בית-הדין לעבודה קבע כי הנהלת ידיעות-תקשורת, המוציאה לאור את המקומונים של קבוצת "ידיעות אחרונות", ניסתה לפגוע בהתארגנות עובדיה וביקשה לפטר את יו"ר ועד העובדים, דני טנקל, משיקולים פסולים. כפועל יוצא מכך אסר בית-הדין לעבודה על ההנהלה לממש את כוונתה לפטרו. "אנו משוכנעים שלכל הפחות חלק נכבד מהשיקולים שהביאו להחלטה על פיטורי מר טנקל קשורים קשר ישיר להיותו חבר ועד ו/או יו"ר ועד", נכתב בפסק הדין.

אין זו הפעם הראשונה שבית-הדין לעבודה מתערב בהתארגנויות עובדים בקבוצת "ידיעות אחרונות" וקובע כי ההנהלה פעלה בניגוד לדין. בעבר ביקר בית-הדין בחריפות את הנהלת "ידיעות אחרונות" הן ביחסה כלפי עובדיה המתארגנים באתר ynet והן כלפי עובדיה המתארגנים בעיתון היומי.

במקרה הנוכחי ביקשה הנהלת "ידיעות אחרונות", במסגרת פיטורי צמצום, לטענתה לנוכח מצבה הכלכלי הקשה של חברת המקומונים, לפטר בין היתר את דני טנקל, עורך ספורט בחברה ומי ששימש כפעיל בהתארגנות עיתונאי המקומונים במסגרת ארגון העיתונאים.

טנקל טען, באמצעות באי-כוח הארגון, עורכי-הדין מורן סבוראי ואמיר בשה, כי ימים אחדים לאחר שהחל לפעול בגלוי להתארגנות העובדים בחברה זומן למשרדה של יעל אדמוני, אז העורכת הראשית של ידיעות-תקשורת, ושם נמסר לו מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים. בעקבות תכתובת עם עורכי-הדין של הארגון נסוגה בה החברה מהכוונה לפטרו, אך בהמשך שבה והחליטה לעשות כן.

דני טנקל, יו"ר ועד עובדי ידיעות-תקשורת (צילום: אורן פרסיקו)

לפי טנקל, הכוונה לפטרו היא ניסיון פסול לפגוע בהתארגנות העובדים. לדבריו, עד שהחל לפעול למען ההתארגנות לא הועלתה כל טענה לגבי עבודתו. בידיעות-תקשורת טענו מנגד, באמצעות עו"ד אריאל שמר (שבעצמו מנהל בימים אלו תביעת דיבה נגד חבר ועד לשעבר שטען שהביא לפיטוריו), כי ההנהלה החליטה לפטר את טנקל בשל ליקויים חמורים בתפקודו וחוסר מקצועיותו. עוד טענו בהנהלה, בין היתר באמצעות סמנכ"לית משאבי אנוש ב"ידיעות אחרונות" ורד סוטו-אורגד, כי לא ידעו כלל על התארגנות העובדים כששלחו לטנקל את מכתב הזימון לפיטורים הראשון, וכי ממילא גם אם אכן יש לו תפקיד כלשהו בהתארגנות העובדים – היא לא תיפגע אם יפוטר, כיוון שגם עובדים אחרים עסקו בהתארגנות.

השופט תומר סילורה מבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו דחה את טענות הנהלת "ידיעות אחרונות" בזו אחר זו. ראשית קבע כי "לא יכולה להיות מחלוקת באשר למרכזיות פעילותו של מר טנקל במסגרת ההתארגנות". שנית, בכל הקשור לטיב עבודתו של טנקל, בפסק-הדין מוזכר כי תיקו האישי נקי מהערות או ביקורת, וכי טנקל טען כי יש בכך להעיד על המניעים הפסולים לפיטוריו.

כשזיווה ניסים, עורכת המקומון "ידיעות השרון" שבו עבד טנקל, נשאלה הכיצד עובד כה בינוני, לטענת ההנהלה, מחזיק תיק אישי ללא רבב, היא השיבה כי "בכל הנושא של עדויות בתיקים האישיים ההתנהלות היתה שלא מעבירים כל דבר לתיק האישי". גם בן קפלן, עורך המקומון "ידיעות נתניה-חדרה" ולשעבר עורך "ידיעות השרון", נשאל על כך והשיב תשובה דומה.

עוד כתב השופט: "טוענת ידיעות-תקשורת כי [טנקל] זלזל בהוראות הממונים עליו וכי מדובר היה בעובד בינוני, אך אין בידה כל ראיה לטעויות קריטיות שביצע מר טנקל בעבודתו [...] או אפילו דוגמה ספציפית להתנהלות לקויה מצדו אל מול מנהליו או קולגות שלו.

"מעסיק סביר המכיר את המטריה החוקית בעניין, לטעמנו, אשר יודע מחד אודות מצבו הכלכלי והצורך הקרב ובא בפיטורי צמצום בחצריו, ומנגד אינו מרוצה מעובד ותיק מאוד המהווה את חוד החנית בהתארגנות העובדים – היה לכל הפחות מתעד ביקורות כלשהן שהופנו כלפי אותו עובד ותיק בתיקו האישי, על מנת שבבוא העת יוכל להציג ראיות לכך שיש סיבות לגיטימיות לפיטורי העובד.

"במקרה שלפנינו, מר טנקל עבד במסגרת ידיעות-תקשורת משך שנים רבות, מבלי שישנו תיעוד בתיקו האישי לכל ביקורת שהיא כלפיו במשך כל תקופת עבודתו. הלכה למעשה, גם המסמכים שהציגה ידיעות-תקשורת באשר לביקורת כלשהי כלפיו הם מסמכים מאז דצמבר 2017, העת בה החלה ההתארגנות לרקום עור וגידים – בהובלתו".

בידיעות-תקשורת טענו בנוסף כי טנקל נעדר רבות מעבודתו, אך לא ציינו כי ההיעדרויות היו בהתאם לסיכום מראש עמו, מה שהוביל את השופט סילורה לקבוע כי טענות הנהלת החברה "מעלות באופן חד-משמעי בעייתיות וסתירה פנימית". בשל כל זאת נקבע כי "הסיבות שהציגה ידיעות-תקשורת לפיטוריו של מר טנקל – אין בהן ממש".

בית-הדין דחה גם את טענתה של סמנכ"לית משאבי אנוש ב"ידיעות אחרונות", סוטו-אורגד, שלפיה גם אם יפוטר טנקל לא ייגרם נזק של ממש להתארגנות. "יכול ופיטוריו של מוביל מאבק ההתארגנות תסיר את הרוח מהמפרשים לעובדים נוספים ותיצור את הצעד הראשון בהפלת ההתארגנות כולה", כתב השופט סילורה. "יכול ופיטוריו של מר טנקל לא ייצרו את הכאוס המתואר לעיל. אך היות ולא נסתרה האפשרות הראשונה באופן ממשי, לטעמנו, אין לקחת את הסיכון כי פיטוריו יפגעו בזכות ההתארגנות של עובדי ידיעות-תקשורת".

"די בכך שההחלטה על פיטוריו נשענה בחלקה על שיקולים פסולים הקשורים במימוש זכות ההתארגנות כדי 'להכתימה' ולקבוע כי היא בטלה"

בהמשך כותב השופט סילורה כי "בנוסף לקביעה כי הסיבות שהוצגו לפיטוריו של מר טנקל אין בהן ממש ולהחלטה בדבר מרכזיותו של מר טנקל בהליך ההתארגנות – כל אלה יחדיו מביאות אותנו למסקנה כי לא עלה בידי ידיעות-תקשורת (והנטל על כתפיה) להוכיח שפיטוריו אינם נגועים בסיבות שאינן לגיטימיות, כגון פעילותו הענפה בהתארגנות – ועל כן, אנו קובעים כי אין לפטרו. בהקשר זה נזכיר כי אף אם היו שיקולים ענייניים המצדיקים את פיטורי מר טנקל, הרי די בכך שההחלטה על פיטוריו נשענה בחלקה על שיקולים פסולים הקשורים במימוש זכות ההתארגנות כדי 'להכתימה' ולקבוע כי היא בטלה".

בנוסף לאיסור לפטר את טנקל הוטל על ידיעות-תקשורת לשלם פיצוי בסך 25 אלף שקל לנציגות העובדים, וזאת בגין "הניסיון לפגיעה בהתארגנות", כמו גם הוצאות ההליך המשפטי. סכום זה, מציין השופט סילורה, נמוך יחסית, "וזאת על מנת שלא להעכיר עוד יותר את יחסי העבודה בין הצדדים בתקופה השברירית של ניהול משא-ומתן להגעה לחתימה על הסכם קיבוצי".

53739-11-18

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 422KB)