בכתבה בשם "להוציא אותם לאור" מאת ענת באלינט, שפורסמה באתר "העין השביעית" ב-19.2.18, כמו גם בכתבות נוספות המופיעות באתר "העין השביעית", אתם נוהגים לכלול את מר אלי ציפורי, לשעבר סגן העורך והיום פרשן בכיר ב"גלובס", בתוך קבוצת בעלי גופי תקשורת ועורכים בכירים ששירתו אינטרסים זרים של בעלי כלי התקשורת.

וכך כתבתם בכתבה האחרונה: "זהו גם הסיפור של 'גלובס', ששימש במשך שנים כלי שרת בידי אליעזר פישמן לביצור עמדתו מול הבנקים וקידום האינטרסים העסקיים שלו. הוא לא היה יכול לעשות זאת ללא שלושת בכירי העיתון: המנכ"ל איתן מדמון, העורך הוותיק חגי גולן וראש מערכת החדשות אלי ציפורי. האחרון לא היסס לתקוף בפראות ובאובססיביות עיתונאים וכלי תקשורת אחרים שנדמה היה לו שאינם מתיישרים עם הקו שלו ב'גלובס'".

מאז אמצע חודש יוני 2017 משפחתי ואני מחזיקים ב-50% מקבוצת מוניטין-גלובס (עד אז היינו בעלי מניות מיעוט), ואני מכהנת כיו"ר הקבוצה והעיתון. לאחר שבעה חודשים בהנהגת "גלובס" אני מרגישה בטוחה מאי פעם לומר שאלמלא עבודתו של אלי ציפורי בהגנה על המקצועיות והאתיקה של "גלובס", שעלתה לו בבריאות, הלכה למעשה, ייתכן מאוד שכלל לא היה לי עיתון ומותג לחזור אליו.

כואב לי לראות את שמו של אלי ציפורי מופיע בכתבות שלכם בהקשר כזה. מדובר בכותב מוכשר ביותר ועיתונאי אמיתי המחויב למקצוע, ואני בטוחה שגם אם כתיבתו שירתה כך או אחרת את בעל השליטה הקודם ב"גלובס", מר אליעזר פישמן, הרי שזה לא היה במודע ולא בכוונת מכוון "לשתף פעולה". ואני מאמינה לגמרי שאלי כתב בכל רגע נתון את תפיסת עולמו המדויקת. הגם שלא פעם איני מסכימה עם דעתו וסגנונו של אלי ציפורי, אני מעריכה מאוד את יושרתו העיתונאית וכן את הזווית הייחודית, המעניינת והמקצועית שהוא מביא לשיח העיתונאי-כלכלי בישראל.

בהקשר זה, אביא גם את נימוקי ועדת הפרס לתקשורת כלכלית איכותית שבחרה באלי ציפורי כזוכה בפרס לשנת 2014: "אלי ציפורי הינו עיתונאי כלכלי ותיק, אשר מסקר ועורך את התחום שנים רבות. הכתיבה של אלי היא ביקורתית, ללא משוא פנים ונעשית בניתוק מגורמים פוליטיים, עסקיים או אחרים.

"ציפורי שומר על הפרדה בין עמדותיו הפרטיות לבין פרשנות מקצועית של נושאי דיווחיו, והוא אינו חושש להציג עמדות אשר הוא מתנגד להן. כתיבתו עניינית, מביאה את מכלול הפרטים והנתונים, וחוללה שינויים של ממש במשק הישראלי.

"בין הישגיו אשר תרמו באופן ישיר וממשי לציבור ולצרכן הישראלי ניתן למנות את ההעלאה לדיון ציבורי של נושא הרווחים הכלואים, חשיפת הטבות המס לגופים ומגזרים, תחקירים בנושא יוקר מוצרי המזון בישראל לעומת חו"ל, הכלכלה השחורה, חגיגות השכר והפנסיה בבנק ישראל, מצב הרפואה הציבורית, ובעיקר הסכומים המופרזים של דמי ניהול אשר נגבו מאזרחי ישראל באמצעות חברות הפנסיה והביטוח.

"המהלכים שנולדו כתוצאה מכתבותיו בתחום זה חסכו לאזרחי ישראל סכום מצרפי של כמיליארד שקל בשנה. על תרומתו זו לתקשורת כלכלית הוגנת, באופן עקבי וחסר מורא במדינת ישראל, אנו מעניקים לו את הפרס".

אודה אם תפרסמו תגובתי זו וכמובן אודה אם תסירו את שמו של אלי ציפורי מפרסומים בהקשרים אלה בעבר ובעתיד.

תודה על תשומת הלב,

אלונה בר-און,
יו"ר "גלובס"