בג"ץ ידון בעתירה נגד תעמולה ממשלתית סמויה. העתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד שחר בן-מאיר, דורשת לשים קץ לעסקאות שבהן גופי ממשלה קונים סיקור חיובי בכלי התקשורת. שלושת גופי הטלוויזיה שנגדם הוגשה העתירה – קשת, רשת ותאגיד השידור הציבורי – דרשו מבג"ץ לדחות אותה על הסף, וכך גם הרשות השנייה, הגוף המפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים. שופט בית-המשפט העליון יצחק עמית לא קיבל את הדרישה, וקבע לפני ימים אחדים שהעתירה תובא בפני הרכב שופטים.

הגורמים המרכזיים שנגדם הוגשה העתירה הם היועץ המשפטי לממשלה ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) – הגוף שמתווך בין גופי הממשלה וחברות התקשורת בעסקאות מסוג זה, ומעורב גם בקביעת התוכן ובחירת כלי התקשורת שבהם יופיעו הפרסומים. גם במשרד היועץ המשפטי ובלפ"מ ביקשו מבג"ץ לדחות את העתירה. לטענתם, בימים אלה דנים גורמי מקצוע בהסדרת הפרסום הסמוי הממשלתי – ולכן "העתירה אינה בשלה להכרעה".

בעתירה, שהוגשה בספטמבר 2019, טוען עו"ד בן-מאיר כי עסקאות רכישת התוכן הממשלתיות גורמות לפגיעה קשה בחופש העיתונות ויוצרות תלות בעייתית בין גופי תקשורת לגורמי שלטון. לטענתו, כששרים משתמשים בתקציבי משרדיהם כדי לרכוש סיקור עיתונאי – ולעתים גם חשיפה אישית לעצמם – הם גם מקבלים יתרון פסול על יריביהם הפוליטיים, ופוגעים בשוויון בבחירות.

הטיעון המשפטי של עו"ד בן-מאיר מבוסס על סתירה בולטת בין התנהלות המדינה לחוקיה. כפי שצוין בפני בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה קבע במפורש שאסור למפרסמים לרכוש חשיפה עיתונאית בכלי התקשורת. העמדה הזאת הוגשה במסגרת תביעה ייצוגית שמתנהלת נגד אתר ynet מקבוצת "ידיעות אחרונות", ומבוססת על חוק הגנת הצרכן, שאוסר על פרסום מטעה – לרבות "פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית".

במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מודעים לבעייתיות הזאת. כפי שהצהירו שם בפני בג"ץ, גורמים במשרד המשפטים ובמשרד האוצר בודקים מאז השנה שעברה את "סוגיית נחיצות השימוש של משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים בשיתופי פעולה לקידום תוכן שיווקי, גבולותיו ותנאיו". בדיקה נפרדת, שאמורה להסתיים בחודשים הקרובים, נערכת בלפ"מ. לפי תגובת המדינה לבג"ץ, בשבוע הבא – החל מ-10 בפברואר – ייאכף "גילוי נאות אפקטיבי" בכל אחד מהקמפיינים הממשלתיים הכוללים רכישה של סיקור עיתונאי.

עו"ד בן-מאיר, בתגובה שהוגשה לבג"ץ בשבוע שעבר, עמד על כך שעסקאות רכישת התוכן יופסקו באופן מיידי – עוד לפני שיסתיימו דיוני ההסדרה. "הפרסום הסמוי אינו בגדר דבר החייב להימשך", טען, "אלא דווקא דבר שיש למנוע אותו כל עוד לא נקבעו כללים ברורים, מפורשים וחד-משמעיים בעניין זה".

גם אם בסופו של דבר תידחה דרישתו, העתירה כבר השיאה רווח לציבור: המדינה, בתגובתה, חשפה לראשונה נתונים על היקף ההוצאה על התעמולה הסמויה בשנים האחרונות, שנאמד בעשרות מיליוני שקלים לכל הפחות.

הדיון בעתירה יתקיים ב-1 ביוני, בפני השופטים עוזי פוגלמן, נעם סולברג ויוסף אלרון.

בג"ץ 5664/19