ימים ספורים לפני פתיחת משפט השוחד של בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' התקיים השבוע דיון ראשון בתביעה המבקשת לרדת לעומקה של השחיתות העיתונאית ב"ידיעות אחרונות".

בינואר 2017, עם פרסום הפרטים הראשונים על הפרשה המכונה "תיק 2000", הוגשה לבית-המשפט המחוזי מרכז בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת ידיעות אחרונות בע"מ, בטענה כי העיתון מעל במשך שנים באמון קוראיו.

באמצעות עורכי-הדין אלירם בקל ועודד גזית טען האזרח נועם זיצמן כי מההקלטות שעומדות בבסיס תיק 2000 עולה כי מוזס הציע לנתניהו לשנות את סיקור העיתון בהתאם לצרכיו האישיים. על סמך התמלילים, כמו גם על סמך שלל עדויות אחרות על המתרחש ב"ידיעות אחרונות", דרש זיצמן פיצוי בסך 200 מיליון שקל לרוכשי העיתון בשנים האחרונות.

עד היום טרם השיבה "ידיעות אחרונות" לבקשה לאישור התביעה הייצוגית. תחילה הודיעו עורכי-הדין של העיתון, תמיר גליק ושירה בריק-חיימוביץ', כי הם מנועים מלשוחח עם מוזס על הפרשה כל עוד נמשכת חקירת המשטרה. בהמשך התייצב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וביקש לעכב את ההליכים בתיק פעם אחר פעם, בנימוק של מניעת פגיעה בהליך הפלילי נגד מוזס, כשבבקשה האחרונה שלו דרש לעכב את ההליכים עד לסיום שלב העדויות במשפט מוזס.

שלשום (18.5) התייצבו הצדדים לדיון ראשון בתיק באולמה של השופטת איריס רבינוביץ-ברון.

"השאלה מה המחויבות של כלי תקשורת שמספקים חדשות לציבור היא שאלה חשובה", טען עו"ד גזית טען בשמו של התובע זיצמן, כך לפי פרוטוקול הדיון. "[...] אני חושב שיש הבדל בין עיתונאי ספציפי, לצורך העניין, וכללי האתיקה שחלים עליו והאופן שבו הוא מיישם אותם או לא, לבין תופעה שבה הווקטור מגיע מכיוון אחר. שיקולים של המוציא לאור, שיקולים כלכליים, אישיים כאלה ואחרים שמגיעים מלמעלה, ומשפיעים על מערכת החדשות שתפעל באופן מסוים והאופן הזה פוגע במהות, בליבה של מערכת החדשות".

לטענת עו"ד גזית, אין קשר הדוק בין תיק 2000 לתביעה הנוכחית. אמנם היא נולדה מהפרסומים על תיק 2000, הסביר, אך היא חורגת ממנו ואינה תלויה בו. "האירוע תיק 2000 היה פטיש שגרם לשבר טקטוני שפתח צוהר. זו כשלעצמה הזדמנות מיוחדת, ואולי חד פעמית, שהדברים לא ישקעו חזרה אלא באמת יישמעו ויתבררו", אמר.

בא-כוח "ידיעות אחרונות", עו"ד גליק, טען מנגד כי ידיו כבולות והוא אינו יכולים להשיב לבקשת אישור התביעה הייצוגית כיוון שנאסר עליו לדבר עם בכירים במערכת העיתון על הנושא כל עוד ההליך הפלילי נמשך. יחד עם זאת העיר בא-כוח העיתון הערה כללית לפיה "מי שחושב שעיתונאי כמו, אתן כדוגמא בלבד, נחום ברנע, או סימה קדמון, מישהו יכול להכתיב או להגיד להם מה לומר או מה לחשוב, זה אדם שהוא כנראה נאיבי במיוחד. אפילו בשיחות פרלמנט של חברים דברים כאלה לא יכולים לקרות".

ועוד טען עו"ד גליק כי "עיתון ידיעות אחרונות מספק לקוראיו, בימים טובים ובימים רעים, במלחמות, בקיץ ובחורף, מוצר איכותי. זה מוצר עיתונאי שכולל את טובי העיתונאים, כולל עשרות עמודים ומדורים רבים בכל יום ויום. החוכמה הכי קלה, באמת הכי קלה, זה לנבור היום בארכיון שבע שנים אחורה ולהתחיל לחפש 'תפסתי אותך' הנה כאן שמת תמונה של פוליטיקאי בעמוד X ולא בעמוד Y .כל יום 30 עמודים ומעלה עם עיתון, אז היום מישהו ישב על הארכיון ומצא. האם אלה הראיות שמספיקות לנהל הליך ייצוגי? אני חושב שהתשובה ברורה".

בא-כוחו של היועמ"ש, עו"ד אורי קידר, טען כי אם תתברר התביעה הייצוגית במקביל למשפט הפלילי נגד מוזס יהיו לכך השלכות קשות. "הדבר יביא לזה שגרסת מוזס לגבי האירועים תיחשף באופן פומבי, תיחשף לגורמים מעורבים מידיעות שייתכן וחלקם הם עדי תביעה בהליך הפלילי", הסביר. בין היתר הזכירו באי-כוח היועמ"ש ו"ידיעות אחרונות" את עורך העיתון לשעבר רון ירון ועורך אתר ynet לשעבר ערן טיפנברון.

לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול הסכימו הצדדים להודיע לבית-המשפט בתוך שבועיים האם יש צורך במתן החלטה על בקשת היועמ"ש לעכב את ההליכים עד לאחר שמיעת העדויות בתיק 2000.

31297-01-17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 374KB)