כלי התקשורת המרכזיים בישראל, כתובים ומשודרים גם יחד, סיקרו את המגעים להקמת הימין-המאוחד והמחנה-הדמוקרטי בהיקף גבוה פי כמה לעומת המגעים שהתנהלו באותם הימים ממש להקמת הרשימה-המשותפת. זאת, אף שלפי סקרי דעת הקהל הרשימה-המשותפת צפויה לקבל לפחות אותו מספר מנדטים כמו הימין-המאוחד ומספר גבוה יותר מאשר המחנה-הדמוקרטי.

התקשורת המשודרת כמעט התעלמה מגיבוש הרשימה-המשותפת, והסיקור בעיתונות הכלכלית ובעיתון "ישראל היום" היה גרוע אף יותר. רשת כאן ב' ואתר "הארץ" הובילו את הסיקור, אם כי גם הם העניקו לאיחודים האחרים תשומת לב שהיתה לרוב יותר מכפולה ומכופלת. אחרי תחנת הרדיו של השידור הציבורי ניצבים אתר "הארץ" ואתר "וואלה" כמי שהציעו את הסיקור הפחות מדיר ומפלה של הרשימה המייצגת את הציבור הערבי.

בימים האחרונים של חודש יולי ובתחילת החודש הנוכחי הלכו והתגבשו שלוש רשימות שמתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. הימין-המאוחד הוקמה מהמפלגות הימין-החדש, הבית-היהודי והאיחוד-הלאומי תקומה. המחנה-הדמוקרטי הוקמה מהמפלגות מרצ, ישראל-דמוקרטית והתנועה-הירוקה, ואילו הרשימה-המשותפת הוקמה מהמפלגות חד"ש, רע"מ, תע"ל ובל"ד.

על-פי שקלול סקרי דעת הקהל השונים שנערכו בשבועות שלפני גיבוש הרשימות כפי שהם מופיעים במדור "סקר הסקרים" של "הארץ", המפלגות שמרכיבות את הרשימה-המשותפת היו צפויות להגיע לכ-11 מנדטים, אלה שהרכיבו את הימין-המאוחד היו אמורות לזכות במספר מנדטים דומה, ואילו אלו שהרכיבו את המחנה-הדמוקרטי היו צפויות לקבל כ-8 מנדטים.

אמנם עיקר הקהל של כלי התקשורת המרכזיים בישראל מורכב מיהודים, שרובם לא צפויים להצביע לרשימה-המשותפת, אולם גם אזרחי ישראל הערבים נחשפים לכלי התקשורת המרכזיים בישראל. בנוסף, התעלמות כמעט מוחלטת מהנעשה בקרב מפלגות המייצגות כחמישית מאוכלוסיית המדינה היא בעיה מקצועית של כלי תקשורת המתיימר לספק תמונת מצב מקיפה של העולם שבו אנו חיים.

בחברת יפעת מחקרי מדיה בדקו את היקף הסיקור של המגעים להרכבת הרשימות בשבוע השיא של סיקור כל אחת מהן (הרשימה-המשותפת והמחנה-הדמוקרטי בתאריכים 25–31 ביולי, והימין-המאוחד ב-28 ביולי עד 3 באוגוסט). מהבדיקה עולה כי התקשורת המרכזית בישראל הקדישה הרבה יותר תשומת לב למפלגות שמייצגות את האזרחים היהודים בישראל מאשר לאלה שמייצגות את החברה הערבית.

לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, המגעים להקמת הימין-המאוחד זכו לסיקור מקיף: 693 אייטמים בשבוע, שהתפרסו על פני 1,411 דקות במדיה המשודרת ו-12,765 אינצ'ים במדיה הכתובה. המגעים להקמת המחנה-הדמוקרטי זכו אף הם לסיקור נרחב: 540 אייטמים בשבוע, שהתפרסו על פני 954 דקות שידור ו-8,934 אינצ'ים במדיה הכתובה. המגעים להקמת הרשימה-המשותפת, לעומת זאת, סוקרו במידה מצומצמת יחסית: רק 239 אייטמים בשבוע, שהתפרסו על פני 171 דקות שידור ו-3,449 אינצ'ים.

השוואה בין סיקור שלוש הרשימות מעלה כי התגבשות הימין-המאוחד קיבלה היקף סיקור שווה ערך לסיקור התגבשותן של המחנה-הדמוקרטי והרשימה-המאוחדת גם יחד.

הפערים בולטים גם כשנבחן היקף הסיקור מבחינת אורך דקות השידור במדיה המשודרת ומספר האינצ'ים במדיה הכתובה שהוקדשו להקמתן של הרשימות השונות.

כפי שניתן לראות לעיל, במדיה המשודרת ההתעלמות מהתגבשותה של הרשימה-המשותפת היתה כמעט גורפת. רק כ-7% מכלל הדקות שהוקדשו לסיקור הקמתן של שלוש הרשימות עסקו ברשימה-המשותפת, לעומת כ-56% שהוקדשו לימין-המאוחד (פער של יותר מפי שמונה).

בדיקת עומק שבחנה את מספר הדוברים מקרב חברי הרשימות שהופיעו באייטמים על הקמתן גילתה אף היא פערים בולטים. באייטמים שהוקדשו להקמת הימין-המאוחד הופיעו 65 דוברים מקרב חברי הרשימה. באייטמים שהוקדשו להקמת המחנה-הדמוקרטי הופיעו 62 דוברים מקרב חברי הרשימה. ואילו באייטמים שהוקדשו להקמת הרשימה-המשותפת הופיעו 14 דוברים בלבד מקרב חברי הרשימה.

בחלוקה לפי כלי תקשורת עולה כי מספר הידיעות הגדול ביותר על הקמת הרשימה-המשותפת הופיע באתר "הארץ" וברשת כאן ב': 17 ידיעות בכל אחד מכלי התקשורת. עם זאת, סך הסיקור באתר "הארץ" של הקמת שלוש הרשימות היה כמחצית מסך הסיקור בכאן ב', כך שבאופן יחסי הקדיש האתר תשומת לב רבה יותר להקמת הרשימה-המשותפת.

המהדורה המודפסת של "כלכליסט" היתה הבימה התקשורתית היחידה שבה לא פורסמה אף ידיעה על הקמת הרשימה-המשותפת בתקופה שנבדקה, אם כי יתר כלי התקשורת הכלכליים הציגו נתונים גרועים כמעט באותה מידה.

מבין כלי התקשורת שאינם כלכליים הגיע העיתון "ישראל היום" למקום האחרון, עם ארבעה אייטמים בלבד שהוקדשו להקמת הרשימה-המשותפת (או "הרשימה הערבית המשותפת", כפי שהעיתון מתעקש לכנותה) – לעומת 13 אייטמים שהקדיש העיתון להקמת המחנה-הדמוקרטי ולא פחות מ-24 אייטמים שהקדיש להקמת הימין-המאוחד.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​