בקבוצת "ידיעות אחרונות" מקדמים יוזמה לגיוס כסף ממשלתי לצורך המשך הוצאתה לאור של המהדורה המודפסת של "וסטי". העיתון בשפה הרוסית, שנוסד בשנת 1992 כחלק מקבוצת "ידיעות אחרונות", עבר בשנים האחרונות כמה גלים של קיצוצים והפך מיומון לשבועון – אך לטענת מנכ"ל הקבוצה, ינון אנגל, הוא עדיין מסב לקבוצה הפסדים כבדים. תאריך היעד לסגירת המהדורה המודפסת של "וסטי" הוא סוף השבוע האחרון של דצמבר – אך לדברי המנכ"ל, אם הממשלה תזרים ל"וסטי" סכום של 3 מיליון שקל, ב"ידיעות אחרונות" יבטלו את הסגירה.

התוכנית של "ידיעות אחרונות" הוצגה אתמול (18.12) בכנסת בדיון שקיימה ועדת העלייה והקליטה. אף שלוועדה אין סמכויות בנוגע לכספי פרסום ממשלתיים, ואף שתקציבי הפרסום הללו מועברים באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית ואמורים למלא יעדי הסברה והפצת מידע – ולא לשמש כחבל הצלה לגופים עסקיים מפסידים – נראה שהיוזמה קנתה את לבם של הח"כים, שיתגייסו לקידומה.

שני התומכים הבולטים בהצעה של "ידיעות אחרונות" הם חברי-כנסת ממפלגות שראשיהן מקורבים לבעל השליטה בקבוצה, ארנון (נוני) מוזס: אחד מהם, יואל רזבוזוב מיש-עתיד, הציע לתמוך ב"וסטי" באמצעות כספי פרסום ממשלתיים עוד לפני שאנגל העלה את היוזמה שלו. "זה כסף קטן, אני לא מבקש פה משהו גדול", טען ח"כ רזבוזוב.

חברת-הכנסת השנייה שהתגייסה למען "ידיעות אחרונות" היא סופה לנדבר מישראל-ביתנו, שיזמה את הדיון בוועדה. לנדבר, שכיהנה עד לפני כחודש כשרת העלייה והקליטה, הצהירה בדיון כי תפעל לגייס חברי-כנסת שיפנו ללפ"מ ולשר העלייה והקליטה – שהוא כיום ראש הממשלה, בנימין נתניהו – כדי להשיג את הכסף הנדרש להצלת המהדורה המודפסת של "וסטי".

מנכ"ל "ידיעות אחרונות": אנחנו במצוקה איומה

ינון אנגל, מנכ"ל "ידיעות אחרונות", חרג מהנהוג בקבוצת מוזס והציג נתונים על תהליך ההידרדרות של "וסטי". לדבריו, ההחלטה להפוך את "וסטי" מעיתון יומי לשבועון התקבלה לאחר שהמהדורה היומית לא משכה מספיק מפרסמים. זוהי הסיבה לכך שכעת, 26 שנה לאחר הקמתו, נסגרת גם המהדורה השבועית – במהלך שצפוי להותיר לקוראים רק את המהדורה המקוונת של "וסטי". אלא שלדברי המנכ"ל, גם האתר לא מצליח לגייס די מפרסמים: "גם הדיגיטלי מפסיד היום כסף, אבל מעט. אם הוא לא יתפתח – אני לא יודע מה יהיה בעוד שנה".

מנכ"ל "ידיעות אחרונות", ינון אנגל, אתמול בדיון בוועדה (צילום מסך מתוך אתר הכנסת)

"העיתון נסגר כי הוא מפסיד סכומים מטורפים", הוסיף אנגל. "שנים אנחנו מפסידים, והגענו למצב שאנחנו כבר לא יכולים יותר להפסיד. [...] אני הקמתי את 'וסטי', אני יודע כמה הוא היה מדפיס, והיום הוא לא מדפיס אפילו 5% ממה שהיה בשיאו", אמר עוד. "הידרדרנו לכמויות תפוצה מזעריות – כל המנויים של 'וסטי' יכולים להיכנס לחדר הזה, ועוד יישאר בו מקום". לדברי אנגל, כמות הכניסות לאתר "וסטי" היא "בערך פי מאתיים" מכמות העותקים הנמכרים של העיתון. לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, לאתר נכנסים כ-100 אלף גולשים ייחודיים ביום – ויש בו כ-300 אלף כניסות יומיות. אם ההערכה של אנגל מדויקת, המסקנה המתבקשת היא שכמות העותקים הנמכרים של "וסטי" נעה בין 500 ל-1,500 עותקים – נתון זעיר במושגים ישראליים.

המנכ"ל סיפר גם כי בעת האחרונה ניסתה הקבוצה למכור את "וסטי" – אך ללא הצלחה. "אני פניתי לכמה בעלי הון במילייה הרוסי, קיבלתי 'נייט' מכולם", טען, אך לא נקב בשמותיהם של הרוכשים הפוטנציאליים. "לחמישה בעלי הון פניתי, אמרתי להם: 'בואו תיקחו את העיתון ותמשיכו איתו'. אף אחד לא הסכים. שאלו אותי כמה העיתון מפסיד, אמרתי להם כמה – הם לא רוצים להתקרב".

הסיבה לירידה בתפוצה של "וסטי" קשורה למעבר של ישראלים יוצאי רוסיה לכלי תקשורת בשפה העברית ולירידה הכללית בחשיפה לעיתונות המודפסת – אך מנכ"ל "ידיעות אחרונות" ביקש להדגיש כי הגורם העיקרי לסגירת השבועון הוא המשבר בגיוס מפרסמים וירידת המחירים בענף. את האצבע המאשימה הוא הפנה ל"ישראל היום" – זאת למרות שהחינמון כלל לא מפרסם תכנים בשפה הרוסית, ואינו מתחרה ב"ידיעות אחרונות" על פלח שוק זה.

מנכ"ל "ידיעות אחרונות" בפנייה לח"כים: "תדאגו שמשרד הקליטה או מישהו יבוא ללשכת הפרסום הממשלתית ויבטיח תקציב ממשלתי לפרסום – לא מתנות, ולא מענקים ולא טובות הנאה ולא פרוטקציות – אלא כנגד פרסום"

כנהוג ב"ידיעות אחרונות", במשך רוב הזמן הקפיד אנגל לא לנקוב בשמו המפורש של העיתון המתחרה. "העיתונות המודפסת בישראל נמצאת במצב קשה. הקימו פה חינמון שמקבל מודעות במחירי היצף ופוגע בכל העיתונים", טען. "אנחנו במצוקה איומה, הפרינט הולך ונכחד, החינמון מכתיב את מחירי המודעות לכל השוק וגומר את העיתונות הכתובה". לדבריו, לשכת העיתונות הממשלתית תורמת למגמה ההרסנית: "לפ"מ היום מעבירה את עיקר התקציבים לחינמון", טען, "הגוף שמקבל הכי הרבה כספים זה 'ישראל היום'".

"אבל יש לי פתרון", אמר לח"כים. "אם אתם מסוגלים, דרך הצנרת הממשלתית, שאני לא בקי בה, להביא למצב שלפ"מ מתחייבת לפרסם ב'וסטי', כולל במהדורה הדיגיטלית, ב-3 מיליון שקל ב-2019 – אנחנו לא נסגור את העיתון". לדברי אנגל, בשנה האחרונה הוציאה לפ"מ 80 אלף שקל על רכישת פרסום ב"וסטי".

"קחו את התהליך הזה ותנסו להביא אותו", ביקש אנגל מהח"כים, "תדאגו שמשרד הקליטה או מישהו יבוא ללפ"מ ויבטיח תקציב ממשלתי לפרסום – לא מתנות, ולא מענקים ולא טובות הנאה ולא פרוטקציות – אלא כנגד פרסום". כשזה יקרה, הוסיף, ב"ידיעות אחרונות" ישקלו לבטל את סגירת השבועון. "האתגר הוא שלכם, לא שלנו. אבל צריך לעבוד על זה מהר", אמר. "תדאגו לתקציבים ממשלתיים, ולא נסגור את העיתון".

העורך: "וסטי" – קורבן לניהול כושל

בניגוד למנכ"ל, שהציג את המצוקה הכלכלית של "וסטי" כחלק ממגמה כללית בענף התקשורת, העורך הראשי של "וסטי" טען כי הכישלון נובע מניהול גרוע של הנהלת "ידיעות אחרונות". העורך, סשה וילנסקי, פתח ואמר שהחל מהשבוע הבא הוא יהיה מובטל. לדבריו, ראוי לשמור גם על עיתון מפסיד: "'וסטי' הוא לא העיתון היחיד בשפה הרוסית, יש גם את 'נובוסטי נידיילי' של אלי עזור, שזה עסק פרטי לא רווחי, עסק מפסיד, כמו הרבה עסקים במדיה, ואף אחד לא סוגר אותו".

אנגל לא הסכים להשוואה: "כמה אנשים עזור מעסיק? חמישה. כל החומרים שם מועתקים מרוסיה. זה לא עיתון, זה פמפלט של קטעי עיתונות מרוסיה. אתה קורא לזה עיתון – אבל צר לי, זו לא המנטליות של 'ידיעות אחרונות'". על כך השיב וילנסקי: "'וסטי' זה לא סתם עיתון כמו 'נובוסטי נידיילי', שיש לו חמישה אנשי מערכת. המערכת של 'וסטי' הרבה יותר גדולה – יש בה שישה אנשים, כולל אני. מ-180 איש שהיו בעיתון נשארו שישה".

יצוין כי בעבר חויב "וסטי" לשלם פיצויים בסך מאות אלפי שקלים לתאגיד תקשורת רוסי שממנו העתיק קטעי עיתונות ללא רשות, וכי אנגל העריך אז שתלויות נגד העיתון תביעות דומות בגין הפרת זכויות יוצרים על סך של 10 עד 15 מיליון שקל. "היה מקובל שלוקחים חומרים מהעיתונות הרוסית ומפרסמים אותם בעיתונות בארץ", העיד אנגל בבית-המשפט.

עורך "וסטי", סשה וילנסקי (צילום: "העין השביעית")

לדברי עורך "וסטי", השבועון נפל קורבן לניהול כושל. "'וסטי' היה עיתון מפואר, והיום נשארו ממנו רק השרידים האלה, וזה מאוד כואב. [...] 'וסטי' זה מותג, ואת המותג הזה הורגים היום", אמר. במענה לדבריו של המנכ"ל אנגל הוסיף וילנסקי: "המנטליות של 'ידיעות אחרונות' היא לסגור עיתון שאף אחד לא מבין מה הוא, ועל מה כותבים שם, ומי הציבור שהוא פונה אליו. ולא רק שלא מבינים, גם לא אכפת להם. זו מדיניות כושלת, וזה ניהול כושל מבחינת המסחר והשיווק. יושבת אשה, מנהלת שיווק, שכבר שנה לא מדברת איתי מלה אחת. היא חושבת שאני לא מבין כלום – ושהיא היחידה שמבינה. והיא לא מביאה גרוש.

"אתר 'וסטי' קיים שנתיים. במשך שנתיים אני מתחנן – על ארבע – 'תעשו משהו, תכינו פרזנטציות, תפרסמו את האתר, תקדמו אותו' – ולא. נאדה. שום דבר. לא אכפת לאף אחד. המדיניות של 'ידיעות אחרונות' היא לשים מפקח על כל עורך שמדבר רוסית, כאילו אני ילד קטן, טירון, שלא מבין כלום. אני 28 שנה בארץ, ומתוך זה אני 27 שנים מתעסק בעיתונות ישראלית. ואני מתיימר לדעת קצת מה זה עיתונות, ומה זה עיתונות ישראלית. ומכתיבים לי מה לעשות, איך לעשות, מה צריך להיות בעיתון, מה צריך להיות בעמוד הראשון – ואיך צריך לנהל את העסק הזה. אני לא צריך את זה".

בעבר כבר פורסם שאופן הניהול של "ידיעות אחרונות", והשימוש הפסול שנעשה ב"וסטי" כדי לשרת אינטרסים זרים, עמד בעוכריו של העיתון ותרם לנפילתו. בשנה שעברה פרסם כאן בוריס ינטין סקירה לרגל חצי יובל ל"וסטי" והביא עדויות של עיתונאים לשעבר בעיתון על צנזורה פוליטית, תכתיבים חיצוניים והכפפה של העיתון לטובת מפלגת ישראל-ביתנו והיו"ר אביגדור ליברמן. עוד לפני כן פורסם כי ב"ידיעות אחרונות" מינו לתפקיד העורכת האחראית של העיתון עיתונאית שכלל אינה דוברת את השפה הרוסית.

לקראת סיום הדיון, יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), ביקש מאנגל לדחות את סגירת העיתון עד סוף פברואר – כדי לאפשר לחברי-הכנסת לדון בהצעה לגייס עבורו תקציב ממשלתי. אנגל השיב בשלילה. לדבריו, הוא אינו יכול להחליט לבדו על ביטול הסגירה, משום שההחלטה התקבלה כבר על-ידי דירקטוריון "ידיעות אחרונות". עם זאת, אמר, אם אכן יגיע התקציב המבוקש – יהיה אפשר להחזיר את המהדורה המודפסת מן המתים. לבסוף הסכים להעביר את הצעת הוועדה לידי דירקטוריון "ידיעות אחרונות", אך הדגיש: "אני סקפטי".

* * *

לעיון בפרוטוקול הדיון

להורדת הקובץ (PDF, 373KB)