו כן סגר מוזס את בית-הדפוס שהחזיק באזור התעשייה בר-לב שליד כרמיאל.
בסוף 2018 סגר מוזס את המהדורה המודפסת של "וסטי", העיתון בשפה הרוסית, שעוד קודם לכן הפך מיומון לשבועון. לפני כן נפטר מאחזקותיו בשני אתרי חדשות מגזריים, "כיכר השבת" ו"סרוגים". אתר האינטרנט ברוסית "יזרוס", שמוזס רכש בנסיבות מעוררות תהייה, נסגר ב-2017 – זמן קצר לפני פתיחת משפטי "פרשת ישראל-ביתנו", שכמה מהסתעפויותיה קשורות באתר.
מבנה האחזקות בקבוצת "ידיעות אחרונות", שכולל נציגות של בנק הפועלים ובנק דיסקונט, עלול לאיים על מעמדו של מוזס כאיש החזק בקבוצה. ככל שיתקדם משפט "תיק 2000", איום זה עלול להחריף.