התקשורת הישראלית העניקה סיקור נרחב ל"סדנה הכלכלית" שנערכה בבחריין בימים האחרונים של החודש שעבר, אולם כמעט ולא ניתן במסגרתו פתחון פה לדוברים מקרב החברה הערבית בישראל, כך עולה מבדיקה מיוחדת שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה במסגרת מדד הייצוג.

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. אחת לחודש נערכת בדיקה מיוחדת על נושא שעומד במרכז השיח התקשורתי, כדי לעמוד על האופי וההקשר של סיקור החברה הערבית בישראל.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים. העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

ההדרה היתה חריפה במיוחד ב-ynet, אתר "גלובס", אתר "הארץ", "ידיעות אחרונות", עיתון "ישראל היום", עיתון ואתר "כלכליסט", אתר רשת ובערוצי הטלוויזיה המסחריים קשת ורשת. בלטה לרעה חברת רשת. בלטו לטובה: "גלובס" המודפס, "דה מרקר" ותאגיד השידור

ב-25-26 ביוני התכנסו בבחריין מאות נציגים ל"סדנה כלכלית" בבחריין, ללא נוכחות רשמית של פלסטינים או ישראלים, כדי לשמוע על הצד הכלכלי בתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשגשוג ושלום במזרח התיכון. בחברת יפעת מחקרי מדיה בחרנו את סיקור האירוע בין ה-22 ועד ה-30 ביוני בכל המדיה המרכזית, כולל עיתונות מודפסת, מקוונת ומשודרת.

לפי בדיקת יפעת מחקרי מדיה, בסך הכל הוקדשו לאירוע 613 אייטמים, אך מתוכם רק ב-13 היה ייצוג של דובר ערבי כלשהו, כולל אנשי מערכת, כ-2.1%. זהו שיעור ייצוג הדומה לשיעור המתקבל מהבדיקה הקבועה של מדד הייצוג. עם זאת, ניתן היה לצפות לשיעור ייצוג גבוה יותר לאור העובדה שהאירוע בבחריין נוגע באופן ישיר לעתידה של החברה הערבית בישראל.

הדרה חריפה ברוב כלי התקשורת

השוואה בין העיתונות הכתובה (מודפסת ומקוונת) לעיתונות המשודרת (רדיו וטלוויזיה) מעלה כי בעיתונות הכתובה הייצוג היה מעט גבוה יותר בממוצע ועמד על כ-2.7%, לעומת ממוצע של כ-1.8% בעיתונות המשודרת. עם זאת, חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מדגישים כי בעיתונות המשודרת מרבית האייטמים שעסקו בנעשה בבחריין היו דיווחים מערכתיים ללא מרואיינים. בניכוי האייטמים הללו עמד הייצוג במדיה המשודרת על כ-3.9%.

ההדרה היתה חריפה במיוחד ב-ynet, אתר "גלובס", אתר "הארץ", "ידיעות אחרונות", עיתון "ישראל היום", עיתון ואתר "כלכליסט", אתר רשת ובערוצי הטלוויזיה המסחריים קשת ורשת. בכלי התקשורת הללו פורסמו בסך הכל 236 אייטמים על ה"סדנה הכלכלית", אך באף אחד מהם לא הופיע אפילו דובר ערבי אחד. בלטה לרעה חברת רשת, שלבדה אחראית על 60 אייטמים על הנעשה בבחריין, כאמור ללא אף דובר מקרב החברה הערבית בישראל.

ב"גלובס" המודפס, לעומת זאת, שיעור האייטמים עם דובר ערבי היה הגבוה ביותר ועמד על 25%. עם זאת, מדובר בסך הכל באייטם אחד מתוך ארבעה אייטמים שעסקו בנושא בעיתון.

"דה מרקר", שהגיע לשיעור ייצוג של 20% (אייטם אחד עם דובר ערבי מתוך חמישה), היה כלי התקשורת היחיד שהביא מומחה ערבי לצורך העיסוק בנושא: ד"ר סאמי מיעארי מהמחלקה ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב ובית הספר לממשל באוניברסיטת אוקספורד.

תאגיד השידור הישראלי היה גוף התקשורת היחיד שבו השתתף באייטמים על הסדנה הכלכלית בבחריין גם איש מערכת ערבי, סולימאן מסוואדה. כתב התאגיד השתתף בשלושה אייטמים, שניים בערוץ הרדיו כאן ב', ואחד בתוכנית הטלוויזיה "ערב ערב".

מלבד ד"ר מיעארי והעיתונאי מסוואדה, כל ארבעת הדוברים הערבים האחרים שהופיעו באייטמים שעסקו בסיקור הפסגה היו חברי כנסת: אחמד טיבי (4 מופעים), איימן עודה (2 מופעים), יוסף ג'ברין ועאידה תומא-סלימאן (מופע אחד כל אחד). אגב, כל חברי הכנסת העבירו מסר לפיו הפיתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני צריך להיות מדיני ולא יכול להיות כלכלי כפי שמציעה התכנית.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה