שבוע יוון בעיתונים הגיע לשיאו ביום חמישי, עם מטס פוגות ועשן כחול-לבן של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". שני היומונים הגדולים הקדישו את מדורי הספורט למשחק המתקרב. 16 עמודים, פחות כפולה לכל העניינים שאינם קשורים לנבחרת.
רוחו של המאמן הלאומי, דרור קשטן, ריחפה מעל כל העיתונים. המון כתבות פרופיל על אישיותו של המאמן, שבעקשנות ראויה לציון מסרב להתראיין זה כ-25 שנה. קשטן מדבר קצרות רק לפני משחקים ואחריהם, וגם זה רק כי התקנון מחייב. דבריו צפויים, אינם מחדשים הרבה וטובעים בים של קלישאות. הילת המסתורין שטיפח סביבו היתה תמיד אתגר לעיתונאים שניסו להתקרב אליו ולפצח את אישיותו. רק שניים-שלושה יחידי סגולה זוכים לאמונו ולשיחות אוף דה-רקורד.
אחד מהם הוא גידי ליפקין, כתב "ידיעות אחרונות", שחתום היום על כתבה קשטנית מלוקקת. העריכה דאגה לעטיפה חמימה ואוהדת. שער המוסף הוא איור של המאמן המחייך בביישנות, אנטיתזה לדמותו החשדנית והזעופה. ואם לא הבנתם את הרמז מהאיור, הכותרת של הכתבה הגישה את האוכל ישר לפה: "חייכן, רגוע, ממוקד". ליפקין משתדל בכל כוחו לשכנע את הקורא שמדובר בקשטן חדש: מתפשר, חביב וחייכן. "הפדנט משנה גישה", קוראת כותרת הביניים. ליפקין מתאר את שגרת יומו של המאמן, כולל הפרטים הקטנים, ובסך-הכל מגיש כתבת תדמית מתחנפת, שכל פוליטיקאי ערב בחירות היה מתגאה בה. אם נבחרת ישראל לא תצליח להעפיל למונדיאל, ראוי לעקוב ולראות באילו כפפות יטפל ליפקין בקשטן.
שער ספורט "ידיעות אחרונות", 26.3.09
בעוד שב"ידיעות אחרונות" הסתפקו בכפולה על המאמן, הפשיל "מעריב" שרוולים והגיש פרויקט מושקע ואיכותי, שזכה בשער לכותרת הפשוטה אך הקולעת: "קשטן". על פני עשרה עמודים נפרשה דמותו של המאמן דרך קריירות אימון, הצלחות, כשלונות, התנהלות, חברים שמספרים וסטטיסטיקות. הפרויקט הוצג בשער במשפט הקלישאתי "כל מה שרציתם לדעת", אבל בניגוד למשניות שקריות אחרות של כתבות פרופיל שטחיות, המוצר העיתונאי הזה אכן מימש את ההבטחה.
את הפרויקט הובילו שני כתבים בלבד, רון עמיקם ואייל לוי, שעשו עבודה טובה ועניינית, ללא התייפייפות. בלט בהעדרו העיתונאי הוותיק א. טבק, שהוא מהיחידים שיכולים להרים לקשטן טלפון ולשוחח איתו בחופשיות. בהנחה שיחסיהם עדיין תקינים, קצת מוזר שלא השתמשו בידע שלו.
"הארץ" מכתיר בכותרת "קשטניזם" כתבת פרופיל של שני עמודים, מאת משה בוקר, שאינה מחדשת הרבה. בניגוד לדמות החייכנית והנינוחה ב"ידיעות אחרונות", ב"הארץ" קשטן ממשיך להיות "חשדן קיצוני, שלא סומך על אף אחד". רק בסיום הכתבה יש פסקה על הצד הקליל באישיותו, אבל ספק אם מי מהקוראים הגיע אליה.
היריבים היחידים בזירה
שני עמודי קשטן בספורט "הארץ" מילאו חצי מוסף, כך שמי שאינו מעוניין לקרוא את המגילה על המאמן, קיבל ביום חמישי מוצר דל קלוריות עד כדי אנורקסיה. ההתעללות בספורט "הארץ" נמשכת כבר כשלושה חודשים. לקחו מוסף ספורט טוב, כיווצ'צו אותו חזק, קיפלו לשניים וקברו איפשהו בתוך העיתון. פעם הספורט היה נופל מ"הארץ" כפרי בשל. עכשיו צריך לפתוח את הסדין, לשלוף משם את חלק ב', ורק אחרי פעולת אצבעות וירטואוזית לחלץ את המוסף השבוי. רק בימי ראשון הוא זוכה למעט נחת, עם 12 עמודים שמציגים מוסף מגוון ומעניין, שמחזיק את הקורא דקות ארוכות. אבל הגימיק החדש עושה חשק להפוך את זוג העמודים המדולדל לכדור ולקלוע לסל.
שער ספורט "מעריב", 26.3.09
ואם ספורט "הארץ" הוא עולם הולך ונעלם, ב"ישראל היום" הוא כבר ממש נעלם. בשרוליק לא טמנו את הספורט באיזה חלק שני, אבל קוברים אותו בשיטתיות. בעיתון מתגאים איך הפכו תוך שנה למס' 2 במדינה. נראה שככל ששרוליק גדל, גדלה התעלמותו מצרכני הספורט: מספר העמודים מתייצב על שלושה, וגם אלה בפרישה מעליבה, עם מודעות שאינן מאפשרות מרחב תמרון לעריכה ולעיצוב. בימים האחרונים החלו לדחוף לספורט גם מודעות אבל. ביום ראשון השבוע, ביום הספורטיבי הכי עמוס, מדור הספורט בשרוליק נראה כמו מגרש גרוטאות. אפילו כפולה נקייה אחת לא היתה. עניין לא ברור. כותבים יש, גם פרשנים, נושאים יש תמיד בשפע, ומה שחסר זו החלטת ברזל מערכתית שמדור הספורט לא יורד משישה עמודים, כמו בתחילת הדרך.
כמו שזה נראה, ב"הארץ" וב"שרוליק" יש עורכים ראשיים שחוץ ממכבי תל-אביב בכדורסל, אין להם חיבור לענף ושום הבנה לכוח הקוראים שלו. הם כנראה רואים בספורט משהו שולי עד ביזארי ברמה של מדור הורוסקופ, רק כדי שיגידו שיש להם. עם גישה מזלזלת כזו, מדורי הספורט בשני העיתונים הללו יהפכו בקרוב לזניחים ולא נחשבים בעיני קהל הצרכנים, וכמובן יאבדו סיכוי לצרף קוראים חדשים.
על רקע שני אלה, נותרו שני הדינוזאורים הוותיקים היריבים הראויים היחידים בזירה. כיוון ש"ידיעות אחרונות" הוא בעיקר מוסף כדורגל, שעוסק בעיקר בגדולים ובפופולריים, כובש "מעריב" בבעיטה לחיבורים את תואר מוסף הספורט הטוב ביותר כיום. רק מדור ספורט אמיתי לא מתבייש מדי פעם לשבור את שגרת הכדורגל לטובת שער לכדוריד, או לגולש שחר צוברי. מדור שהולך על סיפורי רוחב בתדירות ובהתמדה, בלי לחשוב יותר מדי איך להתחנף לאוהדי בית"ר או מכבי. עוד לא ידוע אם קשטן יגיע למונדיאל, אבל ספורט "מעריב" כבר שם.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il