פרקליט המדינה, שי ניצן, הוציא הנחיה שנועדה להביא להחמרה בעונשים המוטלים בגין תקיפת עיתונאים. ההנחיה, שהופצה בקרב עובדי הפרקליטות, מבוססת על תפיסה שעד לפני שנים אחדות נחשבה רדיקלית למדי ולפיה עיתונאים הם מעין "עובדי ציבור". לפיכך, כתב ניצן בהנחיה, במקרים מסוימים של תקיפת עיתונאים יש להתייחס אליהם כאל מי שהותקפו בעת שירותם הציבורי – ולבקש מבית-המשפט להחמיר בעונשם של התוקפים.
"אירע לא אחת שעיתונאים הותקפו באלימות בעת מילוי תפקידם ובקשר למילוי תפקידם. זאת, בעיקר בעת סיקור של הפגנות וכינוסים פומביים שונים", כתב ניצן בהנחיה. "בהתחשב בתפקידה החשוב של התקשורת והעיתונות בחברה הדמוקרטית, ובהתחשב בצורך לשמור על זכותם ועל יכולתם של עיתונאים לדווח על כל התרחשות באורח חופשי ולהביע דעותיהם ללא כל חשש, יש מקום לבקש מבתי-המשפט בנסיבות המתאימות להחמיר בעונשיהם של תוקפי עיתונאים שהותקפו בקשר למילוי תפקידם".
פרקליט המדינה מציין בהנחייתו כי "במקרים מתאימים, שבהם הותקף עיתונאי שנתן שירות לציבור מטעם גוף תקשורת שניתן לראותו כמספק שירות לציבור" – ניתן להעמיד לדין את התוקף בסעיף של "תקיפת עובד ציבור". בנסיבות מחמירות עשויה הרשעה כזו להוביל לעונש של עד חמש שנות מאסר, למשל אם הוכח שהתוקף לא רק ניסה לגרום נזק לעיתונאי – אלא גם לחבל ביכולתו לספק את השירות הציבורי שהוא אמון על אספקתו.
ההנחיה הופצה בתחילת ספטמבר, ימים אחדים לאחר שדווח על הצמדת מאבטח לעיתונאי גיא פלג בעקבות איומים שקיבל בגין דיווחיו על חקירות נתניהו וקמפיין הכפשה אגרסיבי בהובלת ראש הממשלה
ההנחיה של ניצן לא חלה אוטומטית על כל העיתונאים. "ככלל, ניתן לראות עיתונאי העובד עבור גוף תקשורת מרכזי, כגון ערוצי טלוויזיה ודיגיטל מרכזיים, עיתונים מודפסים וכו', כ'מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור'. לגבי גופי תקשורת אחרים יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו", כתב פרקליט המדינה.
המסמך של ניצן, שנושא את הכותרת "מדיניות הענישה בעבירות אלימות שבוצעו נגד עיתונאים", נכתב בתמצות ובשפה משפטית, אך לא ניתן להתעלם מהאקלים והמועד שבו פורסם. ההנחיה הופצה בקרב עובדי הפרקליטות בתחילת ספטמבר, ימים אחדים לאחר שדווח על הצמדת מאבטח לכתב חדשות 12 גיא פלג בעקבות איומים אישיים שקיבל בגין דיווחים על חקירות נתניהו, ועל רקע קמפיין הכפשה אגרסיבי נגד העיתונות בהובלת ראש הממשלה.
בפועל, מערכת הבחירות הסתיימה ללא מקרים בולטים של תקיפה פיזית של עיתונאים. באופן אירוני, כפי שצוין בהנחיית פרקליט המדינה, חלק ניכר מהתקריות האלימות שבהן נפגעים עיתונאים מתרחשות במסגרת סיקור הפגנות. במקרים הללו, הצד התוקף הוא לעתים קרובות כוחות שיטור, צבא ואבטחה ישראלים. הגדרתם של העיתונאים המותקפים כעובדי ציבור עשויה ליצור מצב שבו הנאשמים בהפרעת הסדר הציבורי יהיו דווקא הכוחות שנשלחו לשמור עליו.
* * *
לעיון בהנחיית פרקליט המדינה
